דיוויד וויליאמס, אנליסט בנצ'מארק, לא רק שלא חושב שזאת בועה, הוא העלה השבוע את מחיר היעד שלו למניה מ-20 דולר ל-50 דולר. זה אומר שלדעתו יש עוד 10% פוטנציאל עלייה מהמחיר הנוכחי. הוא שומר על המלצת קנייה ומסביר שמגזר המחשוב הקוונטי עבר "שינוי חד בהערכת שווי" בחודשים האחרונים.

התעשייה מתקדמת מהר. יש חדשנות מואצת, מערכת אקולוגית שמתרחבת, אימוץ שמאיץ ומודלים עסקיים שמתפתחים. הכל מצביע על כך שהמסחור של הטכנולוגיה קרוב יותר ממה שחשבו עד לאחרונה. וויליאמס כותב שאפילו אחרי הזינוק המטורף, "עדיין יש מקום רב לעלייה נוספת" ככל שהחברות ימשיכו לבצע תוכניות עבודה, להרחיב שימושים ולמשוך שותפים מסחריים חדשים.

ההישגים עד כה

• מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
• אחרי שההייפ נרגע - מה אפשר ללמוד מדוחות חברות הקוונטים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשבוע שעבר ריג'טי דיווחה על הזמנות רכש של 5.7 מיליון דולר לשתי מערכות Novera בנות 9 קיוביטים, שאמורות להימסר במחצית הראשונה של 2026. מערכת אחת נרכשה על ידי יצרן טכנולוגיה אסייתי שמטרתו לפתח מומחיות קוונטית, והשנייה הלכה לסטארט-אפ בקליפורניה שמתמקד בבינה מלאכותית ופיזיקה יישומית. זה אולי לא נשמע כמו עסקה ענקית, אבל זה מסמן משהו חשוב, הטכנולוגיה יוצאת מהמעבדות ומגיעה ללקוחות אמיתיים.

במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX  (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים. 

אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו. 

מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים". 

המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.  

• לפני שהמניה נפלה: דירקטור באוקלו מכר מניות במיליונים
• גוגל מהמרת על כורים גרעיניים קטנים להאצת מהפכת הבינה המלאכותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין

לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה.