תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

המכרז לרכישת תחנת הכוח אשכול חוזר לעניינים

לאחר שבית המשפט דחה את התנגדות OPC לביטול המכרז על רכישת תחנת הכוח אשכול, חברת החשמל מתחילה מכרז 'מחודש' שמינימום ההשתתפות בו יהיה 9 מיליארד שקל
עדן ספיר | (2)

ועדת המכרזים של חברת החשמל החליטה על תאריך חדש לקיום המכרז על רכישת תחנת הכוח אשכול וזאת בעקבות דחיית העתירה  של OPC-קרן נוי על ידי בית המשפט בשבוע שעבר. 

כזכור, חברת החשמל מעדכנת כי ועדת המכרזים של החברה החליטה לבטל את המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד בו זכתה דליה אנרגיה. בנוסף החליטה החברה לחלט סך של 100 מיליון שקל מתוך ערבות הביצוע של דליה עקב חזרתה מההצעה שהגישה במכרז על סך של 12.375 מיליארד שקל ל-9 מיליארד שקל.

במסגרת המכרז החדש התנאים יהיו זהים: התמחור יהיה מינימום של 9 מיליארד שקל, שבה רק ארבעת המשתתפות המקוריות יכולות להשתתף,  כאשר מועד ההגשה האחרון כעת יהיה ה-17 באוקטובר. במכרז הקודם, דליה הייתו זו שפוצצה את המכרז על ידי כך שנסגה באופן מפתיע מההצעה המקורית שהציעה על סך 12.4 מיליארד שקל וניסתה להוריד אותה ל-9 מיליארד שקל. 

זה התחיל בידיעה על זכייה של דליה אנרגיה במכרז על תחנת הכוח אשכול בסכום של 12.4 מיליארד שקל. זה נמשך בשאלה - איך דליה של משק אנרגיה הציבורית הציעה סכום שעולה ב-5 מיליארד שקל על ההצעה השנייה של OPC וקרן נוי? הרי צפי ההכנסות והרווחים הוא בערך אותו דבר. אין כאן סודות, ואם כך למה ההפרשים הגדולים בשווי?

זה נמשך בתובנה שאין סיכוי שדליה לא תיסוג מהמכרז. היא אומנם ניסתה להציג זאת כניצחון (איך להפסיד 5 מיליארד שקל ולהכריז על ניצחון), אבל איזה בעל בית יהיה מוכן לקנות משהו בידיעה שהוא יכל לשלם 40% פחות, בידיעה שהפסיד כמה מיליארדים על ההתחלה ובידיעה שמספיק לשלם 100 מיליון שקל של קנס ולסגור את הפדיחה הזאת.

כשאנחנו מפסידים - מישהו מרוויח. מי שרצו לעשות קופה על חשבוננו, ובצדק מבחינתם, הם גוף עסקי שמטרתו כמובן להגדיל רווח הם OPC הציבורית וקרן נוי שמתמקדת בתחום התשתיות והאנרגיה. השופט ורדי פרט והתייחס בפסיקתו לגורמים המקצועיים בחברת החשמל, לתקנות, לפסקי דין קודמים, אבל גם נותן דגש גדול ל"אינטרס הציבורי"  ול"שכל הישר".

"לא ניתן להתעלם מההתנהלות הלא ראויה לכאורה של העותרת", כותב השופט ורדי בהכרעת הדין לגבי תיאור מערכת  הלחצים שהופעלה על הגורמים המממנים. "מערכת הלחצים באה לידי ביטוי בדברי מנהל קרן נוי מר רן שלח שאמר את הדברים שיצוטטו על ידי מייד בפרוטוקול הדיון שנרשם על ידי עורך הדין ליאור מימון, הבקי מאוד בדיני מכרזים ובנבכי חח"י, כאשר חזקה שהפרוטוקול שרשם עו"ד מימון משקף את הדברים שנאמרו והדבר לא נסתר על ידי העותרת, שמנסה להתנער ולגמד את האמור, ולהתנער מהדברים החמורים שנאמרו שלשיטת דליה אף מהווים 'אקדח מעשן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברת החשמל צריכה לא לאפשר לדליה אנרגיה לגשת למכרז (ל"ת)
    יצחק 21/09/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש להפקיד 10%מגובה ההצעה . (ל"ת)
    לילי 21/09/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?