שוק האג"ח נושם לרווחה: טראמפ בלם את הטלטלה
הודעת הנשיא האמריקאי על השהיית המכסים החזירה את המשקיעים לשוק האג"ח, אך אי הוודאות לא נעלמה
המשקיעים בשוק האג"ח האמריקאי קיבלו אתמול הפוגה מהמתיחות הגבוהה, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על השהיה של 90 יום בהעלאת המכסים לרוב מדינות העולם. הצעד הזה בלם את הנפילה החדה במחירי האג"ח שנרשמה אתמול, והוביל להתייצבות מיידית בתשואות.
תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים ירדה ביותר מ-10 נקודות בסיס ל-4.29%, בעוד התשואה לשנתיים ירדה ל-3.84%. מדובר בתיקון חד לאחר שמוקדם יותר השבוע זינקה תשואת ה-10 שנים לכ-4.5%, עלייה חדה שנגרמה בשל גל מכירות פתאומי של אג"ח. המהלך של טראמפ,
שכלל הפחתת המכסים ל-10% באופן אחיד למשך שלושה חודשים (למעט על סין), התקבל כהקלה בשווקים והחזיר באופן מסוים את אמון המשקיעים. המהלך לא עבר בלי עקיצה אופיינית מצד הנשיא, שהתייחס לתנודתיות בשוק: "צפיתי בשוק האג"ח, זה שוק טריקי מאוד", אמר טראמפ, "אבל עכשיו הוא
נראה מצוין, פשוט יפה. ראיתי את הלחץ שהיה אתמול, והבנתי את המסר".
לצד ההקלה, אנליסטים מדגישים כי מדובר ברגיעה זמנית. בבנק דויטשה פרסמו ניתוח שמזהיר מהמשך תנודתיות בגלל חוסר עקביות במדיניות: "השהיית המכסים אכן מספקת אוויר לנשימה, אבל חוסר הוודאות סביב מדיניות הסחר של טראמפ לא נעלם". לדבריהם, עצם ההכרזה על מכס אחיד של 10% היא העלאת מכסים הגדולה ביותר שראינו מזה עשרות שנים, מהלך שמעיד על שינוי פרדיגמה, לא על תיקון זמני. בהמשך השבוע יפורסמו נתונים חשובים שצפויים להשפיע על השווקים, מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ יתפרסם בהמשך היום, ויציע תמונת מצב עדכנית לגבי האינפלציה. ביום שישי יתפרסם גם מדד המחירים ליצרן, שישלים את התמונה הכללית לגבי מצב הכלכלה האמריקאית, רגע לפני ההחלטות הפיסקליות והפוליטיות שצפויות להכתיב את הטון להמשך הרבעון.
על רקע ירידת התשואות החדה באגרות החוב האמריקאיות, קשה להתעלם מההקשר הפוליטי והפיננסי הרחב יותר: המהלך של טראמפ להשעות את העלאות המכסים למשך 90 יום על רוב המדינות (למעט סין), ייתכן והגיע, לאחר לחץ משמעותי משוק האג"ח. התשואות, שכאמור זינקו בחדות מוקדם יותר
השבוע, והקשו מאוד על הממשל שמנסה למחזר חוב עצום בעלות סבירה, יצרו סיטואציה שדחפה את טראמפ לרוורס. תיאוריית "שומרי האג"ח", לפיה שוק האג"ח מגיב אגרסיבית למדיניות כלכלית רשלנית, קיבלה כאן ביטוי מוחשי. גם אם התיאוריה לא מספקת את כל ההסבר, היא משתלבת עם העובדה
שבשבוע שבו היה צורך להנפיק חוב טריליוני, שוק האג"ח הראה סימני פקפוק, והוביל את הממשל לחשב מסלול מחדש. ייתכן שמראש זו הייתה תוכנית משחק מחושבת של טראמפ, אבל בין אם מדובר באסטרטגיה מתוכננת או באיתות מצוקה, מה שברור הוא שהשווקים ובעיקר שוק האג"ח, הפכו לשחקן פעיל
בשולחן קבלת ההחלטות של הבית הלבן. להרחבה נוספת: התקפלות מפוארת או מהלך מבריק? מה עומד מאחורי השהיית המכסים.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר ללחץ שנבע משוק האג"ח
האמריקאי, לא ניתן לנתק את ההודעה של טראמפ מההסלמה הדרמטית בזירת הסחר מול סין. בעוד שהשווקים נשמו לרווחה לאור הפוגת המכסים כלפי רוב מדינות העולם, סין נותרה בעין הסערה עם מכסים כבדים בשיעור מצטבר של 125%. המשמעות ברורה: טראמפ סימן את סין כיריב המרכזי, והציב
אותה לבדה בזירה. אבל הסיכון שבמהלך הזה איננו רק בהחרפת הסכסוך, אלא גם בתגובת הנגד האפשרית. סין, המחזיקה בכ-800 מיליארד דולר של אג"ח אמריקאיות, מסוגלת לערער את שוק החוב של ארה"ב אם תחליט לממש חלק מאחזקותיה. תרחיש כזה עשוי לגרור עלייה חדה בתשואות, להקשות על
הממשל לגייס חוב, ולהוסיף לחץ נוסף דווקא בשעה שבה טראמפ מבקש לשמר שליטה ואמון בשווקים. לכן, גם אם מהלך ההקלה של טראמפ נועד להרגיע את שומרי האג"ח, הוא מלווה באיום גובר מצדה של בייג'ין, והמערכה כולה הופכת לקרב כיפופי ידיים בין שתי מעצמות, שבו השוק הפיננסי כולו
הוא לא פחות מזירת התגוששות.
- 1.באפט סיפר בהומור המאפיין אותו שטראמפ היה סוחר עוד לפני שהוא נולד (ל"ת)אורן 10/04/2025 17:50הגב לתגובה זו

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.