לקראת הכרעת בג"צ: האם ההחלטה לגבי יצוא הגז עלולה להתעכב חודשים?

ביום ראשון בשעה 11:00 בבוקר יתכנס הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון כדי לקבל החלטה: האם לאשר את החלטת הממשלה לאפשר יצוא של 40% ממאגרי הגז הישראלי או לשלוח את ההכרעה לפתחה של הכנסת? מדובר אולי בנושא המהותי ביותר מבחינה כלכלית שעמד לפתחו של בית הדין. בינתיים, חברות הגז כוססות ציפורניים בתקווה שבג"צ לא ייעכב את החלטת הממשלה וישלח את ההכרעה להצבעה בכנסת. הרכב השופטים יכלול את נשיא בית הדין העליון אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, עדנה ארבל אסתר חיות ונעם סולברג. מה האפשרויות מבחינת בג"צ? אפשרות ראשונה - במידה וחבר השופטים יקבל את העתירה, ההכרעה בנושא יצוא הגז תעבור להצבעת חקיקה בכנסת בשלוש קריאות. אפשרות שניה - אישור החלטת הממשלה כפי שהיא, קרי לאפשר יצוא של 40% מעתודות הגז של המדינה. אפשרות נוספת היא שבית המשפט ימשיך את ההליך המשפטי כפי שהוא רגיל לעשות במצבים האלה, כך שפסק הדין יינתן רק בעוד כמה חודשים. הסיבה לכך היא שבית הדין עשוי לדרוש מהעותרים הכנה של תגובות מלאות, שטרם הוגשו, לכל הטענות שבגינן הם מתנגדים להחלטת הממשלה. בדר"כ מאפשרים לעותרים להגיב לטענות של המשיבים והדבר נדרש מאחר ויש שורה ארוכה של משיבים ומחלוקות משפטיות מהותיות בין הצדדים. המדינה עצמה חלוקה בנוגע לזכויות של החברות המפעילות את הקידוחים בשורה של סוגיות כשהמרכזית היא הזכות לייצא על פי חוק הנפט. לכן, קבלת הכרעה מהירה של בג"צ בנושא כזה היא לא דבר שכיח. ובכל זאת, לא בטוח שנצטרך להמתין הרבה זמן. כשבג"צ חושב שצריך הכרעה מהירה הוא יכול להכריע ולציין שאת הנימוקים הוא יפרסם בנפרד בשלב מאוחר יותר. נקודת המחלוקת - סעיף 33 בחוק הנפט העותרים בראשות שלי יחימוביץ' טוענים כי הממשלה חרגה מסמכותה בפירוש שלה לסעיף 33 בחוק הנפט. בחוק כתוב כי "בעל חזקה חייב לספק מהנפט שהפיק וממוצרי הנפט שהפיק ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושה לדעת השר לתצרוכת ישראל; לשם כך רשאי השר לחייב בעל חזקה להפיק נפט מבאר המצויה בתחום החזקה בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ובלבד שאין שיעור זה עולה על שיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה. העותרים טוענים שסעיף זה צר מלהכיל את כל ההשלכות של יצוא הגז ואינו נותן לשר או לממשלה את הסמכות להחליט בנושא, אלא לקבוע בעסקה נקודתית בלבד כי על בעל חזקה לספק נפט או גז למדינה. נציגי העותרים טוענים שאין להם כל רצון למרוח זמן בנושא וכי מי שגרם למעשה לעיכוב הנוכחי היא הממשלה עצמה. פרופ' אבישי ברוורמן כבר אמר מספר פעמים כי ניסה לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלוח את ההכרעה להצבעה בכנסת ולא לקבל החלטה שתיתפס בעיני הציבור ככזו שהתקבלה 'במחשכים'. תולדות הויכוח היקר מקום המדינה נכון להיום, כמות הגז שנמצאה מול חופי ישראל מוערכת בכ-30 TCF (טריליון מטרים מעוקבים). ועדת צמח בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, שאול צמח המליצה כבר ספטמבר 2012 שהמדינה תשמור לעצמה כמות שתספיק ל-25 שנים ותייצא 53% ממאגרי הגז שלה. אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה סילבן שלום, החליטו להפחית את הכמות ליצוא ל-40% לאחר ויכוח ציבורי נוקב בנושא. יחד עם זאת, ראש הממשלה החליט להתעלם מדרישת העותרים להביא את ההחלטה לדיון בכנסת, מאחר ומדובר בהחלטה מהותית לעתיד הכלכלי של המדינה ואז באה העתירה לבג"צ. רשימת העותרים כוללת בין היתר את חברי הכנסת שלי יחימוביץ', פרופ' אבישי ברוורמן, משה גפני ורובי ריבלין בנוסף לארגונים אדם טבע ודין, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת קיימא. את העותרים ייצג בין היתר עו"ד אפי מיכאלי. במידה ובית הדין יקבל את העתירה בראשותה של יחימוביץ', תעבור כאמור ההחלטה להצבעה בכנסת לשלוש קריאות - תהליך שייעכב את ההכרעה בחצי שנה נוספת. העיכוב בהחלטה מונע כבר קרוב לשנה את חתימתה של עסקת הענק עם וודסייד. חברת חיפושי הגז הגדולה באוסטרליה אמורה הייתה לרכוש מהשותפות במאגר לוויתן נתח של 30% מהזכויות במאגר בתמורה ל-1.25 מיליארד דולר. בינתיים, החברה האוסטרלית ממשיכה להמתין להכרעה בנושא ולא הודיעה על ביטול העסקה בתגובה לעיכובים.