סיילספורס איכזבה בתחזית ההכנסות לרבעון הבא - וצנחה ב-16%
סיילספורס ענקית התוכנה האמריקאית סיילספורס SALESFORCE העוסקת בשירותי מחשוב ענן ומספקת שירותי תוכנה, צנחה אמש ב-16% במסחר המאוחר בוול סטריט לאחר שהחברה פרסמה את דוחותיה הכספיים ובהם הציגה תחזית הכנסות מאכזבת. החברה אמרה כי היא צופה לרבעון יולי הכנסות של 9.2-9.25 מיליארד דולר, נמוך מצפי האנליסטים בוול סטריט להכנסות של 9.34 מיליארד דולר.
גם ברבעון אפריל פספסה החברה את צפי ההכנסות שעמד על 9.15 מיליארד דולר כאשר רשמה הכנסות של 9.13 מיליארד דולר. מדובר בהכנסות בטווח התחתון של התחזית שהחברה עצמה סיפקה ל-9.12-9.17 מיליארד דולר. עם זאת, החברה עקפה את הצפי בשורה התחתונה כאשר רשמה רווח מתואם של 2.44 דולר למניה, מעל הצפי לרווח מתואם של 2.37 דולר למניה.
מלבד השיפור בשורת הרווח, מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, הצביע גם על שיפור בתזרים המזומנים החופשי שעלה ב-43% ל-6.1 מיליארד דולר. בנוסף ביצעה סיילספורס רכישה עצמית (Buy-Back) של מניות בשווי 2.2 מיליארד דולר, וחילקה דיבידנדים בסכום של 400 מיליון דולר.
בין הסיבות האפשריות לירידה בכנסות החברה היה המדד המועדף על החברה לתנופה עסקית הנקרא current Remaining Performance Obligation, והמשלב הכנסות נדחות וצבר הזמנות. סיילספורס אמרה לאנליסטים כי היא צופה שהמדד יעלה בכ-12%, אם כי בפועל הוא עלה ב-10%.
- סיילספורס מבטיחה להגדיל את ההכנסות ב-60% תוך 5 שנים
- קראודסטרייק מזנקת 10% לאור עדכון תחזית של 20 מיליארד דולר ARR עד 2036
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנכ"ל מארק בניוף הדגיש את הפוטנציאל לטווח ארוך של בינה מלאכותית כחיוביים עבור החברה. "אנחנו ממוקמים בצורה יוצאת דופן לעזור לחברות לממש את בשורת ה-AI במהלך העשור הבא", אמר. עם זאת, רוב האנליסטים לא מצפים שתכונות AI גנרטיביות בתוך יישומי סיילספורס יגדילו את ההכנסות עד 2025 או 2026.
סיילספורס שקלה לאחרונה לרכוש את אינפורמטיקה, יצרנית תוכנות לארגון נתונים, תוך דגש על השקעתה בקטגוריית המוצרים. בעוד שחלק מהמשקיעים מתנגדים לכל רכישה גדולה, במיוחד לאחר שסיילספורס רכשה את סלאק ב-27 מיליארד דולר ב-2021, "אי-אורגני הוא חלק מהאסטרטגיה שלנו - וזה תמיד יהיה", אמר סגן הנשיא הבכיר מייק ספנסר, שסירב להגיב על דוחות אינפורמטיקה.
- 1.אוי ובוי 30/05/2024 11:05הגב לתגובה זוהמוצר שלהם עם טיימר ענקי מעליו, ההתקדמות של הAI הולכת ליצור לו תחליף יעיל בהרבה בצורת עוזר אישי מותאם שעושה כל מה שהמערכת שלהם עושה ויותר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
