לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר - העלאה אחרונה השנה של 0.25%?
יומיים לפני ערב פסח, יודיע בנק ישראל מחר (16:00) על החלטתו בנוגע לשיעור העלאת הריבית במשק. עשויה לעלות ברבע אחוז ל-4.5% - עליה תשיעית ברציפות. האם תחזית הבנק תרמוז על עצירה או על העלאות נוספות שיעלו את הריבית לעד 5%?
העלאה אחרונה השנה? יומיים לפני ערב פסח, יודיע בנק ישראל מחר (16:00) על החלטתו בנוגע לשיעור העלאת הריבית במשק. הריבית עומדת כרגע על 4.25% וזו הריבית הגבוהה ביותר מזה 15 שנה. ההערכות מדברות על אפשרות לעלייה תשיעית ברציפות ברבע אחוז, לקראת עצירה בהחלטה הבאה.
בנק ישראל מעלה את הריבית בדומה לבנקים המרכזיים הגדולים בעולם בניסיון לעצור את האינפלציה. העלאת הריבית היא הכלי המשמעותי והמרכזי שמאפשר לבנק להילחם באינפלציה הגוברת. כשהריבית עולה, ההשקעות יורדות. כשהריבית עולה, אנשים שמים את הכסף בבנק כדי לקבל ריבית גבוהה ובעקיפין גם הצריכה הפרטית יורדת.
הורדת האינפלציה חשובה מאוד כדי לשמור על יציבות פיננסית וכלכלית, אבל היא גם מחלישה את המשק. היא אמורה לרסן, בטווח ארוך, את העלאות המחירים. חשוב לזכור שבנק ישראל מנסה לשמור על מרווח נורמלי מהריבית בארצות הברית. פאוול רמז בהחלטתו האחרונה כי ייתכן וזו תהיה העלאת הריבית האחרונה. הריבית בארה"ב עלתה ב-0.25%, אחרי שפאוול הודה ששקל לעצור אותה. לכן, ישנה הערכה היא הריבית תעלה באחוז דומה גם בישראל וייתכן שזו תהיה ההעלאה האחרונה השנה, אולי לקראת ירידות בתחילת 2024.
התחזית של בנק ישראל היא לא פחות חשובה. אם הנגיד אמיר ירון יבהיר או ירמוז כי הוא צופה בלימה במחירים ייתכן וזו תהיה בשורה גם עבור נוטלי המשכנתאות, שמשלמים כ-1,000-2,000 שקל תוספת במשכנתא, בהתאם לגובהה. גם המדד הוא כלי חשוב במשכנתא משום שלרוב הריבית מוצמדת למדד המחירים לצרכן. אם הריבית תעצור והאינפלציה תיבלם, זה יבוא לידי ביטוי בהחזר החודשי שלהם. כלכלנים אחרים סבורים שהריבית עשויה לעלות בעוד חצי אחוז בהמשך, עד 5%.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.אם יעלה בחצי אחוז צריך לערוף לו את הראש לנגיד המפג 02/04/2023 12:50הגב לתגובה זואם יעלה בחצי אחוז צריך לערוף לו את הראש לנגיד המפגר הזה גמר אותנו כבר
- 8.הערכות שאם הרפורמה תעבור הנגיד צפוי לסיים את תפקידו (ל"ת)מבין 02/04/2023 12:28הגב לתגובה זו
- 7.כלכלן 02/04/2023 12:04הגב לתגובה זורוב העובדים במשק קיבלו העלאה של 5% של שכר המינימום וגם עובדים אחרים קיבלו. מה נראה לכם יקרה? אנשים יוציאו יותר והאינפלציה תחגוג. במקביל כל המעסיקים מגלגלים את העלאת השכר במחירי המוצרים והשירותים. בשנה הקרובה האינפלציה לא תרד מ5% ולכן הריבית צריכה לעלות עוד
- 6.לפחות של 1% 02/04/2023 10:34הגב לתגובה זוהשכר הריאלי נשחק. קיבלתי העלאה של 5% שלא שווה כלום.
- 5.כמה טמטום 02/04/2023 10:10הגב לתגובה זוכלכלנים בתחת שלי. הנגיד בעצמו גורם לאינפלציה בזה שהוא מעלה את הריבית. מחיריי האנרגיה ירדו בחדות בחודשיים האחרונים. אם לא בונים דירות איך בדיוק זה ישפיע על הורדת האינפלציה..מתי שהוא מחיריי הדירות שוב יעלו. נגיד אידיוט אתה עושה אינפלציה!!
- 4.עוד העלאה אחת ואבדנו - מר ירון, תתעשת (ל"ת)להחזיר את מחאת הקוטג 02/04/2023 09:52הגב לתגובה זו
- 3.רונן, חולון 02/04/2023 09:52הגב לתגובה זואין לך משכנתא הלוואות? משהו???
- 2.עד 5% לפחות (ל"ת)דניאל 02/04/2023 09:46הגב לתגובה זו
- 1.רוו 02/04/2023 09:41הגב לתגובה זובמקום שייחסל אותה עם העלאות של 1% הוא משחק בקקה כבר שנה
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
