מנכ"ל ליהמן מנסה לטפל בשמועות: המניה צנחה רק ב-19%
מניות ענקית ההשקעות, ליהמן ברדרס, שפתחו את תחילת המסחר ביום שני בצלילה של 35% שהתחזקה לאורך המסחר והגיעו עד ל-40% כתוצאה מספקולציות המשקיעים, כי יתכן ולחברה האמורה ישנו מחסור במזומנים, התמתנו לקראת סגירה לאחר שמנכ"ל החברה, ריצ'ארד פלוד, יצא בהודעת הכחשה וסגרו בירידה של 19% "בלבד".
"החלטת הפדרל ריזרב לתת הלוואות למוסדות לא בנקאיים משפרת את שיעור הנזילות והופכת את נושא הנזילות ללא רלוונטי בעבור כל הסקטור", כך הצהיר היום פלוד.
פלוד ניסה בהצהרתו לשכנע את המשקיעים כי לליהמן ברדס לא חסר הון. הצהרתו הגיעה לאחר שמניות החברה צנחו במסחר המוקדם בוול סטריט ב-30% למחיר של 27.85 דולר למניה בעקבות הודעת חברת הדירוג, מודיס, כי היא הותירה את דירוג החוב של החברה ברמה של A1, אך במקביל חתכה את תחזית הדירוג ל"יציב" מ"חיובי".
"לאור התקרית עם בר סטרנס כל שאר החברות נמצאות תחת לחץ, וכולם רוצים לוודא שלחברות יש מימון יציב ושיעור נזילות תקין", הסביר טים סמולס, מנהל השקעות ב- Execution. "אנו חוזים במקרה קלאסי של למכור קודם ואז לשאול שאלות. כל המניות הפיננסיות נמכרות", הוסיף סמולס.
"ליהמן לא נמצאת באותו מצב כמו בר סטרנס", ציין ג'ון בורנהם, מנכ"ל חברת בורנהם. "את חברת ליהמן ברדרס אוהבים", הסביר בורנהם.
סיפור היום, ללא ספק היה קריסתה של בר סטרנס (סימול: BSC) ורכישתה ע"י ג'יי.פי מורגן (סימול: JPM) במחיר של 2 דולר למניה, דבר שערער את כל סקטור הפיננסים ביום שני.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
