במדד המעו"ף - כבר מותר לדבר על 700
איננו מנתחים טכניים. אבל את האופטימיות שבוערת בעצמות המשקיעים ברחוב אחד העם - השמתבטאת שוב ושוב ברמות מספרים חדשות למדדים כבר אי אפשר לפטור כגחמה, או "שוונג" של אפקט ינואר. אנחנו, להזכירכם, במרס, והתיקון - לא רק שלא הגיע, אלא נזנח ומפנה מקום לשיאים חדשים שנקבעים שוב ושוב על ידי מדד ת"א 25, הלא הוא מדד המעו"ף.
שלושה ימים רצופים של עליות מתחילת השבוע הובילו את מדד ת"א 25 לשיא חדש היום. 653.06 נקודות. אתמול חטפה הבורסה מחט של אדרנלין לתוך הלב. המתחרה הגדול של הקופקסון נפל בזירת האגרוף בין טבע לחברות ביוג'ן איידק (BIIB) ואילאן (ELN), והמניה הרקיעה בלמעלה מ-10% במחזור של 470 מיליון שקל, כשהיא גוררת בתנופה רבה את מדד ת"א 25. היום למרות המימוש של טבע, המדד המשיך להסתחרר ולהתבשם, ולבסוף גם לעלות.
ביום ו' החריד פיצוץ עז את אזור הטיילת בתל אביב, ו-5 ישראלים נרצחו ועשרות נפצעו. ביום א' פתחה הבורסה בעליות שערים. איך יסבירו זאת המומחים? פיגוע רצחני אחרי כל כך הרבה זמן של רגיעה שמסמל גם גדיעה של תקוות רבות, והמניות "לא מתרגשות". תאוות הבצע, היא הקטר המניע את שוקי המניות, ואם יש מספיק אוויר חם בכדור הפורח, אז זה לא ישנה לו אם מכבידים עליו בעוד שק של חול או בפחות שק של חול.
שלושה חודשים מאז תחילת השנה ומדד הנאסד"ק פשוט מדשדש. לא מתרומם ומתקרב שוב ושוב לקו 2000 הנקודות. אך תל אביב בשלה, הריבית על השקל בשפל היסטורי, קדחת הנפקות האג"ח נמשכת, וכסף זר נזכר בנו שוב ושוב ומגיע. הנאסד"ק משפיע? ככל הנראה לא. הוא בשלו, ותל אביב בשלה.
פתאום גם אנחנו, שכותבים על שוק ההון, מתחילים להרגיש את זה. ידידה ותיקה, שלא דיברה איתנו שנים, התקשרה לשאול משהו על תוכנית שנפדית "אנחנו לא יועצים, לכי לבנק" ביקשנו. חבר של ידידה אחרת, בדיוק משתחררת לו תוכנית, והוא שמע שאני קרוב לשוק. "קרוב אבל רחוק. אם יש לך סיפור לספר - אנחנו הכתובת. אחרת, לך לגוף השקעות פרטי", השבנו את פניו ריקם. הבחור יאלץ לקבל את ההשקעות שלו מיועץ מוסמך, אבל מגמת הפניות רק מתעצמת.
עם זאת, הכסף של ה"ציבור" המיתולוגי עוד לא ממש בפנים, וכשהוא יתחיל להכנס פנימה הוא יכול להוביל לעוד זינוק נוסף אולי אחרון לפני הנפילות, העלאות הריבית, התיקונים שעוד לא באו, וכיוב'. אבל בינתיים הבורסה עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: לייצר חלומות של עושר. להשביע את תאוות הבצע - אותה תכונה שקשה להסתיר, ושהופכת להיות כל כך שקופה כעת.
ועדיין, אנחנו נוהגים לאחרונה לעקוב אחרי נתון מעניין. "יחס הפוזיציות הפתוחות". מדובר בתחושות של אחד האגפים הערים ועטויי התהילה בשוק המניות התל אביבי - פעילי אופציות המעו"ף. היחס הזה בודק את הפוזיציות שהם פותחים, והוא מתעדכן אחת ליום. הוא בעצם מראה: מה יש יותר. טיפוסים שוריים או שחקנים דוביים.
מתחילת החודש היחס נשחק שוב בהדרגה וחזר לרמות "פסימיות" של חודש פברואר. 1.10 לטובת "הפסימיסטים". בינואר זה היה הפוך, 1.2 לטובת האופטימיסטים. אבל השוק עולה, ולכך תתווכח עם זה. פתאום, מותר כבר לדבר על הספרות "700" יחד עם מדד ת"א 25. "רק" עוד עליה של 7.2% מהסגירה של היום.
אנחנו נזכרים במשפט שאמר סטיב פורבס, בביקורו לרגל השקת עיתון העסקים שלו בארץ: "המניות עולות במעלה החששות, ויורדות במורד התקוות". כך שבינתיים הן עולות, והאמת היא, שלא נראה שמישהו מצליח להבין את הדלק לאופטימיות הלא נגמרת, אבל הוא בהחלט לא יכול להתווכח איתה.
מאת: חזי שטרנליכט
*הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא.
