קרן גידור היא חיה מוזרה בנוף המשפט. הסיבה היא שעולם קרנות הגידור אינו מפוקח רגולטורית בצורה קשיחה. חוק ניירות ערך קובע לדוגמה כי בהצעת מניות או אגרות חוב יש לפרסם לרוב תשקיף. חוק השקעות משותפות בנאמנות מסדיר את פעולתן של קרנות הנאמנות. קרנות הגידור לא מוסדרות ע"י חוק ברור ומיוחד להן ומכאן סוד קסמן.

מבנה משפטי

לרוב, קרנות גידור פועלות בסביבה משפטית של שותפויות מוגבלות, כאשר השותף הכללי הוא מנהל הקרן והשותפים המוגבלים הם המשקיעים. בעיקרו של דבר, שותפות מוגבלת היא יישות משפטית, שבמסגרתה שותף כללי, אדם או חברה, נושאים בכל חובות השותפות באופן בלתי מוגבל בעוד שהשותפים המוגבלים נושאים בחובות השותפות עד גובה סכום השקעתם.

כמה נקודות מעניינות נוספות:

א. רישום שותפות מוגבלת אצל רשם השותפויות הוא חובה (בניגוד לשותפות רגילה). הסיבה היא שנושים פוטנציאליים עלולים להיפגע מכך שישנם שותפים מוגבלים. הרישום במרשם השותפויות פתוח לעיונו של כל אדם ולכן כל אדם, הבא במגע עם שותפות מוגבלת, יידע זאת ויכלכל את צעדיו כראות עיניו.

ב. הסכם השותפות המוגבלת חייב להיות בכתב.

ג. כאשר נרשמת שותפות מוגבלת, חייבים להודיע לרשם השותפויות מהו סכום ההשקעה מצד השותפים המוגבלים. כל שינוי חייב להיות בכתב והוא צריך לקבל את אישור רשם השותפויות.

ד. שותף מוגבל אינו יכול להתערב בניהול השותפות, אינו יכול למנוע כניסת משקיעים נוספים לשותפות ואינו יכול לדרוש את פירוק השותפות.

מגבלות על השקעות.

קרנות גידור, בניגוד לקרנות נאמנות לדוגמה, אינן מוגבלות בצורות ההשקעה שלהן. קרן נאמנות מחויבת לפרסם תשקיף, הכולל בין היתר מדיניות השקעה, כל שינוי במדיניות הקרן מחויב בדיווח למשקיעים ועוד הגבלות רגולטוריות שונות. קרן גידור, לעומת זאת, משוחררת מחובות אלה ויכולה להשקיע במניות, בסחורות, במטבעות ובכל אמצעי אחר. יתרה מזאת: קרן גידור יכולה להשתמש בטכניקות השקעה "אקזוטיות" יותר דוגמת פערי ארביטראז', מינופים גדולים, שורטים וכיו"ב.

מיסוי

מיסוי על רווחי ו/או הפסדי הון כתוצאה מפעילות הקרן וכן מיסוי על דיבידנדים נעשה עפ"י כללי מס רווחי הון רגילים. היתרון בפעילות כשותפות מוגבלת נעוץ בעובדה שקרן הגידור "שקופה" כלומר כל משקיע ימוסה לפי מדרגת המס האישית שלו וכן הוא יוכל לעשות את הקיזוזים וההתחשבנויות השונות מול רשויות המס.

רגולציית קרנות גידור – לאן?

רגולציה מטבעה משתנה ומתאימה עצמה לשינויי הזמן. לכן, נבואה כיצד תיראה מערכת החקיקה והאכיפה בנוגע לקרנות גידור עוד 10-20 שנים משולה ל"נבואת שוטים". הבעיה בפיקוח על קרן גידור ובהידוק הפיקוח עליה היא שפיקוח פירושה "בטחון" ובטחון פירושו שמשקיעים ירוצו להשקיע בקרנות הגידור כשהם בטוחים שהמחוקק הוציא את עוקצן של הקרנות. רבים הם הקוראים לפיקוח הדוק יותר על קרנות גידור. המשקיעים האגדיים, וורן באפט וביל גרוס, אמרו כבר לפני שנים כי שוק הנגזרים הוא "נשק פיננסי להשמדה המונית" (נזכיר, כי קרנות הגידור אינן מוגבלות בשימוש בנגזרים פיננסים על אף הסיכון הרב הכרוך בשימוש במכשיר זה ורבות אכן משתמשות בו). מנגד, מתנגדים לגישה זו גורסים כי קרנות הגידור תורמות לנזילות השווקים ולהנעה טובה יותר של גלגלי הכלכלה. מבלי להכריע בוויכוח הנ"ל, ניתן לקבוע שהמחוקק, בשעה שירצה לפקח על תחום קרנות הגידור, אם בכלל, יצטרך לעשות זאת תוך שקילת גורמים רבים וראייה ארוכת טווח, הבוחנת אספקטים מגוונים.