גונן אוסישקין אל על
צילום: סיון פרג'

אל על: ההפסד גדל לכ-55 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019

חברת התעופה הלאומית מעמיקה את ההפסד בהשוואה לרבעון המקביל, וזאת כאשר התחרות מול חברות ה-Low cost ממשיכה לכרסם בה. ההכנסות ברבעון הראשון ירדו בכ-7%
נועם בראל | (13)

חברת התעופה הלאומית, אל על 3.95% , פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2019 והציגה ירידה של כ-7% בהכנסות, תוך שהיא מעמיקה את ההפסד לכ-55 מיליון דולר בהשוואה לכ-44 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של אל על הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-429 מיליון דולר, כאמור ירידה של כ-7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז רשמה החברה הכנסות של כ-450 מיליון דולר. את הירידה מייחסים באל על לעיתוי חג הפסח, שחל ברבעון השני ומהשפעת התחרות, בעיקר בקווים למזרח הרחוק ובקווים לאירופה מול חברות ה-Low cost.

בשורה התחתונה, אל על מסכמת את הרבעון עם הפסד של כ-55 מיליון דולר וזאת בהשוואה להפסד של כ-44 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018, כאשר תנועת הנוסעים של החברה ירדה בכ-4% לעומת הרבעון המקביל.

נציין כי זוהי הירידה השניה בגובהה מבין מתחרותיה של אל על, כאשר רק לופטהנזה רשמה ירידה גבוהה יותר של כ-5% בתנועת הנוסעים. מן העבר השני, איזיג'ט רשמה עליה של כ-25%, וויזאייר רשמה עליה של 17% וטראנסאויה רשמה גידול של כ-25% בתנועת הנוסעים בהשוואה לרבעון המקביל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    דוד 11/07/2019 18:37
    הגב לתגובה זו
    מספיק כסף עשיתה מר בורוביץתחזיר את המפתחות וותר על החברה ותחזיר אותה לממשלה ולעובדיםניגמר לכם הסוס מישפחה בורובצים .ליכודנחקיפ רודפי בצע
  • 12.
    דוד 01/07/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
    בתור אחד שעבד איתכם.מה כל הסיפורים.היום הצי שלכם מטוסים דו מנועים.חיסכון בבלק יש מה בעייה עכשו ספרו לנו לפורשים מאל על מה שהיה זה יהיה .רבותי נחהול ניהול הסכמי עבודה דפוקים ומשכורות עתק לבכירים..???
  • 11.
    נוסע סובל 30/05/2019 15:15
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להעדיף את החרדים, אל תטוסו בשבת, תצופפו מושבים ולבסוף תפשטו רגל בעזרת השם.
  • 10.
    חברה פרטית 29/05/2019 14:46
    הגב לתגובה זו
    בעוד 20 שנה היא תהיה חברה לאומית מפני שכל המדינה תראה כמו אל על.
  • 9.
    עזבתי את אלעל 29/05/2019 11:02
    הגב לתגובה זו
    מי שעושה הדתה , ומזלזל בחילונים, כנראה בסוף יפסיד. אותי זה משמח. תחזרו להיות חברה לאומית ולא שפוטים של חרדים, ועד אז, נמשיך לבחור באלטרנטיבות
  • 8.
    דתי שפוי 29/05/2019 10:35
    הגב לתגובה זו
    ולהפסיק את הפארסה אני שומר את השבת שלי בעצמי ולא בא בדרישות לאף אחד אם אני לא רוצה לטוס בשבת אני לא אמריא ביום שישי בצהריים מין הסתם ואקח מרווח בטחון מספיק להציק לאנשים. אלעל גם עובדת גם עובדת בשבת, הפסקת הטיסות זו פיקציה. יש להם את סאן דור, הם עושים תחזוקה בשבת. חברת תעופה זה דבר שחי 24/7
  • 7.
    אמיתי 29/05/2019 10:23
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שאלעל תטוס בשבת, והפארסה הזאת תגמר. הציבור הישראלי סולד מאלעל, כמו שהוא סולד מכל מה שקורה במדינה, והגיע הזמן שאלעל תהיה קרן אור ולא חושך
  • 6.
    מחכה לה בשער 66 (ל"ת)
    שולתתתתת1 29/05/2019 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלון 29/05/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא מוכנים לטוס בחברה שלא בטול שהטיסה שלה תצא בכלל !!! החברה הזו גמורה והיא בונה על כספי המדינה כדי לחלץ אותה... אין לה שום עתיד
  • 4.
    פראייר 29/05/2019 09:31
    הגב לתגובה זו
    יגידו שזה המוביל הלאומי וזקוקים לחברה במקרה של חרם או מלחמה ולכן צריך לשלם מהקופה הציבורית- מושחתים נמאסתם!
  • 3.
    נימרוד 29/05/2019 09:21
    הגב לתגובה זו
    בעלי החברה לא מבנים שהם חברה פרטית ולא ממשלתית.שירות גרוע.זלזול בנוסע.לוח זמני טיסה המלצה בלבד.זלזול של אנשי ביטחון בנוסעים והשפלת נוסעים. בקיצור רק שינוי מחשבתי יביא תוצאות עסקיות
  • 2.
    חברה לא יעילה. מנוהלת עלידי עובדיה ...ללא שיקול עסקי (ל"ת)
    אריה 29/05/2019 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראלי 29/05/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    שיעיף קודם את כל אוכלי החינם מחיל האויר ושיעשה שם תהליכי יעול. הזוי שעל 30 מטוסים צריכים 6000 עובדים
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?