דודו מזרחי בזק
צילום: טוויטר

עכשיו זה סופי: משרד התקשורת יפחית את תעריפי הטלפון הנייח של רשת בזק; המניה יורדת ב-2%

בהמשך לשימוע שנערך לפני שנה, משרד התקשורת פרסם הבוקר את החלטתו להפחית את תעריפי שירות הטלפון הביתי ברשת בזק; המהלך צפוי להוזיל את התעריפים לצרכן ב-40%, לחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה
סתיו קורן | (3)
נושאים בכתבה בזק טלפון

משרד התקשורת פרסם הבוקר את החלטתו להפחית את תעריפי שירות הטלפון הביתי ברשת בזק -0.34% , לאחר שימוע שנערך במשרד לפני כשנה, המהלך צפוי להוזיל את התעריפים לצרכן ב-40%, לחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה ולהוריד את התשלום החודשי של מנויי הטלפון מ-50-60 שקל בממוצע ל-30-40 שקל בממוצע. מדובר בהחלטה שהיא נקודת זכות עבור ממשלת בנט, כיוון שהנושא עלה על סדר היום לראשונה כאשר כיהנה כאן ממשלה אחרת, והרבה פעמים כאשר ממשלות מתחלפות החלטות לא יוצאות לפועל.

על פי אומדן המשרד, מדובר בחסכון שנתי ממוצע של מאות שקלים למשק בית ובעיקר לאוכלוסיית הגיל השלישי והמגזר החרדי שעושים שימוש מוגבר בטלפון הביתי. עדכון התעריפים מבוסס על חוות דעתם הכלכלית של פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל כלכלה), אשר מצביעה על רווחיות חריגה לחברת בזק שאינה מגולגלת לצרכן. 

כיום, תעריפי בזק הם תעריפים קבועים העומדים על 49.5 שקל דמי שימוש, שיחה לנייח על 6 אג' לדקה ולנייד 11 אג' לדקה (ללא מע"מ). תהליך ההפחתה יקרה בשני שלבים: בשלב הראשון התשלום החודשי הקבוע יופחת ל- 35 שקל  (כולל מע"מ) ותעריפי דקות השיחה לא ישתנו. בשלב השני התשלום הקבוע יעמוד על  24.36 כולל מע"מ (20.82 שקל ללא מע"מ), ותעריפי השיחות ישתנו כך – שיחה לנייח 1.4 אג' לדקה ולנייד 7.4 אג' לדקה (ללא מע"מ). תעריפים אלו יקבעו כמחירי מקסימום לצרכן. השלב הראשון יחל ביום 1 באפריל 2022, והשלב השני יחל ביום 1 ביולי 2023.

היום ב-19:00 שיעור שלישי בקורס ללימודי שוק ההון. אבישי עובדיה על השקעה במניות, הנפקות, שווי שוק, מכפילי רווח, תמחור יחסי ועוד - להצטרפות לחצו כאן

תעריפי הטלפוניה של בזק נקבעים על ידי משרד התקשורת והעדכון האחרון בהם בוצע לפני כ-18 שנים, בשנת 2003. ההפחתה מגיעה בעקבות הצורך לעדכון המנגנון והצורך להתאמתו לתנאי השוק התחרותי של היום בהובלת המשרד. לאחר עבודת מטה שנעשתה בשנה האחרונה, החליט המשרד לעדכן את מנגנון הפיקוח וגובה התעריפים המפוקחים בשירות זה. מתוך חוות הדעת של פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז-דרור: "בנסיבות אלה נראה ששוק הטלפוניה הממותגת, שבו פועלת חברת בזק, הוא שוק נפרד שבו שליטתה של בזק בשוק מאפשרת לה לגבות מחיר שהוא הרבה מעבר לעלויותיה השוליות, תוך גריפת רווח משמעותי לאורך עשור ויותר."

עוד נכתב בחוות הדעת כי: "בזק מעולם לא איבדה את מעמדה המונופוליסטי בשוק הטלפוניה הנייחת. כוחות השוק נכשלו בחלוקת העודף שנוצר בעקבות השינויים הטכנולוגיים בענף התקשורת הנייחת, ומשכך, הרי שזה תפקידו של הרגולטור לדאוג שפירות ההתייעלות יתחלקו בצורה "הוגנת" בין הספק ולקוחותיו.

"פרופ' גרונאו וד"ר רז-דרור הוסיפו כי: "אם להשתמש כקנה מידה בשיעורי הרווחיות התפעולית של חברות הפועלות בענף התקשורת, הרי ששיעורי הרווחיות התפעולית של חברות הרט"ן הוותיקות מפעילותן בתחום הסלולר (סלקום, פרטנר ופלאפון), גם בשיא רווחיותן בשנת 2010 לא עלה על 27%, שיעור נמוך באופן משמעותי משיעור הרווח התפעולי של בזק - לאחר השינוי הנשקל כעת (37%)."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רפורמת הטלפון הביתי של השר הנדל - הוזלה של 40% במחירי הטלפון הנייח. לאחר 18 שנים בהם לא עודכנו התעריפים, משרד התקשורת מפחית את תעריפי הטלפון הביתי ברשת בזק; המהלך צפוי להוזיל את התעריפים לצרכן בכ- 40%, ולחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה.

שר התקשורת, יועז הנדל: "מהפכת הסיבים שמתרחשת מול עינינו חייבת להיות מלווה בחשיבה על יוקר המחייה. היום אנחנו מתקנים עיוות צרכני מתמשך בשוק הטלפון הביתי. לאחר שלא עודכנו התעריפים של הטלפון הקווי במשך 18, אנחנו מודיעים היום על הפחתה משמעותית והתאמה לצרכיי השוק. השימוש בטלפון הנייח הולך ופוחת עם השנים, אך עדיין קיימים לשירות הטלפון הנייח כ-1.4 מיליון מנויים. מי שבעיקר משלם את המחיר הם המגזר החרדי ואוכלוסיית הגיל השלישי שעדיין עושה שימוש משמעותי בטלפון הביתי.  הרפורמה תפחית את התשלום החודשי של המנויים בכ-40%, והיא צפויה להוזיל את התשלום שמשלם משק בית עבור השירות במאות שקלים בשנה".

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: ״ככלל, אנחנו מאמינים בדה רגולציה וצמצום התערבות ובירוקרטיה בשוק התקשורת, אך תפקידו של רגולטור הוא בין היתר לתקן עיוותים בשוק. עדכון התעריפים בטלפון הנייח מתבקש לאחר 18 שנה בהן שוק התקשורת השתנה ללא היכר. אם זה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, שינויים בהרגלי הצריכה, וכניסת שחקנים רבים וטובים לשוק. הרפורמה שעליה אנחנו מכריזים היום צפויה לייצר איזון נכון בין עלויות החברה לאספקת השירות ובין תשלומי המנויים, ולחסוך לציבור כ-400 מיליון שקלים בשנה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    sam.d 22/12/2021 14:11
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי תכניות שצצו כמו 300 דקות לחודש במחיר מסוים .למרות שאני צורך בדרך כלל 50% מדקות שימוש עברתי כי חשבתי להוזיל .אבל תוסיפו תשלום לשיחה מזוהה .אז חשבון דו-חודשי מתקרב למה שהיה-תודה
  • 2.
    dw 22/12/2021 13:12
    הגב לתגובה זו
    מישהו כאן משלם 50 שקל לקו נטו? קו קל עולה 25 שקלים ואם מזמינים קו עם חבילת שיחות (כן כן, לא התבלבלתם, אנחנו בשנת 2021, לא 2011) אז עולה 40-50 שקל. היה מתבקש הורדת מחיר לקו קל (בלי שיחות יוצאות) ל 5 שקלים ודבר חופשי ל 10 שקלים. פיקס. כל סלולרית מציעה ללקוח קו+דבר חופשי+סמס חופשי+גלישה לפעמים+שיחה מזוהה ותא קולי על חשבון הבית. למה בזק לא מציעה תא קולי ושיחה מזוהה כחלק מהשירות אלא גובה פרמיה? ההורדה הזו היא בדיחה. פלא שהמשקיעים מתפוצצים מצחוק?
  • 1.
    אנונימי 22/12/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
    אכן עיקר המשתמשים בבזק הם אוכלוסיות חלשות וזקנים. מדוע להשאיר דמי שימוש קבועים לכל חשבון בסכומים כאלה בלי קשר למספר דקות השימוש ? 18 שנה ? כל השינויים בשוק לא נוגעים בבזק ? למה ???
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.