מה קרה בהיסטוריה כשהתחילה מלחמת סחר?
מתי התחילו המכסים, מי זה וויליאם מקינלי והאם טראמפ יילך בעקבותיו?
המכסים שטראמפ צפוי להכריז עליהם הלילה אולי נראים כמו רעיון חדש ומפתיע, אבל האמת היא שהם חלק ממסורת ארוכה – כזו שמתחילה עוד לפני שהיה דבר כזה שנקרא "כלכלה מודרנית". כבר במאה ה-5 לפני הספירה, בעיר היוונית אתונה, סוחרים שילמו מס על סחורות שנכנסו לנמל – מעין גרסה עתיקה של מכסים. המטרה? למלא את קופת המדינה ולהגן על הסוחרים המקומיים. נשמע מוכר? זה בדיוק מה שטראמפ מנסה לעשות עכשיו, רק עם טוויסט של המאה ה-21.
המהלך הזה, שטראמפ מכנה "יום השחרור" (Liberation Day), ממשיך שרשרת ארוכה של ניסיונות להשתמש במכסים ככלי להגנה על הכלכלה המקומית – ליצור משרות, להחזיר מפעלים הביתה ולהפחית את התלות ביבוא. אבל אם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו, זה שלרוב התוכניות האלה לא ממש מסתיימות כמו שמצפים: המחירים עולים, מדינות אחרות נוקמות, והצרכנים – כמונו – נשארים עם החשבון.
המאה ה-19: כשהמכסים הפכו לכלי פוליטי
השימוש המודרני במכסים כ"מגן כלכלי" קיבל דחיפה רצינית בסוף המאה ה-19 בארה"ב. נשיא אמריקאי – וויליאם מקינלי, דחף אז מכסים של עד 50% על מוצרים מיובאים, מתוך הבטחה לחזק את התעשייה המקומית. בתחילה זה נראה כמו הצלחה: מפעלים התרחבו, והייצור זינק. אבל אז המחירים התחילו לטפס, והציבור הרגיש את זה בכיס. התגובה לא איחרה לבוא – מקינלי אמנם זכה במוניטין של "מגן התעשייה", אבל מפלגתו ספגה מפלה בבחירות שלאחר מכן, והמכסים הפכו לסמל של מחלוקת. מדינות אחרות ענו במכסי נקמה, והשוק האמריקאי התחיל להרגיש את הבידוד.
השפל הגדול: מכסים שהפכו משבר לאסון
קפיצה קדימה ל-1930, והנה אנחנו בשפל הגדול. ארה"ב, נואשת להציל את הכלכלה המדממת, הטילה מכסים כבדים על מוצרים חקלאיים ותעשייתיים דרך חוק סמוט-הולי המפורסם. הרעיון היה פשוט: להגן על החקלאים והעובדים המקומיים. אבל התוצאה? היצוא האמריקאי צנח ב-40%-50%, הסחר העולמי התמוטט, והמשבר רק העמיק. מדינות כמו קנדה ואירופה הגיבו בתעריפים משלהן, והנזק התפשט כמו שריפה. מבחינה פוליטית, זה היה אסון – התומכים בחוק נזרקו מהקונגרס, והציבור למד על בשרו שמכסים הם לא תרופת פלא. אחרי השפל, ארה"ב שינתה כיוון והתחילה לדחוף סחר חופשי, עם הסכמים בינלאומיים שפתחו את השווקים מחדש.
- פוקסקון מזנקת בזכות ה-AI, אך מזהירה מירידה באייפונים
- מתקפת המכסים נמשכת: 100% על שבבים למי שלא מעביר ייצור לארצות הברית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ: חוזר לגישה הישנה, אבל בגדול
אחרי עשרות שנים שבהן סחר חופשי היה המלך, טראמפ הביא איתו גל חדש של פרוטקציוניזם תחת הסיסמה "אמריקה תחילה". כבר בקדנציה הראשונה הוא הטיל מכסים על מוצרים כמו פלדה, אלומיניום ומכונות כביסה, עם דגש מיוחד על סין. היו כמה ניצחונות: מפעלים חזרו לארה"ב, נוספו משרות, ונתוני הייצור זזו קצת למעלה. אבל הצד השני של המטבע היה פחות נעים – מחירי מוצרים עלו, לפעמים במאות דולרים לפריט, ויבואנים פשוט מצאו ספקים חלופיים כמו מקסיקו או וייטנאם במקום סין. במילים אחרות, לא תמיד נוצר "ייצור אמריקאי" חדש, אלא רק שינוי כתובת של המשלוחים.
המכסים של אז היו ממוקדים יחסית, אבל עכשיו מדברים על משהו הרבה יותר גדול. תעריפים גורפים על מדינות רבות, אולי אפילו 20% על הכל, יכולים לשנות את כללי המשחק – וההיסטוריה מראה שככל שהמכסים רחבים יותר, הסיכונים גדלים.
מה באמת קורה כשמטילים מכסים?
כשמדובר במכסים רחבים – כמו אלה שמרחפים עכשיו באוויר – התוצאה היא בדרך כלל תערובת של רווח והפסד. תעשיות מסוימות, כמו יצרני פלדה, עשויות לראות בוסט זמני. אבל הצרכנים? הם אלה שמשלמים יותר – לפעמים קצת, לפעמים הרבה, תלוי במוצר. ככל שהמכסים גדולים יותר, כך המחירים מזנקים, והתסכול הציבורי גובר. במקביל, מדינות אחרות לא יושבות בשקט – הן מטילות מכסי נקמה, והכלכלה העולמית נרשמת כנפגעת העיקרית.
- סיכום הרבעון השני של ה-S&P 500 ותחזית עתידית של 7,239 למדד
- דל מורידה תחזית רווח וצונחת; במקביל, אנליסטים העלו את מחיר היעד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה...
לעומת זאת, כשמכסים ממוקדים על מדינה אחת או מוצר ספציפי, ההשפעה קטנה יותר. היבוא פשוט עובר למקום אחר – כמו שהיה עם טלוויזיות מסין שהוחלפו ביבוא ממקסיקו. הצרכנים כמעט לא מרגישים, והתעשייה המקומית לא ממש מרוויחה.
אבל ככל שהמכסים שאפתניים יותר, הסיכון – כלכלי ופוליטי – מטפס. הציבור לא אוהב לשלם ביוקר, והבחירות הקרובות עשויות להפוך למבחן אמיתי למהלך הזה.
שאלות ותשובות על מכסים ומלחמות סחר
מה המטרה של מכסים בכלל?
להגן על התעשייה המקומית, לעודד ייצור בבית ולהפחית תלות ביבוא. לפעמים זה גם כלי פוליטי להעביר מסר למדינות אחרות.
איך זה משפיע עלינו, הצרכנים?
בדרך כלל המחירים עולים – קצת או הרבה, תלוי כמה רחבים המכסים ועל מה הם חלים.
האם מכסים באמת מביאים משרות חדשות?
לפעמים כן, בעיקר בענפים ספציפיים, אבל זה מגיע על חשבון ענפים אחרים – והצרכנים מממנים את זה.
ומה אם מדינות אחרות נוקמות?
מתחילה "מלחמת מכסים" – כולם מטילים תעריפים, הסחר נפגע, והצמיחה העולמית יורדת.
היו פעמים שמכסים הצליחו?
במקרים נדירים, כן – כמו כשמכסים ממוקדים שכנעו חברות להעביר מפעלים לארה"ב. אבל זה לא הכלל.
ומה קרה כשהגזימו?
השפל הגדול הוא דוגמה קלאסית – מכסים החריפו את המשבר, פגעו בסחר והביאו לתגובות קשות מבית ומחוץ.
במה טראמפ שונה מהעבר?
בקדנציה הראשונה הוא שמר על מכסים ממוקדים. עכשיו, אם השמועות נכונות, הוא הולך על מהלך גדול וגורף יותר.
למה הוא מתעקש על תעריפים לכל העולם?
טראמפ מאמין שזה יחזיר את השליטה הכלכלית לארה"ב ויצמצם את התלות ביבוא – גישה שמזכירה תפיסות ישנות.
מה ההימור שלו כאן?
שהייצור יחזור הביתה בלי לפגוע יותר מדי בצרכנים. אבל אם המחירים יזנקו, הציבור עלול להגיב בזעם – בקלפי או ברחובות.
יש קשר לאינפלציה?
בהחלט. מכסים מרימים את מחירי היבוא, וזה יכול להדליק אינפלציה – במיוחד אם היא כבר קיימת.
- 9.אנונימי 03/04/2025 10:06הגב לתגובה זוטראמפ בעד סחר חופשי הוגן הוא לא מעלה מכסים סתם כך אלא כתגובה על מכסים לא שפויים שארהב משלמת במדינות שעליהן הוטל המכס החדש. יורידו את המכס על יבוא מארהב ויבוטל המכס עלים. מה יותר הוגן מזה
- אנונימי 06/04/2025 06:11הגב לתגובה זוזה חישוב פשוט של כמה ארצות הברית קונה לעומת מוכרת אם היא קונה יותר אז המס גבוה ואם הפוך אז 10%
- 8.אנונימי 03/04/2025 08:28הגב לתגובה זוביידו השאיר את ארהב עם כ4% אבטלה 4% גידול 3% אינפלציה ובורסה שעלתה ב50% בשנתיים האחרונות. המחיר השקעות זרמו לארהב מכל העולם והאמריקאים התעשרו וקנו . טראמפ רוצה לתקן את זה ..
- 7.העורב 03/04/2025 08:11הגב לתגובה זוובשביל פחות מארבע שנים אף אחד לא יתחיל להעביר מפעלים ולבצע פעולות בלתי הפיכות שעולות מיליארדים כשמדובר בחברות גדולות ומאות מיליונים בבינוניות ולוקח זמן רק כדי לגלות בעוד שלש שנים במצע של הנשיא הבא שהכול היה מיותר.אנחנו נכנס אם כך לשלוש שנים של אינפלציה אבטלה גוברת מיתון עולמי ובאופן כללי טראמפציה.
- חסיד 03/04/2025 15:32הגב לתגובה זוהרבה מאוד אנשים ואני ביניהם לא יוכלו להתאושש מהגזרות הכלכליות האלה והרבה מאוד אנשים יחפשו פתרונות חלופיים בכדי להמשיך ולשרוד בעולם המטורלל הזה ויהיו הרבה מאוד אנשים שישאלו את עצמם למה בעצם
- 6.טראמפ לא טיפש 03/04/2025 07:37הגב לתגובה זוהשילוב של מכסים וצמצום התקציב הפדראלי ואיתו הגירעון ימתן את עליות המחירים.עבודה תעבור מהפרזיטים בעלי פרנסות האוויר המצביעים לדמוקרטים לצווארון הכחול יחד עם החזרת חלק מהתעשייה לארהב.
- 5.עושה חשבון 03/04/2025 02:07הגב לתגובה זוהרעיון הכללי לקטין גירעון עי מכס חד צדדי יביא לאינפלציה אבטלה וסטגפלציה .חובה להקטין גירעון עי עידוד התעשייה. תחילה ותוכנית סדורה של מכס על מוצרים שיש לארהב יכולות ייצור משוכלות ולא יביאו לעליית מחירים .
- 4.אנונימי בראל 03/04/2025 01:55הגב לתגובה זוהסדר העולמי ישתנה מקצה לקצה
- 3.אנונימי 03/04/2025 01:37הגב לתגובה זואיזה קרן מחזיקה צמודי מדד על הדולריורו ושאר המטבעות בעיקר דולר היורו יקר ואולי יצתרכו פיחות בגלל המכסים אפשר שילוב אבל רק מדדיות. מעדיף הצמדה לחול כאן המדד הלמס שקרן מודד ערכים מומצאים. תודה
- 2.יהיה מענייןתישארו איתנו (ל"ת)אנונימי 03/04/2025 00:12הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 03/04/2025 00:12הגב לתגובה זומקסימום לסוף החודש. שרפו הבעירו היום את השורטים. זה הגנה לא ספקולציה. מחר פקיעה כיוונו גבוהה מאוד. תנצלו זאת לקחת הגנות קדימה. מדגיש הגנה!!! כי הבוקר יהיה הגבוהה עד לראשון לפחות. דעתי בלבד

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
פרמיה של 50% למניית הקוונטים
שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.
המלצת קנייה עם אפסייד של 50%
האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.
ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה - "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".
בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

סיכום הרבעון השני של ה-S&P 500 ותחזית עתידית של 7,239 למדד
לאחר שכמעט כל החברות דיווחו על הרבעון השני, דוח של Factset מראה כי 81% מחברות ה-S&P 500 עקפו את תחזיות הרווח וההכנסות ושיעור הצמיחה השנתי הגיע ל-11.9%; הטכנולוגיה והשירותים התקשורתיים הובילו את העליות, בעוד אנרגיה המשיכה לדשדש
התוצאות החיוביות הללו מגיעות על רקע ציפיות נמוכות יותר בתחילת הרבעון. ב-30 ביוני, בסוף הרבעון, התחזית לצמיחת רווחים הייתה רק 4.8%, אך הפתעות חיוביות מצד חברות במגזרי הפיננסים, שירותי התקשורת, טכנולוגיית מידע וצריכה צרכנית העלו את השיעור הסופי. תשעה מתוך 11 מגזרים דיווחו על רווחים גבוהים יותר בהשוואה לציפיות, כאשר מגזרי שירותי התקשורת (12.2%), צריכה צרכנית (11.7%), פיננסים (10.4%) ובריאות (8.7%) הובילו בהפתעות החיוביות. מנגד, מגזר החומרים רשם הפתעה שלילית קלה של 0.7%, בעיקר בשל תוצאות חלשות מחברות כמו דאו Dow 1.69% ו-International Paper International Paper Co 1.47% . בסך הכל, הרווחים בפועל עלו ב-7.7% מעל הציפיות, מעט מתחת לממוצע של חמש שנים (9.1%), אך מעל לממוצע של עשור (6.9%).
הדומיננטיות של שבעת המופלאות
אחד הנושאים המרכזיים בדוח הוא הביצועים יוצאי הדופן של קבוצת שבעת המופלאות: אנבידיה NVIDIA Corp. , אמזון Amazon.com Inc. -1.12% , מטא Meta Platforms -1.65% , מיקרוסופט Microsoft Corp -0.58% , גוגל Alphabet 0.6% , אפל Apple -0.18% וטסלה Tesla -3.5% . כל שבע החברות דיווחו כבר תוצאות, והן הציגו צמיחת רווחים של 26.6% בהשוואה לשנה קודמת, גבוה בהרבה מהתחזיות שעמדו על 13.9%. כולן הפתיעו חיובית ברווח למניה, עם ממוצע הפתעה של 10.5% (גבוה מ-7.7% של כלל המדד). ארבע מתוכן: אנבידיה, אמזון, מטא ומיקרוסופט, הן בין שש התורמות הגדולות ביותר לצמיחת הרווחים של S&P 500 כולו, לצד חברות כמו וורנר ברוס דיסקאבריWarner Bros. Discovery -3.44% , ו-Vertex Pharmaceuticals Vertex Pharmaceuticals Inc. -0.26% , שנהנו מהשוואות קלות לשנה קודמת עקב הוצאות חד-פעמיות. עם זאת, הדוח מזהיר כי הצמיחה הזו (26.6%) מעט נמוכה מהממוצע של 31% בארבעת הרבעונים הקודמים, והתחזיות קדימה מצביעות על האטה: 14.5% מהרבעון השלישי של 2025 ועד לרבעון הראשון של 2026, ו-16.8% עבור הרבעון השני של 2026. שבעת המופלאות ממשיכות להיות מנוע הצמיחה העיקרי של השוק, אך התלות בהן מעלה סיכונים אם יתרחשו שינויים רגולטוריים או כלכליים", נכתב בדוח.
צמיחה בהכנסות ותיקונים חיובייים של האנליסטים
מבט על ההכנסות מגלה תמונה דומה. צמיחת ההכנסות המשולבת עומדת על 6.4%, הגבוהה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2022, שעמדה על 11%. 81% מהחברות הפתיעו לטובה בהכנסות, שיעור שיא מאז הרבעון הראשון של 2021, שעמד על 87%, עם ממוצע הפתעה של 2.2%, הגבוה מאז הרבעון הראשון של 2023, שעמד על 2.4%. עשרה מתוך 11 מגזרים צמחו בהכנסות, בהובלת טכנולוגיית מידע, בריאות ושירותי תקשורת, בעוד מגזר האנרגיה רשם ירידה. הפתעות חיוביות בהכנסות מצד מגזרי הבריאות, צריכה צרכנית, טכנולוגיה ותקשורת העלו את שיעור הצמיחה מ-4.2% בסוף יוני ל-6.4% כיום. שולי הרווח הנקי עומדים על רמה גבוהה, אם כי לא מפורטים במפורש בדוח, אך ניתן לראות מגמות חיוביות בגרפים הרלוונטיים (ראה גרף שולי רווח נקי ל-Q2 2025 בעמוד 24 בדוח FactSet).
נושא נוסף בולט בדוח הוא התיקונים החיוביים בתחזיות האנליסטים לרבעון השלישי של 2025. בניגוד למגמה הרגילה, שבה תחזיות הרווחים יורדות בממוצע 1% בשני החודשים הראשונים של הרבעון (על פי נתונים מחמשת השנים האחרונות), האנליסטים העלו את תחזית הערך הנמוך ברווח למניה בכ-0.5% מיוני עד אוגוסט, מ-67.32 דולר ל-67.66 דולר. זהו הרבעון הראשון מאז הרבעון השני של 2024 שבו מתרחש תיקון חיובי כזה. חמישה מגזרים ראו עליות, בהובלת טכנולוגיית מידע (4.4%), אנרגיה (4%) ושירותי תקשורת (2.6%), בעוד מגזר הבריאות ירד ב-7.2%. התחזיות השנתיות גם הן חיוביות: צמיחת רווח למניה של 1.6% לשנת 2025 (ל-268.48 דולר) ו-1.2% ל-2026 (ל-303.88 דולר). עם זאת, ההנחיות מהחברות עצמן מעורבות: 46 חברות הורידו את התחזית לרבעון השלישי, לעומת 52 שהעלו את התחזית, יחס מעט טוב יותר מהממוצע.
- למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- "השווקים מתקרבים לבועה מסוכנת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות האופטימיות, הדוח מזהיר מפני הערכות שווי גבוהות. ומכפיל הרווח העתידי ל-12 חודשים עומד על 22.4 , מעל הממוצעים של 5 שנים (19.9) ו-10 שנים (18.5), ועלה מעט מ-22.1 בסוף יוני. המשמעות היא שהשוק מתמחר את הצמיחה העתידית בפרמיה, אך האנליסטים עדיין רואים מקום לעליות נוספות: מחיר היעד המצרפי למדד עומד על 7,239 נקודות, אפסייד של כ־11% מהמחיר הנוכחי.