אושרה בניית 850 יח"ד במתחם תחנת הרכבת בירושלים
הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים אישרה הקמת מתחם שיכלול 850 יחידות דיור, בית מלון, שטחים ציבוריים ושטחי מסחר במתחם תחנת הרכבת בעיר. הפרויקט מחולק ל-3 תוכניות שונות שכוללות בין היתר שימור מבנים היסטוריים בעלי חשיבות אדריכלית ששומרת על ציביונו הייחודי של המתחם.
כאמור, הפרויקט כולל 3 תוכניות שונות. התוכנית הראשונה כוללת 10 בניינים בני 5-10 קומות שיכילו 200 יחידות דיור, 7,000 מ"ר שטחי מלונאות, 3,000 מ"ר שטחי מסחר, 200 מקומות חניה ושטחי ציבור.
התוכנית השניה כוללת 200 יח"ד שיחולקו בין 5 בניינים שונים, 10,000 מ"ר מלונאות ומשרדים וכן 4,000 מ"ר שטחי מסחר.
התוכנית השלישית שאושרה כוללת 250 יח"ד, 20 אלף מ"ר שיוקצו להקמת מבנה לדיור מוגן ו-2,500 מ"ר שיוקצו לשטחי מסחר. בנוסף התוכנית השלישית כוללת הקצאת שטחי למוסדות דת כמו בית כנסת.
יש לציין כי המתחם מורכב ממבנים בעלי חשיבות אדריכלית שהעיריה טוענת כי נמצא להם פתרון ומספר מבנים יעברו תהליך שימור.
- 2.כן האמת חסריםמעוד בתי מלון בירושלים (ל"ת)גלית 13/05/2020 15:08הגב לתגובה זו
- 1.שלומי 13/05/2020 13:33הגב לתגובה זולא מאוד עוזר בכללי

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
