נחתם ההסכם שיביא את סופה של פי-גלילות

על פי ההסכם בין המדינה לחברות הדלק, תימכר הפעילות ב-3 מתקניה בירושלים, אשדוד ובאר שבע, במכרז. לאחר מכירת הפעילות תפורק חברת פי גלילות מרצון
שי פאוזנר |

היום (א') נחתם ההסכם בין בעלי המניות בחברת פי גלילות מסופי נפט וצינורות ? המדינה ושלוש חברות הדלק וחברת פי גלילות למכירת פעילות החברה ואופן ניהול הליך המכירה. זאת, נזכיר, בהתאם להחלטת ההפרטה שהתקבלה על ידי ועדת השרים להפרטה לפני כחודש.

הליכי המכירה ינוהלו ויבוצעו על ידי ועדה משותפת, בה חברים נציג רשות החברות הממשלתיות, מטעם המדינה וחבר ועדה עצמאי ובלתי תלוי - השופט (בדימוס) תאודור אור. פי גלילות הוקמה ב-1959 ועוסקת בניפוק דלקים. החברה מוחזקת בבעלות משותפת של שלוש חברות הדלק: פז, דלק וסונול, המחזיקות בסך הכל ב-50% מהמניות והמדינה, המחזיקה ב-50% הנותרים.

על פי ההסכם, תימכר פעילות פי גלילות בשלושת מתקני ניפוק הדלק של החברה הנמצאים בירושלים, אשדוד ובאר שבע, בתהליך מכרזי, שיאפשר למציעים להגיש הצעות לרכישת כל המתקנים יחד או כל מתקן בנפרד (ניתן לרכוש את מתקן באר-שבע ביחד עם אחד מהמתקנים האחרים, אך לא את באר-שבע ואשדוד יחדיו). התמורה גבוהה ביותר שתוצע היא שתקבע את אופן המכירה, במאוחד או בנפרד.

לאחר מכירת הפעילות תפורק חברת פי גלילות מרצון. כמו כן, סוכם, כי הקרקע המצויה בבעלות החברה באזור פי גלילות תועבר לבעלי המניות בהתאם לבעלותם היחסית בחברה.

הפרטת החברה תביא לסיום השותפות ההיסטורית בין שלוש חברות הדלק הגדולות בחברת פי גלילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.