עקב החגים וציפיה להורדת מחירים: נפילה של 52% ביבוא כלי רכב באוקטובר
ההאטה בפעילות המשק ניכרת בנתוני יבוא מוצרי הצריכה וההשקעה שפרסם היום משרד האוצר עבור חודש אוקטובר.
באוקטובר יובאו לארץ 8,753 כלי רכב (פרטיים) ירידה חדה של כ - 52% לעומת אוקטובר 2007. אין משמעות גדולה לניתוח נתוני אוקטובר בפני עצמו, לאור מיעוט ימי העבודה בחודש זה. במקביל, קיימת המתנה לירידה במיסי הקניה ב-1 בינואר 2009, הגם שמדובר בירידה שאינה צפויה להשפיע על המחיר לצרכן ביותר מ-2%.
הקיפאון ברכישות לא פסח גם על מגזר ציי הרכב, הן לאור מלאי לא מבוטל של כלי רכב משומשים לא מכורים שמשמשים כמקור מימון לרכישה של כלי רכב חדש כמו גם לאור קשיי המימון במשק בעת הזו.
בחודשים ינואר - אוקטובר 2008 יובאו 173,891 כלי רכב, גידול של 9.3% לעומת 2007. בערך היבוא של כלי רכב בתקופה זו חל גידול בשיעור של 24%, הנובע בין היתר מהשינויים בשערי החליפין הצולבים של המטבעות השונים, מעליה במחירי היבוא במט"ח כתוצאה של עליה במחירי חומרי הגלם, ההובלה והביטוח, וכן לאור גידול בשיעור כלי רכב המצויידים במערכות בטיחותיות יקרות.
עם זאת, כלכלני רשות המיסים מציינים כי ניתוח נתוני המגמה של יבוא כלי רכב פרטיים מראה כי החל מחודש אפריל 2008 מסתמנת מגמה ברורה של ירידה ביבוא כלי רכב מגמה שמתחזקת בחודשיים האחרונים.
בנוסף, באוקטובר נרשמה ירידה ביבוא של רוב מוצרי בני קיימא, מלבד מייבשי כביסה , ומדיחי כלים בהם חלה עליה ביבוא. הסיבה העיקרית היא החגים שחלו כולם באוקטובר ובהם נרשם מיעוט ימי עבודה. לעומת זאת, בשנת 2007 החגים התחילו באמצע ספטמבר ורק חלקם באוקטובר.
ביבוא מקררים נרשמה ירידה בשיעור של כ - 27%, ביבוא מכונות כביסה נרשמה ירידה של כ- 24% ואילו יבוא מדיחי כלים עלה ב-53%. ביבוא טלוויזיות חלה ירידה של 2%, וביבוא מכשירי D.V.D נרשמה ירידה של 17%.
במצטבר מתחילת השנה חלה עליה ביבוא של רוב מוצרים בני הקיימא מלבד מייבשי כביסה ווידאו ומכשירי DVD.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
