מיכאל דיין מונה למנכ"ל טמבור
מנחם עינן, נשיא קבוצת עזריאלי ויו"ר דירקטוריון טמבור הודיע היום (ד') על מינויו של מיכאל דיין, למנכ"ל טמבור ועל מינויו של יואב לוי, למשנה מנכ"ל טמבור.
מיכאל דיין, שימש בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל צח שרפון, חברת בת בבעלות מלאה של טמבור, וכן כממונה על כלל חברות הבנות של טמבור. קודם לכן שימש מיכאל דיין כסמנכ"ל התפעול העולמי של נור מקרופרינטרס, כמנכ"ל חברת התכוף וכמנכ"ל חברת הייעוץ ארגו.
מיכאל דיין הינו בעל תואר ראשון בהנדסה מהטכניון, תואר שני בהנדסה מ- UCLA ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.
יואב לוי, בעל תואר במנהל עסקים ובביטוח, שימש בארבע השנים האחרונות כסמנכ"ל מסחר וקשרי תעופה באל על, ולפני כן שימש כשנה כסמנכ"ל שיווק פיתוח ומכירות של CITYBANK וכסמנכ"ל שיווק ומכירות ב AIG.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
קשה להבין מדוחות בנק ישראל מהו שיעור ההשקעות שחשופות לבורסות, כי זה פרמטר שלא פורסם, אך ניתן להגיע להערכה טובה למדי. בהתאם לסעיף 40ב לחוק בנק ישראל (2010), על הוועדה המוניטרית להתוות את הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של היתרות. בחינת הקווים המנחים הבסיסיים שנובעים מהמטרות של החזקת היתרות (סעיף ג') מראה לנו ש"ניהול היתרות ברמה גבוהה של נזילות. חלק גדול מהיתרות יושקע בנכסים הניתנים למימוש מהיר בהתראה קצרה בלי לפגוע בערכן."
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
מכיוון שהשקעה במניות היא מן הסתם נזילה כמעט לחלוטין וכנ"ל ההשקעה באג"ח תאגידיות, מן הסתם ניתן גם להניח כך לגבי רוב ההשקעה באג"ח ממשלתיות ואחרות. ז"א החשיפה של רזרבות המט"ח של ישראל לנעשה בבורסות זרות עומדת כנראה על קרוב ל-80% מסך התיק (היתר בפקדונות בנקאיים ובפקדונות בבנקאים מרכזיים).
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
