הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
נשים מוסלמיות
צילום: Istock

הלמ"ס: שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית - הגבוה בישראל

נתוני הלמ"ס מצביעים על ריכוז גבוה בעיר ירושלים כאשר מרבית האוכלוסייה היא צעירה. אחוז מקבלי התארים מהאוניברסיטאות הגבוה ביותר באוניברסיטת חיפה
מערכת Bizportal | (5)
נושאים בכתבה אוכלוסייה אוניברסיטאות דמוגרפיה הלמ"ס מוסלמים משרד הפנים

נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מגמת ירידה באחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית שירד בשני העשורים האחרונים מ-3.8% ל-2.5%. עם זאת, אחוז הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל.

בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.562 מיליון נפש, שהם קרוב ל-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016. אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית ​בשנת 2017 היה 1.7%, של הנוצרית - 2.2% ושל הדרוזית - 1.4%.

כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בצפון הארץ (35.6% במחוז הצפון ו-13.8% במחוז חיפה). עוד 21.8% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.0%) ובמחוז הדרום (16.6%). 1.1% גרים במחוז תל אביב.

הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים נמצא בעיר ירושלים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 66.6 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם (54.3 אלף ו-54.2 אלף תושבים, בהתאמה).

האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה

אחוז הילדים שגילם עד 14 גבוה ועומד על 34.4% (537.9 אלף) ואחוז בני 65 ומעלה נמוך - 4.0% (62.9 אלף). זאת כתוצאה מרמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. שיעור הפריון הכולל של הנשים מוסלמיות עלה השנה לרמה של 3.37, לאחר ירידה ממושכת בשיעור הפריון (4.74 בשנת 2000 ו-3.29 ב-2016).

בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות (21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו). שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות - 3.16, נוצריות - 1.93 ודרוזיות -2.10). 

רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקיה -2.1 ולבנון - 1.7, ודומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן - 3.3.

קיראו עוד ב"בארץ"

שיעור נמוך של משפחות חד הוריות

בשנת 2017 היו בישראל כ-298 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות (כ-64%) מורכבות מזוג עם ילדים, ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17; כ-10% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.83, גבוה מממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.39).

חינוך והשכלה

ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-66% בחינוך העברי. בשנה זו התלמידים המוסלמים היו 84.4% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי, ושיעור הזכאות לבגרות בקרבם הגיע ל-59.5%. לעומת זאת, שיעור הזכאות בקרב התלמידים הנוצרים והדרוזים עמד על כ-79%.

שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על 47.6% בקרב תלמידי כיתות יב בחינוך הערבי, בהשוואה ל-56.8% בקרב תלמידי החינוך העברי. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי יב המוסלמים הגיע ל-44.3%, בהשוואה ל-60.8% בקרב התלמידים הדרוזים ו-71.9% בקרב הנוצרים.

מקבלי תארים

למרות עלייה באחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בתשע"ז (2016/17), חלקם היחסי בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילאים 32-22).

7.7% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ו-7.2% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות היו מוסלמים, לעומת 14.7% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דמיקולו 21/08/2018 09:14
    הגב לתגובה זו
    גם המתנחלים. הלמ"ס גזען ומכניס את כולם ל"יהודים". הלכה המדינה.
  • 4.
    עם ישראל מתאבד כמו אירופה... (ל"ת)
    ישראל 21/08/2018 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהודים - בנוסף,עלייה שנתית 30 אלף (השנה יותר) (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 20/08/2018 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ערביי ישראל ללא מזרח ירושלים פחות מ 14%!השכלה טובה וזהה (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 20/08/2018 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עם ישראל בבעיה (ל"ת)
    שלומי 20/08/2018 20:51
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

להמשך הכתבה לחץ כאן
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן