בניין תמ"א נדל"ן נדלן תמא תל אביב
צילום: מורן ישעיהו

"התחדשות עירונית לא היתה פתרון זמין למשבר הדיור"

בעשור האחרון פנתה הממשלה בעיקר לתכנית מחיר למשתכן כדרך להגדיל את מלאי הדירות בישראל ולא לתהליך של התחדשות עירונית, החוזר כעת למרכז הדיון: התושבים רוצים שינוי ושיפור וצריכים מנהיגות חזקה שלא מגמגמת ולא מזייפת"

מורן ישעיהו | (6)

לא מעט סוגיות בוערות בשוק הדיור יובאו לפתחה של הממשלה הבאה, מהמרכזיות שבהן היא סוגיית ההתחדשות העירונית. "בעשור האחרון הממשלה התמודדה עם משבר דיור ולא ראינו בהתחדשות העירונית פתרון זמין. הלכנו לתכנן את השכונות החדשות והגדלנו את מלאי הדירות בדרך שלנו", כך אמר היום מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ​בני דרייפוס בכנס נדל"ן של אתר החדשות "מגדילים".

לפי דרייפוס, "התחדשות עירונית מורכבת הרבה יותר מהשיווקים והבניה שהממשלה מורגלת אליה. גם פיתוח באזור חי ונושם הוא אתגר מורכב", טען והוסיף כי "זה נכון יותר לייצר תכניות ארוכות טווח במציאות הפוליטית והממשלתית המורכבת שאנו חיים בה ולייצר מקצועי שלא יכול להשתנות על פי התחלופה של הממשלה".

ברמה הפרטנית יותר, ביחס לקשר בין השלטון המרכזי למקומי, התבטא המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, באומרו כי "צריך לחזק את הקשר - אנחנו לא יודעים על כל דבר שקורה".

כדוגמה לאמור ציין קמיניץ את הבעייתיות שנוצרה מול עיריית רמת גן סביב נושא התמ"א כאשר רק במסגרת העתירה שהוגשה נגד המדיניות החדשה שלה נחשפו גורמי הממשלה לעניין. לטענתו, כל האירוע יכול היה להימנע בהינתן קשר חזק יותר מול העיריות. "צריך לתת לשלטון המקומי לפעול ולהתערב כשיש כשלים. גם ראש העיר הבין שכשקובעים מדיניות חדשה צריך להתחשב במדיניות קיימת וכי לא ניתן לבטל דין בהחלטה של מועצת עיר". 

טיפול בדיירים סחטניים ועד איחוד ערים - הפתרונות להתחדשות מגוונים

"יש צורך משמעותי לפתור בעיות בתהליך של התחדשות עירונית הן מבחינה קניינית והן מבחינה מנהלתית", אמר קמיניץ. "צריך לייצר וודאות ליזמים בעניין היטלי השבחה ולהחליט למשל על 25% בתחילת הדרך ולא למשוך אותם עד הסוף עם גובה ההיטל. נטפל גם בתופעת הסחטנים על ידי הפחתת הרוב להסכמה לתהליך מ-80% ל-66% כדי שלא יהיו דיירים שירצו לסחוט מאחרים יותר. הממשלה הבאה תצטרך לתת מענה גם על הדברים האלה".

ראשי הערים הגדולות: "אסור להמשיך עם תמ"א 38" 

בכנס השתתפו גם ראשי העיריות בית שמש, בת ים, ירושלים וגבעתיים. "רוב התושבים רוצים שינוי ושיפור והם צריכים לראות מנהיגות חזקה שלא מגמגמת ולא מזייפת. תהליכי התחדשות שלוקחים 10-20 שנים יוצרים חוסר אמון. צריך לקצר תהליכים ולגרום לצעירים להגיע לערים האמיתיות ולראות אופק בערים הלא צפופות", אמרה עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לפי בלוך, "העובדה שנבנות אלפי בתי דיור בלי התאמה תקציבית, יוצרת מצב שאנחנו מחזיקים את התושבים כבני ערובה כי בלי כל התשתיות והדברים שמסביב - כיתות לימוד, מקומות בילוי, תעסוקה ועוד, הם יחיו באיכות חיים לא מספקת".

ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, מציע פתרון בדמות איחוד ערים. "יש בישראל 257 רשויות צריכים פחות", אמר והוסיף כי "הממשלה ניסתה לאחד בעבר ונכשלה. צריך להתחיל במקומות קטנים ולעזוב את 15 הערים הגדולות כי זה לא יצליח - כולם מבינים את זה. צריך לאחד בהדרגה ולהתחיל בערים הקטנות. אין ספק שהפתרון העתידי הוא ארנונה דיפרנציאלית, זאת מכיוון שכולנו רוצים התחדשות עירונית וצריך לממן את זה - בחלק מהמקרים פתרון יהיה איחוד או ארנונה דיפרנציאלית כי אחרת נראה לאט לאט ערים שקורסות וזה הפתרון היחיד שהמדינה תהיה חייבת לעשות".

ברמת התמ"א, אמר רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, כי "כולם מבינים שתמ"א 38 נכשלה. התמ"א היא התחדשות קניינית ולא התחדשות עירונית ולאט לאט זה מחלחל שתמ"א 38 ופינוי בינוי אילו שני דברים שונים ומנוגדים. אנחנו נגדיר את הדברים האלה במסגרת תכנית המתאר שלנו שתופקד בתוך כמה חודשים. עדיין, דברים נמשכים המון זמן במדינת ישראל ויש ביורוקרטיה מיותרת. באופן טבעי כשאתה מציע לתושב שתי אפשרויות, הוא ילך לאפשרות הקצרה והקלה יותר של תמ"א 38".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ראש עיר אמיץ 11/09/2019 09:15
    הגב לתגובה זו
    ישנות המבקשים לעשות אקזיט מהיר מהדירה. אין פה חיזוק אמיתי, אלא תוספת עומס בלתי סבירה לתשתיות הבנין הישן, ומי שקונה, מהמר על דירה מוזלת שעתידה מוטל בספק.
  • 3.
    לרינה 10/09/2019 08:58
    הגב לתגובה זו
    צחוק מעבודה. אם יבטלו את תאמ הכל ישאר באותו מקום או במקרה הטוב יבוא קבלנים גדולים ויקדמו פינוי בינוי וגם זה יקרה רק באיזורי ביקוש. מי שעושה עבודה עושה אותה בשביל להרוויח מה שפקידים לא מבינים כי השכר שלהם לא קשור לביצועים שלהם בכלל. רוצים להמשיך לגור בצריפים שקורים להם בניני מגורים אז תמשיכו
  • 2.
    חנוך 09/09/2019 22:54
    הגב לתגובה זו
    לפעמים למשל, חלק מהדיירים חושדים בכוונות או במקצועיות היזם והקבלן. או שמדובר במבוגרים מאד שלא מעוניינים לעבור דירות. למה לקרוא לכל המתנגדים "סחטנים"?
  • 1.
    זוג צעיר 09/09/2019 17:19
    הגב לתגובה זו
    תמא 38 תכנית מעולה שחיזקה ושדרגה אלפי בניינים ישנים בארץ ללא עלות !!! למדינה ....תכנית WIN WIN , !!!! שר האוצר , שר השיכון , שר הפנים !!! תמנעו עצירת תכנית תמא 38 שעוזרת מאוד לבטיחותם של מאות אלפי משפחות רובן חלשות יותר בעם ישראל
  • "משפחות חלשות"?! באזורי ביקוש?! (ל"ת)
    שימכרו ויהפכו לחזקות 09/09/2019 23:33
    הגב לתגובה זו
  • יצרה מעברות על קומות (ל"ת)
    מייק 09/09/2019 19:29
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.