אירופה נסחר בטריטוריה האדומה: הדקס משיל 0.16%

תוצאות הקמעונאיות J Sainsbury ו-Metro AG היכו את תחזיות האנליסטים אולם לא מצליחות להשרות אווירה חיובית במדדים המובילים. מניית Sainsbury מוסיפה 6.4% וכמו כן, מניית Metro מזנקת 6.5%
שי טופז |

המדדים המובילים באירופה נסחרים כעת במגמה מעורבת בנטיה לירידות שערים. תוצאות המכירות של הקמעונאיות J Sainsbury ו-Metro AG אשר היכו את תחזיות האנליסטים המוקדמות עודדו קודם לכן את הלך רוח המשקיעים. אולם, החוזים העתידיים המצביעים על פתיחה שלילית בארה"ב מעיבים על המחסר.

הדקס הגרמני משיל 0.16%, הפוטסי הבריטי מאבד 0.28%, הקאק הצרפתי נסחר ללא שינוי, מילנו מוסיפה 0.28% ואמסטרדם יורדת 0.82%.

"אנו רואים התאוששות מסוימת בסקטורים אשר נפגעו לאחרונה", אמר David Hussey, בכיר ב-Global Investment Management שבלונדון. "השווקים על חבל דק כעת. המשקיעים מחכים להורדות ריבית מצידם של הבנקים המרכזיים", הוסיף Hussey.

מניית Sainsbury, רשת הסופרמקטים השלישית בגודלה בבריטניה, מוסיפה 6.4%. הרשת דיווחה על צמיחה במכירות במהלך תקופת חג המולד אשר היכתה את תחזיות האנליסטים.

הכנסות חנויות אשר פתוחות לפחות שנה גדלו ב-3.7% ברבעון השלישי הפיסקלי. זה עובר את ממוצע התחזיות של 15 אנליסטים בקרב סקר של בלומברג אשר עמדו על עליה של 3.5%.

מניית Metro, מזנקת 6.5% לרמה של 54.35 אירו. הקמעונאית הגדולה בגרמניה הודיעה כי היקף מכירותיה השנתיים עלו ב-10% לרמה של 65.9 מיליארד אירו (96.7 מיליארד דולר) זאת לאחר שהחברה הוסיפה חנויות בשווקים המתפתחים על מנת לפצות על ההאטה במערב אירופה.

מניית British Land, חברת הנדל"ן הגדולה באירופה לפי היקף נכסים, מוסיפה 3.4% . מניית Bankinter, בנק וספק אשראי מספרד, מוסיפה 5.2% לרמה של 11.57 אירו לאחר שדווח בעיתון Negocio כי חברת France's Societe Generale הינה הבעלים של יותר מ-3% של הבנק הספרדי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.