הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ו-2015

ביום 2.11.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה)(תיקון), התשע"ה-2015. במסגרת הצעת החוק יתעדכן שכר המינימום במתווה מדורג עד לסכום של 5,300 ש"ח לחודש – מאמר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 2.11.2015 פורסמה ברשומות הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה)(תיקון), התשע"ו-2015 (להלן: "התיקון המוצע"). להלן עיקרי התיקון המוצע:

בהתאם לחוק שכר מינימום (העלאת שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן: "הוראת השעה") עודכן שכר המינימום באופן מדורג כמפורט להלן:

  1. מיום 1.4.2015 ועד ליום 31.3.2016 יהיה שכר המינימום בגובה 4,650 ש"ח.
  2. מיום 1.4.2016 ועד ליום 30.6.2016 יהיה שכר המינימום בגובה 4,650 ש"ח או 47.5% מהשכר הממוצע כפי שהוא ב- 1.4.2016, הגבוה מביניהם.
  3. מיום 1.7.2016 ועד ליום 31.12.2016 יהיה שכר המינימום הסכום האמור בסעיף 2 לעיל או 4,825 ש"ח, הגבוה מביניהם.
  4. מיום 1.1.2017 עד תום תוקפו של החוק המוצע יהיה שכר המינימום בגובה 5,000 ש"ח.
בהתאם לתיקון המוצע, שכר המינימום ימשיך לעלות בהדרגה עד לסכום של 5,300 ש"ח, כמפורט להלן:
  1. מיום 1.1.2017 ועד ליום 31.3.2017 יהיה שכר המינימום בגובה 5,000 ש"ח או 47.5% מהשכר הממוצע כפי שהוא ב- 1.4.2016, הגבוה מביניהם.
  2. מיום 1.4.2017 ועד ליום 30.11.2017 יהיה שכר המינימום בגובה 5,000 ש"ח או 47.5% מהשכר הממוצע כפי שהוא ב- 1.4.2017, הגבוה מביניהם.
  3. מיום 1.12.2017 עד תום תוקפה של הוראת השעה יהיה שכר המינימום 5,300 ש"ח.
בנוסף נקבע בתיקון המוצע כי כאשר עדכון גובה שכר המינימום בהתאם להסדר הקבוע בחוק יעלה על שכר המינימום הקבוע בתיקון המוצע, יפקע תוקפו של התיקון המוצע.

הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.32%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.