החו"ל משתלם? שר התקשורת פועל בכדי לבטל את התשלום הכפול שלכם
משרד התקשורת ובראשו השר אריאל אטיאס, ממשיך בתיקון כשלים בענף התקשורת ויוצא בשימוע בנושא, שינוי מבנה התעריפים ואופן החיוב עבור התקשרות לחו"ל באמצעות רשת סלולרית.
המצב כיום הוא שהצרכן משלם הן לחברת השיחות הבינלאומיות והן למפעיל הסלולרי. המתכונת לשינוי שממוצעת ע"י אטיאס, היא שהלקוח ישלם רק לחברת השיחות הבינלאומית, בתעריף סביר שייקבע על-ידה, וזו תעביר דמי קישור גומלין העומד על 24 אג' לדקה, למפעיל הסלולרי.
כזכור, באוגוסט 2008, אימץ שר התקשורת אריאל אטיאס את מסקנות הוועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשורת בישראל בראשות פרופ' גרונאו, וביניהן המלצות הנוגעות לשינוי מבנה התעריפים ואופן החיוב עבור התקשרות לחו"ל המתבצעת באמצעות רשת סלולרית וכל זאת בכפוף לקיום שימוע לכל הגורמים הנוגעים בדבר.
הנושא הועלה בועדה, ובין היתר, נמצא כי צרכן המבצע שיחות בינלאומיות המבוצעות באמצעות טלפון נייד מחויב עבור שתי שיחות: שיחה באמצעות טלפון נייד (בתעריף זמן אויר של הספק) ושיחה בינלאומית. לעומת זאת, אם אותה שיחה תבוצע באמצעות טלפון נייח יחויב הצרכן על ידי חברת השיחות הבינלאומיות עבור שיחה אחת בלבד לפי תעריף השיחות הבינלאומיות, והיא תפצה את חברת הטלפון הנייח עבור יצירת השיחה.
השר אטיאס בעקבות החלטות הוועדה, "המתכונת החדשה המוצעת תטפל בפגיעה הצרכנית ארוכת השנים, ובעיוות שנוצר בעטיה, בדרך שוויונית והוגנת "
מחיר שיחה בינלאומית באמצעות טלפון נייד גבוה משמעותית
פער המחירים בין שיחה באמצעות טלפון נייד ושיחה באמצעות טלפון נייח בשיחות הבינלאומיות גבוה משמעותית מזה בשיחות המקומיות. מחיר שיחה בינלאומית באמצעות טלפון נייד גבוה משמעותית ממחיר שיחה שנעשית באמצעות טלפון נייח. ההבדלים בשיטת התערוף משקפים הבדלים בפירוש הניתן למהות היחסים בין המפעילים הסלולריים והבינלאומיים.
הועדה סברה כי מבנה התעריף הדו-שלבי של שיחה בינלאומית בטלפון נייד הוא שריד לשיטה שהייתה נהוגה שנים רבות בטלפוניה הנייחת, שיטה המבוססת על פירוש "שני הספקים" שנדחה על ידי הוועדה להסדרת תעריפי בזק 2003. הוועדה התייחסה לשיטה זו בקבעה ש"היא מכשול לשקיפות תעריפים והיא כר פורה לאפליית תעריפים לסוגיה".
לטענת הוועדה "קביעת תעריף שיחה בינלאומית יוצאת באמצעות טלפון נייד חייבת להיות מבוססת על עקרון זהה לזה המשמש בקביעת תעריף שיחה בינלאומית יוצאת באמצעות טלפון נייח. לפי עקרון זה, חברת השיחות הבינלאומיות קובעת את תעריף השיחה, ומשלמת לחברת הטלפון הנייד דמי קישור גומלין בשיעור שנקבע על ידי הגוף המסדיר באותה עת".
לכתבות נוספות בנושא שיווק ופרסום
המלצות הוועדה: תעריף שיחה קבוע
"תעריף השיחה הבינלאומית המבוצעת באמצעות מכשיר נייד ייקבע על ידי חברת השיחות הבינלאומיות וזו תשלם לחברת הנייד לפי התעריף הקבוע בתקנות קישור גומלין עבור השלמת שיחה ברשת ניידת".
מנכ"ל משרד התקשורת מרדכי מרדכי: "מדובר במהלך צרכני מובהק שמוביל המשרד שיביא להגברת השקיפות מצד החברות לצרכני התקשורת בישראל".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
