חברות הסלולר מבקשות לעכב את מועד ניוד המספרים
החלטת שר האוצר, אברהם הירשזון, ושר התקשורת, אריאל אטיאס, שלא לדחות את הרפורמה בניידות המספרים ולעמוד על יישום הוראות החוק כלשונן ב-1 בספטמבר, הביאה לתגובת נגד מצד חברות הסלולר.
כפי שצויין ביום רביעי (ד'), מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, הודיע לשרים: "הגעתי לכלל דעה כי פרק הזמן שניתן בחוק להיערכות החברות, המעוניינות לעמוד בחוק, ליישום והפעלה של תוכנית ניידות המספרים הינו סביר וראוי. המלצתי הינה ככל שתוכנית ניידות המספרים לא תחושב ותופעל עד ליום 1.9.2006 יוכרזו חברות התקשורת הרלבנטיות לנושא זה כחברות המפרות את החוק על כל המשתמע מכך".
עוד באותו יום, הגישה סלקום יחד עם חברת פרטנר תקשורת בע"מ ופלאפון תקשורת בע"מ, עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לקיום דיון דחוף, למתן צו על תנאי נגד ממשלת ישראל ושר התקשורת, ליתן טעם מדוע לא יפעלו לאלתר לדחיית המועד הקבוע בחוק התקשורת ליישום והפעלה של התוכנית לניידות מספרים.
בהודעה האמורה של סלקום נמסר שהחברות העותרות טוענות, כפי שטענו בעבר, כי אף שפעלו במרץ ליישום ניידות המספרים תוך השקעת משאבים רבים לשם כך, אין ביכולתן לעמוד בלוחות הזמנים הבלתי ריאלים שנקבעו לעניין זה בחוק התקשורת, וזאת לאור היקף ההיערכות הטכנולוגית הנדרשת לכך מכל בעלי רשיונות בזק הרלוונטיים.
עוד נמסר בהודעת סלקום, שנטען בעתירה כי אף לא אחד מבעלי רשיונות הבזק הרלוונטיים בישראל יוכל לעמוד בלוחות הזמנים האמורים, כך שכל בעלי רשיונות אלה ובכללם החברות העותרות יימצאו החל מה-1 בספטמבר ניצבים, בעל כורחם, בפני טענה של הפרה של חוק התקשורת, וכי סלקום מעריכה שתהיה מוכנה ליישום ניידות מספרים באוגוסט 2007.
בסיום ההודעה ציינה סלקום כי אי יישום ניידות המספרים במועד הקבוע בחוק יהווה, לכאורה, הפרה של רשיון הבזק שלה.
גם חברת הכבלים HOT, המחזיקה ברשיון מפעיל פנים ארצי, הכולל, בין היתר, מתן שירותי טלפוניה פנים ארציים נייחים, מצטרפת לעתירת חברות הסלולר, כמשיבה פורמלית, ומעריכה כי לא תהיה ערוכה ליישום התוכנית במועד.
בעתירה נטען, בין היתר, כי אף לא אחד מבעלי רשיונות הבזק הרלבנטיים בישראל יוכל לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק התקשורת, ואי יישום התוכנית במועד הקבוע בחוק התקשורת עלול לחשוף את הוט טלקום לטענות בגין הפרה של הוראות חוק התקשורת ורישיון המפ"א, כאשר בשלב זה, אין החברה יכולה להעריך את השפעות כל האמור לעיל עליה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
