מנכ"ל ליהמן מנסה לטפל בשמועות: המניה צנחה רק ב-19%
מניות ענקית ההשקעות, ליהמן ברדרס, שפתחו את תחילת המסחר ביום שני בצלילה של 35% שהתחזקה לאורך המסחר והגיעו עד ל-40% כתוצאה מספקולציות המשקיעים, כי יתכן ולחברה האמורה ישנו מחסור במזומנים, התמתנו לקראת סגירה לאחר שמנכ"ל החברה, ריצ'ארד פלוד, יצא בהודעת הכחשה וסגרו בירידה של 19% "בלבד".
"החלטת הפדרל ריזרב לתת הלוואות למוסדות לא בנקאיים משפרת את שיעור הנזילות והופכת את נושא הנזילות ללא רלוונטי בעבור כל הסקטור", כך הצהיר היום פלוד.
פלוד ניסה בהצהרתו לשכנע את המשקיעים כי לליהמן ברדס לא חסר הון. הצהרתו הגיעה לאחר שמניות החברה צנחו במסחר המוקדם בוול סטריט ב-30% למחיר של 27.85 דולר למניה בעקבות הודעת חברת הדירוג, מודיס, כי היא הותירה את דירוג החוב של החברה ברמה של A1, אך במקביל חתכה את תחזית הדירוג ל"יציב" מ"חיובי".
"לאור התקרית עם בר סטרנס כל שאר החברות נמצאות תחת לחץ, וכולם רוצים לוודא שלחברות יש מימון יציב ושיעור נזילות תקין", הסביר טים סמולס, מנהל השקעות ב- Execution. "אנו חוזים במקרה קלאסי של למכור קודם ואז לשאול שאלות. כל המניות הפיננסיות נמכרות", הוסיף סמולס.
"ליהמן לא נמצאת באותו מצב כמו בר סטרנס", ציין ג'ון בורנהם, מנכ"ל חברת בורנהם. "את חברת ליהמן ברדרס אוהבים", הסביר בורנהם.
סיפור היום, ללא ספק היה קריסתה של בר סטרנס (סימול: BSC) ורכישתה ע"י ג'יי.פי מורגן (סימול: JPM) במחיר של 2 דולר למניה, דבר שערער את כל סקטור הפיננסים ביום שני.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
