מנכ"ל טיב טעם: "כלבוטק מייצרת תפיסת מציאות לטובת הרייטינג"

כך אמר הבוקר דובי שניידמן במסיבת העיתונאים שהתקיימה בנושא תחקיר כלבוטק על רשת טיב טעם. יועץ התקשורת של הרשת, מוטי שרף, הטיל ספק בתחקיר ואמר: "7 חודשים תחקיר הניבו חתול אחד, משטח בשר אחד, משאית אחת שיצאה לסניף אחד - משהו כאן תמוה"
אפרת אדיר |

במסיבת העיתונאים שכינסה הבוקר (ב') רשת "טיב טעם" הגיבה החברה על תחקיר כלבוטק, ששודר אמש וגרף צפיית שיא של 31.7% רייטינג.

"כלבוטק מייצרת תפיסת מציאות לטובת הרייטינג", טען מנכ"ל טיב טעם דובי שניידמן והעלה מספר שאלות שמטילות, לדעתו ולדעת החברה, ספק באמינות התחקיר, כגון: "האם מישהו ראה שמשטח הבשר שהוצג בכתבה הושאר בחוץ במשך 4 שעות או שאולי מדובר במשטח בשר שאינו מיועד שלל לשיווק?", וגם - "ראינו חתולים שמשוטטים במשך 7 חודשים במתחם דחסן הזבל ורק חתול אחד נראה יושב על משטח הבשר ומנסה לקרוע את הניילון הקשיח מאריזת המשטח. אך האם ראינו חתול שאוכל באמת את הבשר?", נימק שניידמן את גרסת החברה.

מוטי שרף, היועץ התקשורת של טיב טעם, הוסיף והטיל ספק בתחקיר ואמר: "7 חודשים תחקיר הניבו חתול אחד, משטח בשר אחד, משאית אחת שיצאה לסניף אחד - משהו כאן תמוה".

שניידמן הוסיף ואמר בבטחון, כי "אנחנו מאמינים בחברה שלנו שמוכרת מיליוני ק"ג בשר ללקוחות מרוצים שממשיכים לפקוד את סניפי הרשת". לטענת שניידמן, לא צפויה ירידה במכירות הרשת בשל פרסום התחקיר ולא היתה כלל ירידה במכירות עוד טרם פרסומו. "לטיב טעם אין את היכולת להשמיע את האמת שלה לעומת הכוח של מערכת כלבוטק, המחזיקה בחומרים מצולמים ובוחרת איך להשתמש בהם. טיב טעם משקיעה סכומים גדולים בתחום אבטחת ובקרת איכות יותר מכל הרשתות. האמת שלנו היא שלא כל מה שמראים לנו - זה מה שהיה", טען שניידמן.

נזכיר, כי התוכנית "כלבוטק" ששודרה אמש בעונתה החדשה, פתחה את שידוריה בתחקיר על רשת "טיב טעם". בתחקיר, שנטען כי ארך כ-7 חודשים, הוצגו ליקויים באופן אחזקת בשר במרכז הלוגיסטי של החברה בעמק חפר.

בגוף הכתבה, שודרו קטעים שצולמו, לדברי גינת, על-ידי תחקירני כלבוטק בלבד וביוזמתם, והציגו משטחי בשר עומדים בחצר המפעל במשך 4 עד 5 שעות בחום של 28 מעלות ומנגד גם תחת גשם כבד בלילה חורפי וזאת עד להכנסתם למפעל.

זאת ועוד, במהלך הכתבה צולמו חתולים משוטטים בחצר המפעל וחתול אחד שישב על משטח בשר וניסה לקרוע את האריזה ולאכול מהבשר. אותו משטח בשר נשלח לסניף "מעדני מניה" בבאר שבע יחד עם משטחי בשר נוספים. בנוסף, נטען כי הבשר עמד 3 שעות בחוץ, ללא קרור, בטרם יצא לחלוקה במשאית.

כלבוטק הציגה גם בדיקה של מעבדת "בקטוכם" למוצרי בשר שנקנו במספר סניפים של טיב טעם שהציגה ממצאים מדאיגים. ב-3 מוצרי בשר טרי נמצאו חיידקי סלמונלה וב-13 מוצרים מתוך 14 שנדגמו נמצאו חיידקי ליסטריה.

התחקיר מבוים?

במהלך התוכנית אמש הדגיש רפי גינת שוב ושוב כי בתחקיר "אין בימויים, אין פברוקים ואין פרובוקציות. בניגוד להכרזת טיב טעם, שום עובד לא פנה אל מערכת כלבוטק עם ממצאים מצולמים, אלא תחקירן כלבוטק התקבל לעבודה כמחסנאי במפעל המדובר והיה עד למצבים המצולמים בכתבה".

תגובת טיב טעם ששודרה בסיום הכתבה בתוכנית כלבוטק היתה זהה לאמירותיה בשבועות האחרונים, בהם טענה החברה כי יש בידיה מידע שעובדים מהחברה מנסים להתנכל לה ולכן ביימו מצבים תברואתיים מסוכנים במפעל, על מנת לפגוע בטיב טעם מבחינה תדמיתית וכלכלית.

עוד טענה טיב טעם כי מכלבוטק סרבו להעביר לה את החומרים המצולמים שבידיה, טרם שידור הכתבה, ומכאן החדשות שעומדות מול מערכת התוכנית באמיתות התחקיר.

קובי טרייביטש, מבעלי טיב טעם, התייחס לדברים ואמר כי אינו יודע אם מישהו רודף אותו, אך התחקיר ששידרה כלבוטק תמוה בעיניו באופן הצגת הדברים, לדבריו, "בסוף מביאים תחקיר שאפשר להתווכח על הרמה שלו ואני לא אתן לאף אחד לקלקל לי את האימפריה שבניתי במו ידיי".

נזכיר, כי התחקיר הראשון שנחשף על טיב טעם בינואר 2006, הציג ב-2 סניפים של הרשת עובדים שהשתמשו, על פי הנחיות הרשת, בבשר טרי שעבר זמנו לצורך מכירתו כבשר מתובל, לאחר שעבר תהליך של החמצה ותיבול. השר שנדגם נמצא מקולקל, פסול למאכל ומזוהם בחיידקי קולי צואתי והפרשה, שנחשפה על-ידי מערכת כלבוטק, גרמה לטיב טעם נזק תדמיתי רב ונזק כספי של 20-30 מיליון שקל.

בפרשה הנוכחית, ניסתה טיב טעם למזער את הנזק עוד בטרם שודר התחקיר והשקיעה כסף רב בפרסום האמת שלה בבלוג של אתר החברה ובפרסומות בטלוויזיה.

בניסיון נוסף למזער את הנזק התדמיתי של החברה, פנתה הרשת בתלונה, באמצעות עו"ד זאב שרף, לזכיינית "רשת" ולרשות השניה, על מנת לבדוק את אופן הכנת תחקיר כלבוטק לעומק, שם נטען כי ישנו "חשד ממשי וכבד לתחקיר מגמתי ממנו הושמטו חלקים רלוונטיים ולשיבוש הליכי חקירה ומשפט". כראיה, מציגה טיב טעם עדות של דוד סולימאן, תחקירן כלבוטק לשעבר במשך 13 שנים, שטוען כי מערכת התוכנית בוחרת מה להציג בתחקירים שהיא משדרת, על מנת ליצור פרובוקציות ולמחוק חברות ואנשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום/ לעמ

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו

נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף

אדיר בן עמי |

שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.


נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.

השפעה מיידית על המשקיעים הזרים

הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.


נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.


הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר

אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.