אל על לא מוותרת על הטיסות לאילת: היום הדיון על רקע הפגנות ארקיע וישראייר

אל על לרת"א: מתן מוביל נקוב לאילת לאל על יביא לגידול במספר התיירים, שיפור השירות, הוזלת מחירים בעשרות אחוזים וקירוב הפריפריה למרכז הארץ לרווחת כולם
מאיה זיסר |

לפני כמה חודשים החליטה חברת התעופה אל על לבקש אישור להפעלת טיסות פנים ארציות מנתב"ג לאילת. זאת במטרה להפעיל לפחות 4 טיסות ביום מנתב"ג במטוסי בואינג .757 בחברה מתכננים להציע מחירים אטרקטיביים, עד 30% פחות לעומת המתחרות.

לטענת אל על, הפעלת טיסות סדירות בין תל אביב לאילת על ידי אל-על תגביר את תיירות הפנים והתיירות הבינלאומית לאילת בעשרות אחוזים ותביא לגידול של כ- 400 אלף לינות בעיר.

בשימוע שנערך היום במשרדי רת"א, ארקיע ביקשה בצורה משפטית לקבל את החומר שהגישה אל על כדי שתוכל להגיב עניינית. יצגו את ארקיע בדיון: אבי נקש- בעלים, גדי טפר- מנכ"ל, ניר דגן ? משנה למנכ"ל, אודי שבתאי- יועץ משפטי, יריב בר אור- סמנכ"ל כספים, ועורכי הדין דרור שטרום, נרי ירקוני ומשה לשם.

נזכיר כי בחודש יוני האחרון הפסיקה אל על את טיסות ההמשך שהפעילה מנתב"ג לאילת. מדובר בהטסת נוסעי החברה שהגיעו מחו"ל, ויעדם אילת. הטיסות הללו פעלו במשך 10 שנים, אך הופסקו עקב הירידה בהיקף התיירות לישראל בתקופה האחרונה.

בדיון שנערך היום ברת"א בבקשתה של אל על למתן מוביל נקוב לאילת, לצד ישראייר וארקיע, הציגה אל על את נימוקיה לבקשה, "מתן אפשרות לאל-על להפעיל במקביל לטיסות ההמשך הבינלאומיות לאילת גם קו סדיר פנים ארצי, לצד ישראייר וארקיע, יפתח מוצר תיירותי חדש לעיר אילת ויחזק את התיירות הנכנסת לישראל ואת תיירות הפנים ותהפוך את טיסת ההמשך הבינלאומית למוצר אטרקטיבי יותר ונוח יותר".

המשבר בתיירות הנכנסת והסיכון הכספי הכרוך בהפעלת טיסות שכר ישירות כמו גם ירידת קרנה של אילת כיעד תיירותי בינלאומי, גרמו לירידה משמעותית של עשרות אחוזים בתיירות הנכנסת לאילת.

בנוסף, מתן רישיון מוביל נקוב לאילת וממנה לאל-על יביא להוזלת מחירי כרטיסי הטיסה ויאפשר לאל-על להציע ללקוחותיה שימוש בנקודות הנוסע המתמיד לצורך טיסה לאילת. הפעלת טיסות סדירות בין תל אביב לאילת על ידי אל-על תגביר את תיירות הפנים והתיירות הבינלאומית לאילת בעשרות אחוזים ותביא לגידול של כ- 400 אלף לינות בעיר. הוספת טיסות של אל-על טומנת בתוכה יתרון משמעותי גם עבור תושבי אילת. המדובר בתושבי פריפרייה מרוחקים שעבורם שירות הטיסות למרכז הארץ הוא שירות חיוני ומרכזי.

אל על מצפה מרשות התעופה האזרחית להפעיל מדיניות עקבית ואחידה התומכת במתן רישיונות תעופה (כפי שנהוג בתעופה הבינלאומית), אשר תסייע לתחרות בשוק. כמו כן, ציינה אל על כי לא קיימת דוגמה בעולם בו נאסר על חברת תעופה בינלאומית לשמש כמוביל פנים ארצי. אל על מבקשת כי האישור יינתן לה בהקדם האפשרי, על מנת שניתן יהיה לתכנן כבר עתה את לוח טיסות החורף של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.