אחרי הסכם הייצוא: פסגות מעלה את ההמלצה לסקטור הגז
בהמשך להסכם ייצוא הגז למצרים שנחתם מוקדם יותר השבוע עם דולפינוס, בבית ההשקעות פסגות העלו היום את ההמלצה לסקטור הגז מ'החזק' ל'תשואת יתר'. גם לאחר מהלך עליות בשיעוד דו ספרתי על רקע ההסכם, בפסגות עדיין רואים בשר.
ההמלצה מתייחסת למניות דלק קידוחים יהש, רציו יהש -1.32% , ישראמקו יהש -0.21% , אלון גז, תמר פטרוליום -3.28% ודלק קבוצה 0.61% .
השותפות בתמר ולווייתן הודיעו לפני יומיים על חתימה על הסכמי ייצוא מול חברת דולפינוס, הרוכשת גז במרוכז עבור חברות תעשייתיות במצרים. החוזים כוללים סעיף רכש מינימאלי שלא פורסם אך בפסגות מעריכים כי סביר שמדובר בהיקף מהותי.
פסגות: "תמר, כידוע, החלה לאבד חוזים והחשש העיקרי בשוק הינו בנוגע לפגיעה בקצב מכירות הגז לאחר שאנרג'יאן תשלים את פיתוח מאגרי כריש ותנין. החוזה האמור מבטיח לתמר למעשה המשך הפקה מלאה (קרוב ל-11 BCM) ובסיטואציה מסוימת אף מכירה של יותר גז, בשנות החוזה עם מצרים ובהתאם לתרחישי הפיתוח השונים".
- ממציא המנוע המהפכני הולך לעולמו, והטכנולוגיה החשובה נכנסת לשימוש מסחרי
- מדריך לקניית רכב: איך לבחור נכון ולחסוך אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע ללווייתן, בפסגות כותבים: "שלב א' בפיתוח לווייתן יושלם בסוף 2019 ובו יכולת הפקה של 12 BCM בשנה. החוזה האמור מסיר את החשש כי בשנים הראשונות המאגר יעבוד בקיבולת נמוכה ולמעשה כבר היום, לאחר החתימה האמורה, בלווייתן קיימים חוזים לאספקת גז בהיקף כולל של 7.8 BCM בשנה, כאשר להערכתנו ישנם מגעים נוספים מול גופים בשוק המקומי".
לפי תחזית של BDO בשנת 2023 צפוי ביקוש לגז של מעל ל-18 BCM ובשנת 2025 צפוי ביקוש של כ-21 BCM. "גם אם תחזית זו מעט אופטימית לאור 'הפחתה' של 7 BCM מהיקף ההיצע, צפוי להיווצר בשנים הללו מחסור בגז", כותבים בפסגות. "להשלמת החוסר בתקופה זו ישנן 3 אופציות: הראשונה, הרחבת תמר. השנייה, התחלת שלב ב' בלווייתן לתוספת של עוד 3.9 BCM והשלישית, מציאת גז נוסף על ידי מישהו אחר. אנרג'יאן ציינה כי היא מאמינה כי בכריש ותנין יש כמות גז נוספת שתאפשר לה להגדיל משמעותית את קצב ההפקה השנתי. קידוחי האקספלורציה צפויים להתבצע במהלך שנת 2019. ההשפעה על המודלים שלנו הינה משמעותית כמובן, בהתאם לתרחישי הרחבת ההפקה השונים".
בפסגות לא לקחו בחשבון את ייצוא הגז מקפריסין למצרים, ונזכיר כי במאגר הקפריסאי אפרודיטה דלק קידוחים מחזיקה ב-30%. ההמלצה לוקחת בחשבון כי חברת החשמל תוריד למקסימום את המחירים, ולא הניחו ייצוא נוסף מלוויתן. "על אף שעדיין מדובר להערכתנו בתחום שהינו מסוכן יחסית להשקעה (כולל חוזי הייצוא) ועדיין קיימת בו אי וודאות רבה, אנו מרגישים נוח להעלות את המלצתנו לסקטור", כתבו בפסגות.
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק...
מחירי יעד למניות (מתוך הסקירה של פסגות)
- 5.הראל 21/02/2018 14:10הגב לתגובה זואיך ישראמקו מחזיקה פחות גז ושווה כפול שלוש מרציו? מה אנו מפספסים פה
- ערן 21/02/2018 22:18הגב לתגובה זומאגר לוויתן כולל כמויות גז גבוהות יותר מאלו של ישראמקו אך הגז עדיין באדמה.. ואילו ישראמקו מפיקה ומוכרת התימחור כולל "היוון" של תזרים הגז העתידי, האנליסטים בדרך כלל שמים ריבית גבוהה עקב הסיכונים כך מקבלים שווי נמוך היום כשתחל ההפקה נראה שוויים יותר קרובים למציאות כרגע מתמחרים גם סיכון (עד שלשום השווי אמר לא מפיקים בקרוב...)
- 4.YL 21/02/2018 13:37הגב לתגובה זואף אחד מ פסגות לא חתום על ההמלצה ולאור זאת אני סבור ש יתכן והם מנסים לזרוק חבילת מניות ל פריירים ולכן ציבור יקר תתרחקו לאומתם יש לי הערכה גדולה לגברת אלה פריד אנליסטית בנק לאומי ש לא חוששת לטוב ו או לרע לחתום על המלצתה. אגב כמדומני היו בעבר הרבה חתימות שלא יצא מהן כלום ומה שונה הפעם??????
- הראל 21/02/2018 14:25הגב לתגובה זואז חדל קשקשת, המחיר כרגע גם ככה בדיחה לחברה שתמכור גז במליארדים בחמש שנים הקרובות
- 3.בן 21/02/2018 12:41הגב לתגובה זואיסוף ברור
- דוד מירושלים 21/02/2018 12:55הגב לתגובה זובדרך כלל לכל דבר יש סיבה. כנראה איננו יודע כרגע מה היא אבל בדרך כלל הפעילים הגדולים בבורסה יודעים התפתחויות עתידיות, שאנו הפשוטים לא יודעים. הזמן יראה אם מי שהחזיק במניות אלה עשה בחכמה או טוב היה לו היה מוכן אותן
- 2.לא מבין 21/02/2018 12:29הגב לתגובה זולא ברור מה קורה במניה הזו, לפני הסכם השער היה 295 כעת כשיש הסכם היא צונחת לשער אבסורדי
- 1.ההזויים בפורומים והשקועים מדברים על שערי 500 אעלק פפחחח (ל"ת)ערן 21/02/2018 12:27הגב לתגובה זו

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.