נשים מוסלמיות
צילום: Istock

הלמ"ס: שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית - הגבוה בישראל

נתוני הלמ"ס מצביעים על ריכוז גבוה בעיר ירושלים כאשר מרבית האוכלוסייה היא צעירה. אחוז מקבלי התארים מהאוניברסיטאות הגבוה ביותר באוניברסיטת חיפה
מערכת Bizportal | (5)

נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מגמת ירידה באחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית שירד בשני העשורים האחרונים מ-3.8% ל-2.5%. עם זאת, אחוז הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל.

בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.562 מיליון נפש, שהם קרוב ל-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016. אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית ​בשנת 2017 היה 1.7%, של הנוצרית - 2.2% ושל הדרוזית - 1.4%.

כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בצפון הארץ (35.6% במחוז הצפון ו-13.8% במחוז חיפה). עוד 21.8% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.0%) ובמחוז הדרום (16.6%). 1.1% גרים במחוז תל אביב.

הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים נמצא בעיר ירושלים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 66.6 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם (54.3 אלף ו-54.2 אלף תושבים, בהתאמה).

האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה

אחוז הילדים שגילם עד 14 גבוה ועומד על 34.4% (537.9 אלף) ואחוז בני 65 ומעלה נמוך - 4.0% (62.9 אלף). זאת כתוצאה מרמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. שיעור הפריון הכולל של הנשים מוסלמיות עלה השנה לרמה של 3.37, לאחר ירידה ממושכת בשיעור הפריון (4.74 בשנת 2000 ו-3.29 ב-2016).

בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות (21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו). שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות - 3.16, נוצריות - 1.93 ודרוזיות -2.10). 

רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקיה -2.1 ולבנון - 1.7, ודומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן - 3.3.

קיראו עוד ב"בארץ"

שיעור נמוך של משפחות חד הוריות

בשנת 2017 היו בישראל כ-298 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות (כ-64%) מורכבות מזוג עם ילדים, ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17; כ-10% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.83, גבוה מממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.39).

חינוך והשכלה

ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-66% בחינוך העברי. בשנה זו התלמידים המוסלמים היו 84.4% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי, ושיעור הזכאות לבגרות בקרבם הגיע ל-59.5%. לעומת זאת, שיעור הזכאות בקרב התלמידים הנוצרים והדרוזים עמד על כ-79%.

שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על 47.6% בקרב תלמידי כיתות יב בחינוך הערבי, בהשוואה ל-56.8% בקרב תלמידי החינוך העברי. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי יב המוסלמים הגיע ל-44.3%, בהשוואה ל-60.8% בקרב התלמידים הדרוזים ו-71.9% בקרב הנוצרים.

מקבלי תארים

למרות עלייה באחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בתשע"ז (2016/17), חלקם היחסי בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילאים 32-22).

7.7% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ו-7.2% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות היו מוסלמים, לעומת 14.7% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דמיקולו 21/08/2018 09:14
    הגב לתגובה זו
    גם המתנחלים. הלמ"ס גזען ומכניס את כולם ל"יהודים". הלכה המדינה.
  • 4.
    עם ישראל מתאבד כמו אירופה... (ל"ת)
    ישראל 21/08/2018 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהודים - בנוסף,עלייה שנתית 30 אלף (השנה יותר) (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 20/08/2018 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ערביי ישראל ללא מזרח ירושלים פחות מ 14%!השכלה טובה וזהה (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 20/08/2018 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עם ישראל בבעיה (ל"ת)
    שלומי 20/08/2018 20:51
    הגב לתגובה זו
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: