המס הממוצע בישראל אינו גבוה ביחס למדינות המפותחות
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי בהשוואה בין-לאומית של שיעורי המס על השכר נמצא, כי שיעור המס הממוצע על השכר בישראל אינו גבוה מהשיעורים המקבילים במדינות המפותחות. מהשוואה זו עולה, כי שיעור המס הממוצע ברמות ההכנסה שעד פי 2 מהתוצר לנפש שעומד על 13,200 שקל לחודש בישראל, שבהן מצויים 85% מהנישומים בישראל, נמוך או דומה לממוצע בקבוצה של 26 מדינות מפותחות החברות ב-OECD. עוד עולה מההשוואה, כי גם ברמות ההכנסה הגבוהות יותר הפערים בין ישראל לבין מדינות אלה אינם גדולים.
עוד נמצא, כי שיעורי המס הממוצעים בישראל נמוכים מהשיעורים המקבילים במדינות האיחוד האירופי בכל רמות ההכנסה. ראוי לציין, כי בעקבות הרפורמה במס ההכנסה וההפחתות הנוספות בשיעוריו במהלך 2004 נסגר הפער בשיעורי המס בין ישראל למדינות המפותחות, שהגיע לרמות גבוהות בשנת 2002.
הפערים האלה בשיעורי המס היו גדולים במיוחד ברמות השכר שבין פי 1.66 לפי 4 מהתוצר לנפש (11 אלף שקל עד כ-28 אלף שקל לחודש, בישראל) ומכיוון שהפחתות המס במסגרת הרפורמה התמקדו ברמות שכר אלה, הפער נסגר. עוד נמצא, כי שיעורי המס השוליים בישראל עדיין גבוהים מהממוצע במדינות המפותחות ברמות ההכנסה שמעל 9,000 שקל, אך הם נמוכים או דומים לממוצע במדינות האיחוד האירופי - שבהן נהוגים שיעורי מס גבוהים יותר מאשר במדינות האחרות.
במחלקת המחקר מסבירים, כי בחישוב שיעורי המס נכללו מס ההכנסה המוטל ע"י הממשלה, דמי הביטוח הלאומי המשולמים ע"י העובד ומסי הכנסה המשולמים לממשלות אזוריות ולרשויות המקומיות, במדינות בהן קיימים מסים כאלה. החישובים נערכו עבור עובדים ב-8 רמות הכנסה שונות ועבור משקי בית בהרכבים שונים, תוך התחשבות בפטורים ובהטבות המס הנהוגים בכל מדינה.
עוד עולה מהשוואה זו, כי מערכת מס ההכנסה בישראל ייחודית לעומת מרבית המדינות המפותחות, בכך שאינה מתחשבת כמעט במצבם המשפחתי של הנישומים. בעוד שכמעט בכל המדינות המפותחות (למעט פינלנד, פולין, תורכיה ושבדיה) נהוגות הטבות מס להורים לילדים, ולעתים גם לזוגות נשואים בהם אחד מבני הזוג אינו עובד, בישראל הטבות אלה ניתנות רק לנשים עובדות - נוהג שלא נמצא דומה לו במדינות שנכללו בהשוואה.
מכיוון שרק 55% מהאימהות בישראל עובדות, ומתוכן רק 50% מגיעות לסף המס לאחר שמתחשבים בנקודות הזיכוי האישיות, הטבות אלה משפיעות רק על כרבע מהמשפחות שבהן יש ילדים. יתר על כן, רק בכ-65% מבין המשפחות הנהנות מהטבות המס – בעיקר במשפחות עם ילד אחד או שניים – מגיעות הנשים לרמת הכנסה המאפשרת לנצל אותן במלואן.
לעומת זאת, במדינות המפותחות מקובל לתת את הטבות המס על בסיס ההכנסה של בן הזוג ששכרו הוא הגבוה יותר, או על בסיס ההכנסה המשותפת של שני ההורים. כתוצאה מכך, היקף הטבות המס לשכיר עם שני ילדים במדינות אלה מגיע בממוצע כמעט ל-10% מהשכר ברמות ההכנסה הנמוכות. ברמת הכנסה של פי 2 מהתוצר לנפש היקף הטבות אלה הוא בהיקף ממוצע של 4% מההכנסה.
במחלקת המחקר מציינים, כי אימוץ מערכת מס בישראל – בה מוענקות הטבות מס למשפחות במקביל להעלאת שיעורי המס הבסיסיים ברמות ההכנסה הנמוכות, בדומה למרבית המדינות המפותחות - יוכל להביא בעלות תקציבית נמוכה, להקטנת היקף העוני בקרב משקי הבית שבהם יש לפחות עובד אחד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
