מנכ"ל חברת החשמל ליו"ר ועד העובדים: נכונותה של ההנהלה נוצלה לרעה ע"י הועד
מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, פנה לאחרונה במכתב אל מיקו צרפתי, יו"ר הועד הארצי של עובדי חברת החשמל. במכתבו התריע מנכ"ל חברת החשמל כי בניגוד להסכמה שהושגה בין הנהלת החברה לוועד העובדים, במסגרת הליך בבית הדין לעבודה בתחילת ינואר, הוועד לא רק שאינו פועל להגיע לסיכומים והסכמות בנושא השינויים הארגוניים בחברת החשמל, אלא שנציגיו מנצלים נכונות זאת להמשך הסחבת, בצורה בוטה ומזלזלת.
לפיכך לדברי לסקר, "בחלוף המועד למיצוי הליך ההדברות לא נותר בידי אלא לחזור ולפעול להמשך יישום מרכיב השינוי הארגוני בתכנית מצפן".
במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה סוכם כי עד ל-15 בפברואר, ימוצו הדיונים בין הצדדים. לטענת לסקר, "בעוד שהנהלת חברת חשמל השהתה, לפנים משורת הדין, צעדים ניהוליים שכבר הוחלט עליהם, השיבה מספר פעולות למצבן הקודם, הסכימה להגביל את המגעים בשלב הראשוני למספר חטיבות עיקריות, נוצלה זו על ידי ועד העובדים להמשך הסחבת. גם לאחר שחלף המועד האמור ניסה מנכ"ל חברת החשמל למצות כל הליך אפשרי כדי להגיע להבנה וסיכום עם ועד העובדים".
במכתבו מונה מנכ"ל החברה שורה של צעדים ואירועים הממחישים כיצד באופן שיטתי טרפד הוועד כל ניסיון להגיע להידברות של ממש. בין היתר מציין לסקר "למרבה הצער, דאגתם בכל דרך אפשרית כי הדיונים שיתנהלו לא יהיו אמיתיים ואינטנסיביים; בצוותי המשא ומתן שמונו גרמתם בפועל כי דיונים יקבעו בקצב בלתי מתקבל על הדעת של כפגישה אחת בשבוע בממוצע; כשליש מהפגישות המועטות שנקבעו "פוצצו" על ידכם בטענות פורמאליות מלאכותיות; סירבתם לקיים דיונים על חטיבת לוגיסטיקה, כפי שהתחייבתם והתחמקתם מלהציג את צוות המשא ומתן שמונה לעניין".
והוא מוסיף "כך יצא, כי מתוך ארבעה הדיונים שנקבעו בכל הנוגע ליישום התכנית לשינוי ארגוני בחטיבת לקוחות, שניים כלל לא התקיימו ואילו בשני הדיונים שבכל זאת התקיימו, סירבו נציגי ועד העובדים להציג עמדה קונקרטית כלשהי ביחס לתוכנית, אשר הוצגה במקורה עוד לפני כתשעה חודשים".
"נציגי ועד העובדים מצאו לנכון לטעון כי "יש לארגון העובדים תשובות, אולם זה לא הזמן המתאים להציג אותן" דברים אלו, לפי מכתבו של לסקוב, "הם ביטוי אחד מני רבים להפרת הסיכומים ויש בכך כדי להעיד שההצהרה בדבר נכונות לקיום דיונים אינטנסיביים "מתוך רצון כן להגיע לסיכומים והסכמים מחייבים" לא הייתה אלא סיסמא ריקה מתוכן".
לאור כל זאת ומאחר שהמועד למיצוי הליכי ההדברות, חלף מבלי שוועד העובדים הציג על התייחסות קונקרטית חדשה לכוונות החברה ביחס לשינויים הארגוניים, הודיע מנכ"ל חברת החשמל, במכתבו כי הוא מתכוון לפעול להמשך יישום מרכיב השינוי הארגוני של תכנית מצפן, וזאת מבלי לפגוע במצבת כוח האדם או לשחרר עובדים באופן חד-צדדי".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
