אילוסטרציה משכורת שכראילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע לשכיר בישראל: 12,471 שקל. וכמה מרוויחים בהייטק?

נרשמה עלייה של 6.1% לעומת ינואר 2022, אז עמד השכר של 11,757 שקל. העליה בשכר הייתה נמוכה יותר בשל האינפלציה. מגזר ההייטק, שחווה לאחרונה גל פיטורים, עם שכר גבוה פי 2.5 מהממוצע. ובכמה עלה מספר המשרות?
איציק יצחקי | (7)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים, לחודש ינואר 2023. על פי הדוח, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים הוא 12,471 שקל, עלייה של 6.1% לעומת ינואר 2022 (11,757 שקל). בנוסף, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 10,922 שקל, עלייה 0.7% לעומת ינואר 2022 (10,851 שקל).

מספר משרות השכיר היה 3.985 מיליון, עלייה של 3.2% לעומת ינואר 2022 (3.863 מיליון) וירידה של 0.3% לעומת דצמבר 2022 (3.995 מיליון).

שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 12,074 שקל, עלייה של 3.8% לעומת פברואר 2022 (11,630 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 12,468 שקל, עלייה של 4.0% לעומת פברואר 2022 (11,985 שקל).

לפי אומדני ההבזק לחודש פברואר 2023 מספר משרות השכיר של סך כל העובדים היה 4.220 מיליון, עלייה של 2.6% לעומת פברואר 2022 (4.113 מיליון) וירידה של 0.6% לעומת ינואר 2023 (4.247 מיליון).

מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים2) היה 3.959 מיליון, עלייה של 2.2% לעומת פברואר 2022 (3.874 מיליון) וירידה של 0.6% לעומת ינואר 2023 (3.985 מיליון).

בלמ"ס חילקו את השכר גם לפי מגזרים במשק לעובדים ישראלים. מגזרים במשק (עובדים ישראלים) - המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.497 מיליון משרות שכיר (62.7% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 13,700 שקל.

לגבי תחום ההייטק - בחודש ינואר 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 28,772 שקל, עלייה של 5.4% לעומת ינואר 2022 (27,289 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 391.9 אלף, עלייה של 4.5% לעומת ינואר 2022 (374.8 אלף) וירידה של 0.4% לעומת חודש דצמבר 2022 (393.3 אלף).

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אולי השכר הממוצע של ההיטקיסטים (ל"ת)
    יוגב 03/04/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ושום מילה על דוח ה OECD והעובדה שהחרדים מחסלים את מדינת ישראל (ל"ת)
    OECD חןבה לקרוא 03/04/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מהנדס 03/04/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    תנו נתוני חציון
  • 2.
    יותר מעניין מה השכר החציוני, חבל שלא טרחתם לפרסם (ל"ת)
    חתול 03/04/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השכר הממוצע הוא הרבה יותר נמוך (ל"ת)
    יותם 03/04/2023 13:49
    הגב לתגובה זו
  • החציוני התכוונת.. (ל"ת)
    אנונימי 03/04/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
  • פ 03/04/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
    יש 25% כלכלה שחורה בישראל.לפחות.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום