המכסים שטראמפ צפוי להכריז עליהם הלילה אולי נראים כמו רעיון חדש ומפתיע, אבל האמת היא שהם חלק ממסורת ארוכה – כזו שמתחילה עוד לפני שהיה דבר כזה שנקרא "כלכלה מודרנית". כבר במאה ה-5 לפני הספירה, בעיר היוונית אתונה, סוחרים שילמו מס על סחורות שנכנסו לנמל – מעין גרסה עתיקה של מכסים. המטרה? למלא את קופת המדינה ולהגן על הסוחרים המקומיים. נשמע מוכר? זה בדיוק מה שטראמפ מנסה לעשות עכשיו, רק עם טוויסט של המאה ה-21.

המהלך הזה, שטראמפ מכנה "יום השחרור" (Liberation Day), ממשיך שרשרת ארוכה של ניסיונות להשתמש במכסים ככלי להגנה על הכלכלה המקומית – ליצור משרות, להחזיר מפעלים הביתה ולהפחית את התלות ביבוא. אבל אם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו, זה שלרוב התוכניות האלה לא ממש מסתיימות כמו שמצפים: המחירים עולים, מדינות אחרות נוקמות, והצרכנים – כמונו – נשארים עם החשבון.

המאה ה-19: כשהמכסים הפכו לכלי פוליטי

השימוש המודרני במכסים כ"מגן כלכלי" קיבל דחיפה רצינית בסוף המאה ה-19 בארה"ב. נשיא אמריקאי – וויליאם מקינלי, דחף אז מכסים של עד 50% על מוצרים מיובאים, מתוך הבטחה לחזק את התעשייה המקומית. בתחילה זה נראה כמו הצלחה: מפעלים התרחבו, והייצור זינק. אבל אז המחירים התחילו לטפס, והציבור הרגיש את זה בכיס. התגובה לא איחרה לבוא – מקינלי אמנם זכה במוניטין של "מגן התעשייה", אבל מפלגתו ספגה מפלה בבחירות שלאחר מכן, והמכסים הפכו לסמל של מחלוקת. מדינות אחרות ענו במכסי נקמה, והשוק האמריקאי התחיל להרגיש את הבידוד.

השפל הגדול: מכסים שהפכו משבר לאסון

קפיצה קדימה ל-1930, והנה אנחנו בשפל הגדול. ארה"ב, נואשת להציל את הכלכלה המדממת, הטילה מכסים כבדים על מוצרים חקלאיים ותעשייתיים דרך חוק סמוט-הולי המפורסם. הרעיון היה פשוט: להגן על החקלאים והעובדים המקומיים. אבל התוצאה? היצוא האמריקאי צנח ב-40%-50%, הסחר העולמי התמוטט, והמשבר רק העמיק. מדינות כמו קנדה ואירופה הגיבו בתעריפים משלהן, והנזק התפשט כמו שריפה. מבחינה פוליטית, זה היה אסון – התומכים בחוק נזרקו מהקונגרס, והציבור למד על בשרו שמכסים הם לא תרופת פלא. אחרי השפל, ארה"ב שינתה כיוון והתחילה לדחוף סחר חופשי, עם הסכמים בינלאומיים שפתחו את השווקים מחדש.

• סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה
• המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ: חוזר לגישה הישנה, אבל בגדול

אחרי עשרות שנים שבהן סחר חופשי היה המלך, טראמפ הביא איתו גל חדש של פרוטקציוניזם תחת הסיסמה "אמריקה תחילה". כבר בקדנציה הראשונה הוא הטיל מכסים על מוצרים כמו פלדה, אלומיניום ומכונות כביסה, עם דגש מיוחד על סין. היו כמה ניצחונות: מפעלים חזרו לארה"ב, נוספו משרות, ונתוני הייצור זזו קצת למעלה. אבל הצד השני של המטבע היה פחות נעים – מחירי מוצרים עלו, לפעמים במאות דולרים לפריט, ויבואנים פשוט מצאו ספקים חלופיים כמו מקסיקו או וייטנאם במקום סין. במילים אחרות, לא תמיד נוצר "ייצור אמריקאי" חדש, אלא רק שינוי כתובת של המשלוחים.  

המכסים של אז היו ממוקדים יחסית, אבל עכשיו מדברים על משהו הרבה יותר גדול. תעריפים גורפים על מדינות רבות, אולי אפילו 20% על הכל, יכולים לשנות את כללי המשחק – וההיסטוריה מראה שככל שהמכסים רחבים יותר, הסיכונים גדלים.

מה באמת קורה כשמטילים מכסים?

כשמדובר במכסים רחבים – כמו אלה שמרחפים עכשיו באוויר – התוצאה היא בדרך כלל תערובת של רווח והפסד. תעשיות מסוימות, כמו יצרני פלדה, עשויות לראות בוסט זמני. אבל הצרכנים? הם אלה שמשלמים יותר – לפעמים קצת, לפעמים הרבה, תלוי במוצר. ככל שהמכסים גדולים יותר, כך המחירים מזנקים, והתסכול הציבורי גובר. במקביל, מדינות אחרות לא יושבות בשקט – הן מטילות מכסי נקמה, והכלכלה העולמית נרשמת כנפגעת העיקרית.  

• X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
• מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

לעומת זאת, כשמכסים ממוקדים על מדינה אחת או מוצר ספציפי, ההשפעה קטנה יותר. היבוא פשוט עובר למקום אחר – כמו שהיה עם טלוויזיות מסין שהוחלפו ביבוא ממקסיקו. הצרכנים כמעט לא מרגישים, והתעשייה המקומית לא ממש מרוויחה.  

אבל ככל שהמכסים שאפתניים יותר, הסיכון – כלכלי ופוליטי – מטפס. הציבור לא אוהב לשלם ביוקר, והבחירות הקרובות עשויות להפוך למבחן אמיתי למהלך הזה.

שאלות ותשובות על מכסים ומלחמות סחר

מה המטרה של מכסים בכלל?

להגן על התעשייה המקומית, לעודד ייצור בבית ולהפחית תלות ביבוא. לפעמים זה גם כלי פוליטי להעביר מסר למדינות אחרות.

איך זה משפיע עלינו, הצרכנים?

בדרך כלל המחירים עולים – קצת או הרבה, תלוי כמה רחבים המכסים ועל מה הם חלים.

האם מכסים באמת מביאים משרות חדשות?

לפעמים כן, בעיקר בענפים ספציפיים, אבל זה מגיע על חשבון ענפים אחרים – והצרכנים מממנים את זה.

ומה אם מדינות אחרות נוקמות?

מתחילה "מלחמת מכסים" – כולם מטילים תעריפים, הסחר נפגע, והצמיחה העולמית יורדת.

היו פעמים שמכסים הצליחו?

במקרים נדירים, כן – כמו כשמכסים ממוקדים שכנעו חברות להעביר מפעלים לארה"ב. אבל זה לא הכלל.

ומה קרה כשהגזימו?

השפל הגדול הוא דוגמה קלאסית – מכסים החריפו את המשבר, פגעו בסחר והביאו לתגובות קשות מבית ומחוץ.

במה טראמפ שונה מהעבר?

בקדנציה הראשונה הוא שמר על מכסים ממוקדים. עכשיו, אם השמועות נכונות, הוא הולך על מהלך גדול וגורף יותר.

למה הוא מתעקש על תעריפים לכל העולם?

טראמפ מאמין שזה יחזיר את השליטה הכלכלית לארה"ב ויצמצם את התלות ביבוא – גישה שמזכירה תפיסות ישנות.

מה ההימור שלו כאן?

שהייצור יחזור הביתה בלי לפגוע יותר מדי בצרכנים. אבל אם המחירים יזנקו, הציבור עלול להגיב בזעם – בקלפי או ברחובות.

יש קשר לאינפלציה?

בהחלט. מכסים מרימים את מחירי היבוא, וזה יכול להדליק אינפלציה – במיוחד אם היא כבר קיימת.