לאחר כשלון המכרז לשידורי המונדיאל רשות השידור יוצאת במכרז חדש

התשלום בגין המשחקים יקבע באופן מדורג בניגוד סכלמכרז הקודם אשר בו עמד המחיר על 5.6 מיליון מיליון שקל עבור כל החבילה (18 משחקים)
מאיה זיסר |

לפני כחודש פרסמה רשות השידור מכרז, המזמין הצעות לרכישת זכות שימוש בזכויות שידור ממשחקי הגביע העולמי, מונדיאל 2010 , שיתקיים בדרום אפריקה בין התאריכים ה-11 ביוני ל-11 ביולי. היום (ג') לאחר שהמכרז לא נחל הצלחה ואף מתמודד לא הגיש את מועמדותו למכרז רשות השידור מפרסמת מכרז נוסף למכירת משחקי המונדיאל.

לכתבה: המכרז על שידורי המונדיאל יוצא לדרך: מחיר המינימום עומד על 5.5 מיליון שקל

המכרז החדש מתפרסם לאחר שבסוף השבוע האחרון התקיימה הגרלת הבתים ונקבע לוח המשחקים בשלב הראשון. במכרז שיפורסם, הוגדלה הגמישות למציעים, אשר יוכלו להציע הצעות לרכישת 8-18 משחקים.

עוד נמסר ל-Bizportal כי התשלום בגין המשחקים יקבע באופן מדורג ואינו חבילה אחת. כלומר, סכום המינימום המבוקש לתשלום עבור 10 המשחקים הראשונים הוא 400 אלף שקל. עבור המשחקים 11-14 250 אלף שקל ועבור המשחקים 15-18 150 אלף שקל.

נזכיר כי על פי תנאי המכרז הקודם, הזכיין שייבחר מחוייב על פי דרישת הרשות, לשדר 18 משחקים בשידור חי, בערוץ טלוויזיה פתוח לציבור וזאת מתוך 64 משחקים שיתקיימו בטורניר. התשלום הקודם עמד על 5.6 מיליון מיליון שקל לכל החבילה (18 משחקים)

על פי ההודעה שפורסמה הבוקר על ידי רשות השידור, "בכוונת הרשות לבחור גוף משדר אחד, אשר ישדר את המשחקים בנוסף לרשות השידור. הזוכה במכרז יהיה גוף השידור אשר יציע את ההצעה הכספית הגבוהה ביותר".

על מנת שהגופים המשדרים יוכלו להיערך מבחינה לוגיסטית למבצע השידורים המורכב, נקבע לוח זמנים קצר לסיום הליכי המכרז, כך שהזכיין יבחר כבר בשבוע הבא, זאת בתקווה שהפעם המכרז ינחל הצלחה יתרה מקודמו.

ככל הנראה, חברת 'ערוץ הספורט' תיגש למכרז יחד עם זכיינית ערוץ 2 'רשת', כאשר במקרה של זכייה צפויה רשת לשדר את משחקי הפריים-טיים שבחבילה, ואילו ערוץ הספורט תנצל את הערוצים שברשותה לשידור המשחקים בשעות היום. 'רשת' ו'ערוץ הספורט' היו גופי השידור היחידים שרכשו את מעטפות המכרז הראשון, אך לא הגישו הצעה לבסוף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.