דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock
סיכום שנה

בסוף שנת תשפ"א: חיים בארץ כ-9.39 מיליון איש

על פי נתוני הלמ"ס בישראל, במהלך השנה החולפת אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-146 אלף נפש; כ-6.943 מיליון תושבים יהודים, 74% מכלל האוכלוסייה, כ-1.982 מיליון תושבים ערבים כ-21% מכלל האוכלוסייה, וכ-466 אלף תושבים אחרים כ-5%
סתיו קורן |

אוכלוסיית ישראל כוללת כ-9.391 מיליון איש, נכון לשנה שהסתיימה כעת. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, בסוף 2048 ל-15 מיליון תושבים, ובסוף 2065 ל-20 מיליון תושבים כך מפרסם הלמ"ס לקראת ראש השנה.

בישראל מתגוררים כ-6.943 מיליון תושבים יהודים, כ-74% מכלל האוכלוסייה, כ-1.982 מיליון תושבים ערבים כ-21% מכלל האוכלוסייה, וכ-466 אלף תושבים אחרים כ-5% מתוך האוכלוסייה. אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-146 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה היה 1.6%, נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות.

נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-22 אלף איש, מהם כ-20 אלף עולים חדשים. מאז פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020 ובעקבות סגירת הגבולות של ישראל חלה ירידה בתנועות של הגירה בין-לאומית, ובעיקר במספר העולים. כמו כן, הירידה החדה בשיעור הגידול השנתי נובעת מהירידה במספר העולים, אך גם מושפעת מהירידה במספר הלידות, כפי שנצפתה בשנתיים האחרונות, וכן מעלייה בתמותה.

בריאות

ההוצאות הלאומיות על בריאות הסתכמו בכ-118.1 מיליארד שקל (8.5% מהתמ"ג),  לעומת 107.4 מיליארד שקל (7.6% מהתמ"ג) בשנת 2019. תוחלת החיים הממוצעת של גברים נאמדה בגיל 80.7, ואילו תוחלת החיים הממוצעת של נשים נאמדה בגיל 84.8. 

כ-48 אלף איש נפטרו בסך הכל, כרבע (25.5%) מהפטירות היו משאתות ממאירות (סרטן), ו-14.5% היו ממחלות לב. כמו כן  כ-5,800 נפטרו מקורונה (ב-11.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד).

חינוך והשכלה

ההוצאות הלאומיות על חינוך הסתכמו בכ-118.7 מיליארד שקל, (8.6% מהתמ"ג), לעומת 116.3 מיליארד שקל (8.3% מהתמ"ג) בשנת 2019. במערכת החינוך יש כ-1.8 מיליון תלמידים, וכ-190.3 אלף עובדי הוראה. 

באוניברסיטאות ובמכללות יש כ-35.3 אלף עובדי סגל - המשכורת הממוצעת שלהם עומדת על כ-9.4 אלף שקל בחודש. כיום לומדים כ-211.6 סטודנטים לתואר ראשון, כ-66.4 אלף סטודנטים לתואר שני, וכ-12.2 אלף סטודנטים לתואר שלישי. 

קיראו עוד ב"בארץ"

משקי בית 

הכנסות של משקי בית הכנסה כספית ברוטו לחודש עומדות על כ-21,063 אלף שקל, ההכנסה כספית נטו לחודש עומדת על כ-17,276 אלף שקל. כ-66.5% ממשקי הבית מתגוררים בדיקה בבעלותם, 39% מתוכם שילמו משכנתא על הדירה. 

שיעור התעסוקה

כ-59.1% מתוך האוכלוסייה מועסקים, לעומת 61.1% בשנת 2019: בקרב גברים – 62.6% (לעומת 65.1% בשנת 2019), בקרב נשים – 55.8% (לעומת 57.2% בשנת 2019), בקרב ערבים – 39.5% (לעומת 43.4% בשנת 2019), בשבוע אזרחי ישראל עובדים כ-33.5 שעות בממוצע. 

שוק ההון

סך גיוס ההון באמצעות הבורסה לניירות ערך עמד על כ-160 מיליארד שקל, ערך השוק של איגרות החוב הרשומות בבורסה (ללא מק"מ) – כ-978 מיליארד שקל.ערך השוק של מניות וניירות ערך בני המרה (המירים) הרשומים בבורסה – כ-842 מיליארד שקל.

נדל"ן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.