אירופה בלחץ: מחירי האנרגיה מזנקים והאיחוד מחפש פתרונות

האיחוד האירופי מתמודד בימים אלה עם אחד ממשברי האנרגיה המשמעותיים של השנים האחרונות, לאחר שהמלחמה מול איראן שיבשה את שוקי האנרגיה העולמיים והובילה לעלייה חדה במחירים. מנהיגי המדינות התכנסו בבריסל והסכימו כי יש צורך בצעדים מיידיים, גם אם זמניים, כדי להקל על הצרכנים והמשק.

הגורם המרכזי למשבר הוא הפגיעה באספקת האנרגיה מהמזרח התיכון. כ-20% מאספקת הנפט והגז הנוזלי בעולם עוברים דרך מצר הורמוז סמוך לאיראן, וכשהאזור נהפך לזירת עימותים, השוק כולו מגיב במהירות. כך, מחירי הנפט מסוג ברנט עלו שוב לאחר תקיפות איראניות על מתקני אנרגיה במדינות כמו קטאר וסעודיה, ובמקביל מחירי הגז באירופה כבר הגיעו לרמה כפולה מזו שהיתה בתחילת הלחימה בסוף פברואר.

התלות של אירופה ביבוא אנרגיה הופכת אותה לפגיעה במיוחד לזעזועים כאלה. בשונה מאזורים אחרים, מדינות האיחוד אינן אחידות במקורות האנרגיה שלהן או במיסוי, ולכן קשה לגבש פתרון אחד שיתאים לכולן. למרות זאת, מנהיגי האיחוד ביקשו מהנציבות האירופית לגבש צעדים ממוקדים שיסייעו לצמצם את הפגיעה מעליית מחירי הדלק והחשמל.

בין ההצעות שעלו: הפחתת מסים על חשמל, הורדת תעריפי שימוש ברשת החשמל ומתן סיוע ממשלתי לצרכנים ולתעשייה. נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, הסבירה כי כיום יש מקרים שבהם החשמל ממוסה בשיעור גבוה בהרבה מזה של גז - עד פי 15 - מצב שלדבריה אינו הגיוני ודורש תיקון. היא הדגישה כי מדינות יכולות להשתמש בסיוע מדינתי כדי לרכך את העלייה במחירים בטווח הקצר.

• המספר היומי - 2 טריליון דולר היקף הסחר בין ארה"ב לאירופה. איך יושפע מסחרור המכסים?
• 96.6% בהודו, 99.5% באירופה: פרטי הסכם הסחר החופשי בין הודו לאיחוד האירופי נחשפים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, לא כל המדינות משוכנעות שהצעדים האלה יספיקו. חלקן סבורות כי כשהעלייה נובעת משיבוש עולמי, קשה מאוד לאזן אותה באמצעים פנימיים בלבד. בנוסף, קיים חשש שהקלות במסים או תמיכות ממשלתיות יעמיקו את הפערים בין מדינות עשירות, שיכולות להרשות לעצמן סיוע נרחב, לבין מדינות חלשות יותר שכבר מתמודדות עם תקציבים לחוצים, בייחוד בתקופה שבה גם הוצאות הביטחון עולות.

במקביל לטיפול המיידי, האיחוד ממשיך להסתכל קדימה. התוכנית ארוכת הטווח היא להפחית את התלות בדלקי מאובנים מיובאים ולהגביר את השימוש באנרגיה מקומית דלת פחמן, כמו אנרגיה מתחדשת. המנהיגים הדגישו כי גם צעדים זמניים לא צריכים לפגוע בהשקעות בתחום הזה או להאט את המעבר לאנרגיה נקייה.

אחד הכלים המרכזיים במדיניות האקלים האירופית הוא מנגנון הסחר בפליטות (ETS), שמחייב תעשיות ותחנות כוח לרכוש היתרים לפליטת פחמן. כעת בוחנים באיחוד שינויים במערכת הזו כדי להתמודד עם העלייה במחירי האנרגיה. פון דר ליין ציינה כי תישקל התאמה של מנגנון היתרים כדי למתן את המחירים בטווח הקצר, לצד תוכנית השקעות בהיקף של כ-30 מיליארד יורו למימון פרויקטים להפחתת פליטות. אלא שגם כאן הדעות חלוקות. חלק מהמדינות דורשות הקלות משמעותיות יותר לתעשייה, כולל הגדלת מספר ההיתרים החינמיים לפליטות, בעוד שאחרות, כמו ספרד והולנד, מתנגדות לשינויים שיפגעו ביעילות המערכת, שבזכותה כבר נרשמה ירידה של כ-50% בפליטות במגזרים הרלוונטיים מ-2005.

• אקספנג עברה לרווח ראשון, אבל תחילת 2026 נראית חלשה
• החוזים על וול סטריט בירידה של עד 0.4%, המניה שקופצת ב-15% ומה קורה בפדקס?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סטארט-אפ ביטחוני ששווה 60 מיליארד דולר וההזמנה הגדולה מצבא...

בסופו של דבר, האיחוד האירופי ניצב בפני דילמה מורכבת: כיצד להקל על הציבור והעסקים לנוכח עליית מחירים חדה, מבלי לפגוע ביציבות הכלכלית של המדינות ובמאבק ארוך הטווח בשינויי האקלים. בשלב הזה, נראה שהפתרונות הקיימים הם בעיקר זמניים, והדרך לאיזון בין כל האינטרסים עוד רחוקה מלהיות פשוטה.