איום גרעיני וקריסה כלכלית: אלף ימי מלחמה באוקראינה
בעקבות שינוי הדוקטרינה הגרעינית הרוסית ואישור השימוש בטילים ארוכי טווח לאוקראינה, מניות חברות הנשק עולות בוול סטריט
בצעד דרמטי שמגביר את החשש ממלחמה גרעינית, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר היום שינוי משמעותי בדוקטרינה הגרעינית של מדינתו, המאפשר תגובה גרעינית גם למתקפות קונבנציונליות. בשווקים הפיננסיים נרשמה תגובה מיידית: מניות של ארבע יצרניות הנשק המובילות בארה"ב - לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן, ג'נרל דיינמיקס ו-L3Harris - עלו ב-0.6% בממוצע, בניגוד למגמה השלילית במדדים המובילים.
מאז הבחירות ב-5 בנובמבר, מניות הביטחון איבדו כ-3% מערכן, בעוד מדד S&P 500 רשם עלייה של יותר מאחוז. השוק מגיב בזהירות למינויו של אילון מאסק לתפקיד ראש המחלקה החדשה ליעילות ממשלתית. ההתנגדות המוצהרת של ספייס-אקס לחוזי "עלות פלוס" (הממשלה משלמת לקבלן את כל העלויות שהוציא בפרויקט בתוספת רווח מוסכם מראש, לרוב כאחוז קבוע מהעלויות). מעוררת חששות בקרב משקיעים.
ההחלטה הדרמטית של פוטין הגיעה בנקודת זמן קריטית - היום ה-1,000 למלחמה באוקראינה, כשקייב מתחילה להשתמש בטילי ATACMS האמריקניים לתקיפת מטרות בעומק רוסיה. הדוקטרינה החדשה מאפשרת לרוסיה להגיב בנשק גרעיני למתקפה קונבנציונלית אם זו בוצעה בשיתוף מעצמה גרעינית - איום מרומז כלפי המערב המסייע לאוקראינה.
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דובר הקרמלין הדגיש שהמטרה היא להבהיר ל"אויבים פוטנציאליים" כי התגובה הרוסית תהיה "בלתי נמנעת", תוך שהוא מציין שכל פעולה בשיתוף מדינה גרעינית תיחשב כמתקפה משותפת.
רוסיה מגבירה קצב
המתיחות הגוברת משתקפת בשטח: רוסיה הגבירה את קצב התקיפות באוקראינה, עם 87 כטב"מים ששוגרו הלילה, כשבמתקפה במחוז סומי נהרגו שמונה אזרחים. נשיא אוקראינה זלנסקי טוען שההחלטה הרוסית מוכיחה את כוונותיו האמיתיות של פוטין להמשיך במלחמה ולא לחפש פתרון דיפלומטי.
על פי ניתוח צילומי לוויין של המכון הפיני Black Bird Group, קצב ההתקדמות הרוסית הולך וגובר: באוגוסט נכבשו 403 קמ"ר, בספטמבר 422 קמ"ר, באוקטובר 491 קמ"ר, ובנובמבר עד כה 363 קמ"ר. מנגד, השטח שבשליטת אוקראינה במחוז קורסק הצטמצם משמעותית - מ-1,200 קמ"ר בשיא לכ-500 קמ"ר כיום.
- מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?
הברית המתהדקת בין רוסיה לצפון קוריאה תורמת גם היא למתיחות. זלנסקי הזהיר מאפשרות שפיונגיאנג תשלח עד 100,000 חיילים לתמיכה במוסקבה. עם זאת, למרות ההתקדמות הרוסית, המלחמה עדיין נושאת אופי של התשה, עם אבדות כבדות לשני הצדדים. הרמטכ"ל האוקראיני אולכסנדר סירסקי תיאר את המצב בחזית באופן דרמטי: "בתעלות הקפואות של דונייצק ובמדרגות הבוערות של חרסון, תחת אש פגזים, מטחים ותותחי נ"מ, אנחנו נלחמים עבור זכותנו לחיות."
המצב הסתבך גם בים הבלטי, עם גילוי שני מקרים של ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים בין מדינות אירופה, מה שמגביר את החשש מ"לוחמה היברידית" רוסית. שרי החוץ של המעצמות האירופיות הזהירו מפני הסלמה בפעולות הרוסיות נגד נאט"ו והאיחוד האירופי, מה שעשוי להוביל להגדלת תקציבי הביטחון ביבשת.
הפערים בין הצדדים
בעמדת הפתיחה למשא ומתן, מוסקבה מציבה תנאים נחרצים: שמירת השליטה על כל השטחים הכבושים, כולל חצי האי קרים - המהווים יחד כ-20% משטח אוקראינה - וויתור מוחלט של קייב על שאיפותיה להצטרף לנאט"ו. לאחר חודשים של עמדה נוקשה, נשיא אוקראינה משנה כיוון: בצל ניצחונו של טראמפ בבחירות, זלנסקי מצהיר על נכונות לפתרון דיפלומטי ב-2025. עם זאת, הוא מתעקש על ערבויות ביטחוניות משמעותיות ומדגיש את סירובו לוותר על ריבונות ארצו.
בנאום בפרלמנט האוקראיני, זלנסקי הציג את המערכה כנקודת מפנה היסטורית שתקבע את גורל המדינה. הוא קרא לאחדות לאומית והדגיש כי המאבק הגיע לשלב קריטי שיכריע את גורל המלחמה.
שני הצדדים מנסים לשפר עמדות טרם המשא ומתן ומכאן הגיע אישורו של ביידן לאוקראינה, חודשיים לפני סיום כהונתו, להשתמש בטילי ATACMS לתקיפת יעדים עמוק בשטח רוסיה - צעד שנמנע ממנו עד כה מחשש להסלמה.
המצב הכלכלי באוקראינה ממשיך להידרדר
התמ"ג באוקראינה עומד על 78% מרמתו טרום המלחמה, והפגיעה בענפי התעשייה המרכזיים משפיעה על חוזי הרכש העתידיים. החששות מתגברים גם לקראת המעבר בבית הלבן: הבטחתו של טראמפ לסיים את המלחמה במהירות מעוררת דאגה בקרב משקיעים.
לפי נתוני האו"ם, קרוב ל-12,000 אזרחים באוקראינה איבדו את חייהם מאז תחילת המלחמה, אך ההערכות בקייב מצביעות על מספר גבוה משמעותית. המשבר ההומניטרי הוביל לגל פליטים חסר תקדים, עם למעלה משישה מיליון אוקראינים שנאלצו לעזוב את מולדתם. ההשפעה על המרקם הדמוגרפי והכלכלי של המדינה היא דרמטית: האוכלוסייה הצטמצמה בכ-25%, והכלכלה מתקשה להתאושש. הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בתעשיות הליבה של המדינה - הפלדה והחקלאות.
אזרחים באוקראינה
- 1.אמונחטאפ 21/11/2024 20:05הגב לתגובה זוכפרוקסי של הממשל הדמוקרטי שבעצם גרם לפתיחת המלחמה לאחר שאישר לאוקראינה להצטרף לנאטו בניגוד להסכם פרוק הנשק הגרעיני שהיה בשטח אוקראינה עם נפילת ברית המועצות
- החיים 21/11/2024 21:11הגב לתגובה זורק אדיוט חושב שויתור על עצמאות של מדינה ותושביה זה פתרון למדינה שמותקפת עלידי דיקטטורה כוחנית ומופרעת אני אומר תודה כל יום לאוקראינה על מלחמתה האמיצה בצורר הרוסי ימח שמו וזכרו
- איגור 23/11/2024 23:23שבהם רוב האוכלוסיה הוא ממילא רוסי, ובויתור על הצטרפות לנאטו. אם זלנסקי היה מסכים לכך לפני 3 שנים, אסון המלחמה היה נמנע.
אנטליה טורקיה (AI)קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.
מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?
הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.
יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.
אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.
שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן.
- מה המוסדיים יודעים שאנחנו לא?
- כדי להקטין את ההשפעה של המוסדיים: שינוי בתגמול של סוכני ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.
