נמשכות העליות בוול-סטריט: סינרון מזנקת ב-8% נוספים
מגמת מסחר חיובית נרשמת היום בבורסות של וול-סטריט, כאשר המשקיעים מנסים לתרגם את נתוני המאקרו האחרונים, ואת המשמעויות שלהם מבחינת מדיניות הריבית של הפ"ד. מעט לפני פתיחת המסחר פרסם המששל האמריקני את מדד מחירי היצרן, אשר הצביע על ירידה מפתיעה ברמת המחירים, והפיג לעת עתה את החששות המידיים מפרץ אינפלציוני. במקביל דיוח הממשל על נתונים מצויינים של הסקטור התעשייתי.
ההשפעות של שני הנתונים הללו על מדיניות הריבית האמריקנית הן הפוכות, כאשר בעוד נתוני המחירים מאפשרים לפ"ד להמשיך ולהחזיק את הריבית ברמתה הנמוכה, ואילו נתוני היצור עשויים לדחוק בקובעי המדיניות להעלות את רמתה, כאשר ברקע גרעונות אדירים את מחזיק גוש הדולר מול יתר גושי המטבע בעולם. רמז לגבי תנועת הריבית הצפויה ניתן הי לשמוע אמש מיו"ר הבנק הפדרלי של מדינת סנט-לואיס, אשר אמר שלדעתו ניתן להשמיט את הביטוי "מדיניות ריבית מתונה" מהטרמינולוגיה של של הבנק המרכזי בארה"ב.
בשורה התחתונה נראה שהיום המשיקיעם לא רואים שינוי משמעותי במדיניות הריבית בארה"ב, שכן מדד הנאסד"ק רושם עליה של 0.65% ונסחר בשער של 2,084 נקודות, זאת למרות הנטל הכבד של מנית סאן אשר מאבדת כ-8% בעקבות דוחות מאכזבים מאמש. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף גם הוא 0.4% ל-10,546 נקודות. מחירי הנפט רושמים היום ירידות קלות ונסחרים ברמה של כ-48 דולר לחבית.
מאקרו
מעט לפני פתיחת המסחר פורסם מדד המחירים ליצרן, אשר מהווה אינדיקציה חשובה למצב האינפלציה בשוק האמריקני. מן הדיווח היום עולה, כי מדד המחירים אשר משלמים העסקים בעבור מוצרים מוגמרים ירד בחודש נובמבר ב-0.7% לעומת עליה של 0.5% שנרשמה בחודש נובמבר האחרון. עיקר הירידה מיוחסת לירידה במחירי הנפט. מדובר בירידה המשמעותית ביותר שנרשמה במחירי התשומה החשובה הזאת, מאז חודש אפריל 2003 בו נפלו מחירי הנפט על רקע הפלישה האמריקנית לעיראק. הנתון היה טוב מן הפוי, שכן השאנליסטים של וול-סטריט צפו לירידה צנועה יותר ברמת המחירים שהיתה מוערכת בכ-0.2% בקונצנוס.
הסקטור התעשייתי של ארה"ב רשם בחודש דצמבר 0.8% והפתיע את האנליסטים שחזו עליה של 0.4%. סך הכל רשם הסקטור היצרני של ארה"ב שנה מצויינת עם גידול של 4%, הטוב ביותר שנרשם ב-4 השנים האחרונות.
מניות בכותרות
בואינג (BA) הודיעה, כי תפסיק לייצר את המטוס המסחרי הקטן ביותר שלה - 717. זאת לאחר שתמלא את ההזמנה האחרונה שנותרה לה. מניות החברה יורדות מעט ב-0.1%.
החברה שהמציאה את שפת התוכנה ג'אווה, וגם את "הנקודה" בשמות אתרי האינטרנט, סאן מיקרוסיסטמס (SUNW), דיווחה אתמול בתום המסחר על תוצאות דלות לשנת הכספים 2004. החברה לא עמדה בצפי האנליסטים והיום מאבדת המניה 8.52%.
הישראליות
אמדוקס (DOX) תשתף פעולה עם IBM בפרוייקט חיוב לקוחות קווים ענק ברוסיה. החברות מתעתדות לקחת על עצמן פרוייקט עצום בו הן תשדרגנה את מערכת חיוב הלקוחות של חברת סוויאזינווסט, בעלת 180 מערכות חיוב שונות. המערכות הללו פרוסות באיזורים גאוגרפים נרחבים ברוסיה, המדינה הגדולה ביותר בעולם מבחינת שטחה. מניות החברה מגיבות היום לידיעה בעליה של 3.57%.
אם-סיסטמס העלתה אמש את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הרביעי. החברה גם מסרה, כי כמות מכירות גדולה של מוצריה בחגים, הכניסה לחברה יותר מהמצופה. החברה העלתה את תחזית הכנסותיה לרמה של 110 מיליון דולר, או 20 סנט למניה. היום פתחו מניות אם-סיסטמס את המסחר במגמה חיובית, אולם עברו בהמשך לירידה של 1.7%.
מיקרוסופט ישראל ומנוע החיפוש המקומי, NETEX, יקימו מיזם משותף בדמות אתר אינדקס עיברי חדש. אינטרנט זהב אשר מחזיקה ב-50.1% ממניות מיקרוסופט ישראל מגיבה היום למיזם בעליה של 4.34%.
מניות סינרון ממשיכות במגמה החיובית מן הימים האחרונים והיום הן מזנקות ב-7.87%. היום הצטרף בנק ההשקעות סיטי גרופ-סמית' ברני לממליצים על המניה והעלה את המלצתו למניית סינרון מ"החזק" ל"קנה".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
