אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: צילום מסך, מסיבת עיתונאים בנק ישראל

לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר - העלאה אחרונה השנה של 0.25%?

יומיים לפני ערב פסח, יודיע בנק ישראל מחר (16:00) על החלטתו בנוגע לשיעור העלאת הריבית במשק. עשויה לעלות ברבע אחוז ל-4.5% - עליה תשיעית ברציפות. האם תחזית הבנק תרמוז על עצירה או על העלאות נוספות שיעלו את הריבית לעד 5%?

איציק יצחקי | (9)

העלאה אחרונה השנה? יומיים לפני ערב פסח, יודיע בנק ישראל מחר (16:00) על החלטתו בנוגע לשיעור העלאת הריבית במשק. הריבית עומדת כרגע על 4.25% וזו הריבית הגבוהה ביותר מזה 15 שנה. ההערכות מדברות על אפשרות לעלייה תשיעית ברציפות ברבע אחוז, לקראת עצירה בהחלטה הבאה.

בנק ישראל מעלה את הריבית בדומה לבנקים המרכזיים הגדולים בעולם בניסיון לעצור את האינפלציה. העלאת הריבית היא הכלי המשמעותי והמרכזי שמאפשר לבנק להילחם באינפלציה הגוברת. כשהריבית עולה, ההשקעות יורדות. כשהריבית עולה, אנשים שמים את הכסף בבנק כדי לקבל ריבית גבוהה ובעקיפין גם הצריכה הפרטית יורדת.

הורדת האינפלציה חשובה מאוד כדי לשמור על יציבות פיננסית וכלכלית, אבל היא גם מחלישה את המשק. היא אמורה לרסן, בטווח ארוך, את העלאות המחירים. חשוב לזכור שבנק ישראל מנסה לשמור על מרווח נורמלי מהריבית בארצות הברית. פאוול רמז בהחלטתו האחרונה כי ייתכן וזו תהיה העלאת הריבית האחרונה. הריבית בארה"ב עלתה ב-0.25%, אחרי שפאוול הודה ששקל לעצור אותה. לכן, ישנה הערכה היא הריבית תעלה באחוז דומה גם בישראל וייתכן שזו תהיה ההעלאה האחרונה השנה, אולי לקראת ירידות בתחילת 2024.

התחזית של בנק ישראל היא לא פחות חשובה. אם הנגיד אמיר ירון יבהיר או ירמוז כי הוא צופה בלימה במחירים ייתכן וזו תהיה בשורה גם עבור נוטלי המשכנתאות, שמשלמים כ-1,000-2,000 שקל תוספת במשכנתא, בהתאם לגובהה. גם המדד הוא כלי חשוב במשכנתא משום שלרוב הריבית מוצמדת למדד המחירים לצרכן. אם הריבית תעצור והאינפלציה תיבלם, זה יבוא לידי ביטוי בהחזר החודשי שלהם. כלכלנים אחרים סבורים שהריבית עשויה לעלות בעוד חצי אחוז בהמשך, עד 5%.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אם יעלה בחצי אחוז צריך לערוף לו את הראש לנגיד המפג 02/04/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
    אם יעלה בחצי אחוז צריך לערוף לו את הראש לנגיד המפגר הזה גמר אותנו כבר
  • 8.
    הערכות שאם הרפורמה תעבור הנגיד צפוי לסיים את תפקידו (ל"ת)
    מבין 02/04/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כלכלן 02/04/2023 12:04
    הגב לתגובה זו
    רוב העובדים במשק קיבלו העלאה של 5% של שכר המינימום וגם עובדים אחרים קיבלו. מה נראה לכם יקרה? אנשים יוציאו יותר והאינפלציה תחגוג. במקביל כל המעסיקים מגלגלים את העלאת השכר במחירי המוצרים והשירותים. בשנה הקרובה האינפלציה לא תרד מ5% ולכן הריבית צריכה לעלות עוד
  • 6.
    לפחות של 1% 02/04/2023 10:34
    הגב לתגובה זו
    השכר הריאלי נשחק. קיבלתי העלאה של 5% שלא שווה כלום.
  • 5.
    כמה טמטום 02/04/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים בתחת שלי. הנגיד בעצמו גורם לאינפלציה בזה שהוא מעלה את הריבית. מחיריי האנרגיה ירדו בחדות בחודשיים האחרונים. אם לא בונים דירות איך בדיוק זה ישפיע על הורדת האינפלציה..מתי שהוא מחיריי הדירות שוב יעלו. נגיד אידיוט אתה עושה אינפלציה!!
  • 4.
    עוד העלאה אחת ואבדנו - מר ירון, תתעשת (ל"ת)
    להחזיר את מחאת הקוטג 02/04/2023 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רונן, חולון 02/04/2023 09:52
    הגב לתגובה זו
    אין לך משכנתא הלוואות? משהו???
  • 2.
    עד 5% לפחות (ל"ת)
    דניאל 02/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוו 02/04/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
    במקום שייחסל אותה עם העלאות של 1% הוא משחק בקקה כבר שנה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.