משקיע הון סיכון
צילום: CANAVA

קרנות הון סיכון ישראליות גייסו את הסכום הנמוך ביותר מאז 2015 - צלילה של 73% בגיוסים

לפי דו"ח המשקיעים, לקרנות ההון סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות
אדיר בן עמי |

במהלך שנת 2023, רק 21 קרנות הון סיכון ישראליות הצליחו לגייס 1.52 מיליארד דולר. הסכום הכולל שגוייס משקף ירידה של 74% בהיקפי ההון, וירידה של 66% במספר הקרנות, בהשוואה לשנת 2022. הסכום שגויס הוא הנמוך ביותר מאז 2015, בעוד שמספר הקרנות שגויסו דומה לאלו של השנים 2015 ו-2017.

שלוש קרנות הון סיכון ישראליות (Qumra Capital IV, TLV Partners V, Viola Growth IV) גייסו סכום העולה על 200 מיליון דולר כל אחת. הסכום הכולל שגוייס בידי קרנות אלו מהווה 51% מסך ההון הכולל.

  גיוסי הון של קרנות הון סיכון ישראליות לפני שנת בציר ($m), 2015 – 2023

בשנת 2023, קרנות הון סיכון ישראליות הקצו 1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015, כך על-פי מודל המדידה של IVC המנתח הקצאות קרנות הון סיכון ישראליות ואת ההון הפנוי להשקעה.

לפי דו"ח המשקיעים, לקרנות ההון סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ-2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש-7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. הקצאות ההון של משקיעים מוסדיים ישראלים בהיי-טק המקומי הסתכמו ב- 143 מיליון דולר בשנת 2023, ירידה חדה של 70% מ- 486 מיליון דולר בשנת 2022. מספר העסקאות שנעשו על ידי המשקיעים הישראלים ירד ב-55% בהשוואה לשנת 2022.

קרנות ההון סיכון הפעילות ביותר

ניתוח פעילותן של קרנות ההון סיכון בהשקעות חדשות (ראשונות) חשף חשף ירידה בולטת בהיקף פעילותן של קרנות הון סיכון זרות. בשנת 2023, סמסונג נקסט (13), Longevity Venture Partners (7) ו-NFX (6) הובילו במספר ההשקעות הראשונות. בשנת 2022, ארבע קרנות זרות ביצעו מעל 12 השקעות ראשונות כל אחת.

קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC, (23), פלטפורמת ההשקעות OurCrowd (16) והמיקרו-קרן Fresh Fund (9).

עוד על-פי דו"ח המשקיעים, בשנת 2023 ירדה פעילותן של קרנות הון סיכון תאגידיות בהיי-טק הישראלי. פעילות קרנות ה- CVC הישראליות כמעט הופסקה. Intel Capital ו- PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דו"ח המשקיעים של IVC – גורניצקי –Israel KPMG ורשות החדשנות לשנת 2023 בוחן את המגמות בפעילות המשקיעים בהיי-טק הישראלי. הדו"ח מנתח את הפעילות של גיוסי קרנות הון סיכון ישראליות, זמינות ההון למיזמי טכנולוגיה מקומיים (Dry Powder), פעילותן של קרנות הון סיכון זרות, משקיעי הון סיכון תאגידיים ומשקיעים זרים וישראלים, ומשקיעים מוסדיים ישראלים.

על-פי ממצאי הדו"ח, בישראל פעילות 226 חברות ניהול קרנות הון סיכון (MCs), מתוכן ל- 24 חברות הניהול הגדולות (המנהלות סכום העולה על 500 מיליון דולר), יש סכום כולל המוערך ביותר מ- 29 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.