לודן פרויקטים דרום זכתה בפרויקט בסך של 6.9 מ' יורו

עם חברה ישראלית בתחום התעשיה הכימית. במסגרת הפרויקט תתקין לודן פרויקטים מתקנים לטיפול בפליטות גזים במפעל כימי כאשר חברה גרמנית תשמש כקבלן משנה
עפרה ברון |

חברת לודן פרויקטים דרום, חברת בת של של חברת לודן חברה להנדסה, הודיעה היום (ה') כי קיבלה אישרור לביצוע פרויקט במתכונת TURN-KEY (פרויקט כוללני משלב התכנון עד שלב מסירת הפרויקט) עם חברה ישראלית בתחום התעשייה הכימית. היקף הפרויקט מוערך בכ-6.9 מיליון יורו. לודן אינה מעוניינת לחשוף את שם החברה הישראלית איתה יבוצע הפרויקט.

במסגרת הפרויקט תתקין לודן פרויקטים מתקנים לטיפול בפליטות גזים במפעל כימי אצל הלקוח כאשר חברה זרה מגרמניה תשמש כקבלן משנה ותספק ידע וציוד ייעודי בהיקף של כ-50% מהיקף הפרויקט. הפרויקט מתאפיין באספקת פיתרון כולל, בשיטת ה TK ,מושתת על טכנולוגיה ייחודית. משך ביצוע הפרויקט מוערך בכ-18 חודשים.

יהודה שריד מנכ"ל משותף בקבוצת לודן מוסר כי פרויקטים אלו המבוצעים בשיטת ה TK תואמים את האסטרטגית העסקית של הקבוצה, לביצוע פתרונות כוללים. תשתית זו, המוקמת בקבוצת לודן מהווה פלטפורמה להרחבת הפעילות בחו"ל דרך החברות הבנות בהולנד ורומניה ודרך השותפויות בבולגריה וסלובקיה.

שריד ציין כי פרויקט זה מצטרף למספר פרויקטים נוספים בתחום האקולוגי אשר הקבוצה ניהלה במהלך שלוש השנים האחרונות מאז הקמתה, כשביניהם פרויקטים בטיפול בשפכים תעשייתיים ברמת חובב, מיתקן טיפול בגזים תהליכים עבור מפעל באשדוד, מיתקן שפכים למפעל שרפים ברומניה, חוזי אבחון דליפות דלקים עם חברות הדלק בישראל, הקמת מיתקן הדגמה לטיפול בגזי פליטה בתחנות כוח ברומניה , מיתקן הדגמה לטיהור מי תהום בטכנולוגיה ייחודית.

בנוסף משקיעה הקבוצה משאבים רבים לקידום שתי טכנולוגיות, האחת בתחום טיפול בגזי פליטה ממערכות שריפה, מיתקן הדגמה מוקם בימים אלו ברומניה, והשנייה בתחום מים, שפכים וטיהור מי תהום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.