שי ג'ינפינג הוא לא סתם שם על מפת העולם – הוא האיש ששולט בסין מאז 2012, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ונשיא המדינה, והיום, ב-2025, הוא היריב הכי גדול של דונלד טראמפ (האיש החזק בעולם ומאמול גם "מלך וול סטריט" - המלך של וול סטריט - "אמרתי לכם לקנות מניות, למה לא קניתם?" ). הסיפור של שי מתחיל בכפר נידח, עובר דרך משפחה מפורסמת שנפלה וקמה, ומגיע לשלטון ריכוזי שמזכיר קיסרים מהעבר. אז בואו נצלול לחייו – עם אנקדוטות, פרטים עסיסיים, והצצה למי ששי באמת. היום הוא כנראה האיש החזק בעולם אחרי דונלד טראמפ. הוא היחיד שמהווה כוח נגדי מול המכסים של טראמפ וכנראה שהוא לא עומד לוותר בקרוב. ההשפעה שלו על הכלכלה העולמית גדולה מאוד והמלחמה שלו מול טראמפ עולה ביוקר גם לסין עצמה, אבל הוא ועמו לא מוכנים לוותר בקלות. אז מי זה הקיסר הסיני, מאיפה הוא הגיע ולאן הוא הולך?

ילדות קשה: מפריבילגי לעני שחי במערה

שי נולד ב-15 ביוני 1953 בבייג'ין, בן לשי ג'ונגשון, מהפכן קומוניסטי שהיה חבר של מאו דזה-דונג וסגן ראש ממשלה. כילד, הוא גדל בפריבילגיה – בית גדול, בתי ספר לעילית, חיים טובים. אבל הכל השתנה ב-1962, כשאבא שלו הואשם ב"חתרנות" ונזרק לכלא. המשפחה התפרקה. ב-1969, כשהיה בן 15, המהפכה התרבותית של מאו שלחה אותו לכפר ליאנגג'יאחה בשאאנשי – מקום עני שבו חי במערה, עבד בשדות, וסחב דשן על הגב.

אנקדוטה? שי סיפר פעם שהוא נאלץ לברוח מחזירי בר בלילה כי לא היה לו איפה לישון כמו שצריך. הוא אמר: "הכפר לימד אותי מה זה העם הסיני." שם הוא גם התחיל לעשן – הרגל שנשאר איתו שנים. למרות הקשיים, הוא לא נשבר. הוא ניסה שבע פעמים להתקבל למפלגה, ובסוף הצליח ב-1974, כשאביו כבר לא היה "אויב המדינה".

משפחה: דרמות וסודות

שי בא ממשפחה עם היסטוריה סוערת. אביו, שי ג'ונגשון, היה גיבור מהפכה שהפך לקורבן – נכלא, הושפל, ושוחרר רק ב-1978. אמא שלו, צ'י שין, נאלצה להשתתף בהשפלת בעלה במהפכה התרבותית, כולל להצטרף לקהל שצעק נגדו. יש לו שתי אחיות גדולות: צ'יאו-צ'יאו (1949) ואן-אן (1952). על אן-אן יש סיפור טרגי – היא התאבדה במהלך המהפכה התרבותית אחרי התעללות קשה, אם כי סין הרשמית מספקת הסבר אחר. 

• 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שי נשוי לפנג לי-יואן, זמרת עממית מפורסמת בסין, מאז 1987. היא הייתה כוכבת גדולה כשהוא עוד היה פקיד זוטר – אנקדוטה: כשפגש אותה, הוא שאל, "מה את חושבת עליי?" והיא ענתה, "אתה נראה כמו איכר!" יש להם בת אחת, שי מינגזה, שנולדה ב-1992. מינגזה למדה בהרווארד תחת שם בדוי כדי להימנע מתשומת לב, ולא הרבה ידוע עליה חוץ מזה שהיא חזרה לסין. המשפחה של שי נשארת דיסקרטית, אבל חשיפות כמו "מסמכי פנמה" ב-2016 קשרו את אחותו ואחיינים שלו לחשבונות מוסווים של המשפחה שהם רמז עבה לשחיתות.

הדרך למעלה: צעד אחר צעד

שי התחיל מלמטה. אחרי שהתקבל למפלגה, הוא למד הנדסה כימית באוניברסיטת צינגהוא (1975-1979), אבל בחר בפוליטיקה. הוא עבד כמזכיר של גנרל בכיר, ואז עבר למחוזות – הביי, פוג'יאן, ג'ג'יאנג. בפוג'יאן (1980-90), הוא הפך כפרים קטנים למפעלי ייצור, ובג'ג'יאנג (2002-2007) הוא הפך את האזור למעצמת כלכלה עם נמלים ותעשייה. אנקדוטה: כשהיה מושל, הוא ישן במשרד כשפרץ טייפון כדי לפקח על החילוץ – תדמית של "מנהיג העם".

ב-2007 הוא קפץ לשנגחאי כמזכיר המפלגה אחרי שערוריית שחיתות, ושם שיקם את התדמית של העיר. באותה שנה הוא נכנס לפוליטבירו, וב-2008 הפך לסגן נשיא. הוא ניהל את האולימפיאדה בבייג'ין – הצלחה ענקית ששמה אותו על המפה. ב-2012 הוא נבחר למזכ"ל המפלגה, וב-2013 לנשיא. הוא טיפס לאט אבל בטוח, תמיד נאמן למפלגה, תמיד זהיר.

• אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
• X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

שלטון: הקיסר החדש

שי שינה את סין. הוא ביטל את מגבלת שתי הקדנציות ב-2018, מה שמאפשר לו לשלוט לנצח. הוא מרכז הכל – מפלגה, צבא, כלכלה – בידיים שלו. הוא הקים "ועדות מובילות" שהוא עומד בראשן, שולטות על הכל, מהטכנולוגיה ועד הביטחון. השלטון שלו הוא תערובת של קומוניזם ישן וחדשנות מודרנית – הוא משתמש במעקב טכנולוגי (כמו "אשראי חברתי") כדי לפקח על כולם, אבל גם דוחף תעשיות עתידניות כמו בינה מלאכותית.

הוא נלחם בשחיתות בקמפיין ענק – עצר אלפי פקידים – אבל רבים אומרים שזה גם כלי לחסל יריבים. הוא חיזק את המפלגה, הכניס את "מחשבת שי ג'ינפינג" לחוקה, והפך את עצמו למרכז הסיפור. הוא אמר: "המפלגה מובילה הכל – מזרח, מערב, צפון, דרום." אבל יש מחיר – חירויות נרמסו, ממחנות "חינוך מחדש" בשינג'יאנג ועד שליטה מלאה בהונג קונג.

אתגרים: חובות, זקנה, וטראמפ

הכלכלה של שי בצרות. סין חייבת 11 טריליון דולר – הרבה מזה מפרויקטי תשתית ונדל"ן שנכשלו. שוק הדיור קרס, והממשלה לא יכולה להזרים כסף כמו פעם. האוכלוסייה מזדקנת – פחות ילדים נולדים, יותר זקנים צריכים תמיכה. פעם היו המון עובדים זולים, היום יש פחות, והחדשנות נתקעת כי ארה"ב חוסמת טכנולוגיה. הרחבה כאן: כלכלה חלשה, העם חזק - סין הקומוניסטית נגד ארה"ב

ואז יש את טראמפ. אחרי שטראמפ הטיל מכסים של 104% על סין, שי הפך ל"אויב מספר אחת". טראמפ קורא לו "חכם, אבל אני לא מפחד ממנו," ושי עונה: "מי שידכא אותנו ייתקל בחומה שלנו." היצוא של סין – 3.7 טריליון דולר – נפגע, והשוק הפנימי לא מספיק חזק לפצות. מה יהיה? הכל פתוח, אבל העולם יסבול מהמלחמה של שתי הענקיות, סין יכול לנקום - נקמה סינית - הקלפים של שי ג'ינפינג נגד טראמפ, יש גם סיכוי שהיא וארה"ב יגיעו בסוף להסדר, אבל יכול להיות שבמשך החודשים הבאים הסחר בין המדינות יתכווץ ב80% ויותר, וזה יהיה כואב, במיוחד לסין עצמה. אבל למרות ההפסד הכלכלי, נראה שבסין ערוכים ל"בידוד הכלכלי".   

האיש מאחורי הכסא

שי הוא מעין שילוב של זהירות ותעוזה. הוא לא נואם גדול – נאומיו ארוכים ומשעממים, אבל הוא יודע לשחק את המשחק והוא ידען. כבר כשהיה צעיר, הוא התבלט כמי שקורא ספרים עבים של מרקס בזמן שחבריו שיחקו קלפים. הוא שמרן – לא אוהב שינויים גדולים – אבל לא נרדם בשמירה. הוא דוחף את "חלום סין" – להפוך את סין למובילה עולמית – ומוכן להילחם על זה.

לאן הוא לוקח את סין?

שי רוצה שסין תהיה מספר אחת, אבל הדרך קשה. הוא משקיע בטכנולוגיה, מחפש שווקים חדשים, ומסתמך על הגאווה של העם שלו. הוא לא יוותר – לא לטראמפ, לא לאף אחד. אבל עם חובות, אוכלוסייה זקנה, ומלחמה כלכלית, השאלה היא אם הוא יצליח להחזיק את הכל ביחד.