זה התחיל בידיעה על זכייה של דליה אנרגיה במכרז על תחנת הכוח אשכול בסכום של 12.4 מיליארד שקל. זה נמשך בשאלה - איך דליה של משק אנרגיה הציבורית הציעה סכום שעולה ב-5 מיליארד שקל על ההצעה השנייה של OPC וקרן נוי? הרי צפי ההכנסות והרווחים הוא בערך אותו דבר. אין כאן סודות, ואם כך למה ההפרשים הגדולים בשווי?

  תחנת אשכול, יחצ

זה נמשך בתובנה שאין סיכוי שדליה לא תיסוג מהמכרז. היא אומנם ניסתה להציג זאת כניצחון (איך להפסיד 5 מיליארד שקל ולהכריז על ניצחון), אבל איזה בעל בית יהיה מוכן לקנות משהו בידיעה שהוא יכל לשלם 40% פחות, בידיעה שהפסיד כמה מיליארדים על ההתחלה ובידיעה שמספיק לשלם 100 מיליון שקל של קנס ולסגור את הפדיחה הזאת.

וכך קרה. דליה ניהלה משא ומתן כדי להוריד את המחיר לאזור ה-8-9 מיליארד שקל. ואז התעוררו OPC וקרן נוי ושיגרו יח"צנים, לוביסטים, עורכי דין, כדי לטעון ובצדק - "איך אפשר במדינה מתוקנת לא לעמוד בכללי המכרזים? איך אפשר שלא לקבל את ההצעה שלנו, השנייה , אחרי שדליה בעצם וויתרה". קל מאוד להשתכנע שהם צודקים ואכן התקשורת היתה צמודה לנרטיב הזה. 

• דליה אנרגיה מקדמת מרכז בינה מלאכותית וחוות שרתים באשדוד
• הרגולטור רוצה ביס גדול מהרווחים של תחנות הכוח - בדרך הוא עלול להרוג אותן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניסינו להסביר שזה על חשבוננו. נכון שדליה לא צריכה לקבל מתנה מהמדינה ולקנות את תחנת הכוח בהנחה, אבל בטח שלא לתת לקרן נוי ו-OPC לקנות את התחנה במחיר זול. דליה היתה מוכנה לשלם 9 מיליארד, קרן נוי ו-OPC 7 מיליארד שקל - ככה סתם לוותר על 2 מיליארד שקל? במיוחד שזו לא סוגיה של שחור ולבן גם לא בספר החוקים-תקנות של המכרזים.

ואז הוחלט על מכרז חדש עם סכום מינימום של 9 מיליארד שקל. OPC  וקרן נוי עתרו לבית המשפט וזה הגיע להכרעתו השופט קובי ורדי שדחה את העתירה והציל לנו לפחות 2 מיליארד שקל, כנראה שיותר. מצד אחד אומרים לנו שחבל שהעניין יידחה עכשיו במכרז חדש, זה ייקח זמן וצריך כמה שיותר את התחנה הגדולה הזו ליצירת חשמל - זה נכון, אבל מצד שני, ככל שהריביות ירדו, כך הערך של התחנה יהיה גבוה יותר, וסיכוי טוב שעוד שנה הריביות יהיו נמוכות יותר, אז אולי אפילו נרוויח מכך (למרות שהחברות המתמודדות, מתייחסות בתחשיב לריבית הארוכה - התחנה תפיק אנרגיה עשרות שנים). אז יכול להיות שהמכרז החדש יניב לנו גם 3 מיליארד שקל.

ולמה אני אומר - "לנו", "שלנו"? כי זה כסף שנכנס לחברת החשמל ולמדינה ואמור להוזיל לנו את מחירי החשמל. זה הכסף שלנו, אם לא יהיה אותו - תשלמו יותר על החשמל. זה בדיוק כמו תקציב המדינה - יש הכנסות והוצאות, אם המדינה מוכרת משהו בזול - כולנו מפסידים, אנחנו נשלם יותר מסים כדי לסגור את הפער.  

• לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
• קרטל אופ"ק שומר על קצב זהיר ומגביל את הייצור ברבעון הראשון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

 

"שכל ישר" ו-"אינטרס ציבורי" - הכלים השיפוטיים של השופט קובי ורדי

כשאנחנו מפסידים - מישהו מרוויח. מי שרצו לעשות קופה על חשבוננו, ובצדק מבחינתם, הם גוף עסקי שמטרתו כמובן להגדיל רווח הם OPC הציבורית וקרן נוי שמתמקדת בתחום התשתיות והאנרגיה. השופט ורדי פרט והתייחס בפסיקתו לגורמים המקצועיים בחברת החשמל, לתקנות, לפסקי דין קודמים, אבל גם נותן דגש גדול ל"אינטרס הציבורי"  ול"שכל הישר".

הוא מתייחס בהכרעתו לשווי של התחנה והוא בהחלט דואג ל"אינטרס הציבורי". הוא מעמיד את רן שחל מנהל שותף קרן נוי בפינה בשל אמירתו האומללה - "מי שאמור לממן את דליה הם גם גופים מוסדיים ובעלים בקרן נוי. אני לא אתן להם לממן את דליה". זו אמירה שמעידה הרבה על העותרים על המזימות והתככים מאחורי הקלעים.

   השופט קובי ורדי, חסך למדינה מיליארדים

"לא ניתן להתעלם מההתנהלות הלא ראויה לכאורה של העותרת", כותב השופט ורדי בהכרעת הדין לגבי תיאור מערכת  הלחצים שהופעלה על הגורמים המממנים. "מערכת הלחצים באה לידי ביטוי בדברי מנהל קרן נוי מר רן שלח שאמר את הדברים שיצוטטו על ידי מייד בפרוטוקול הדיון שנרשם על ידי עורך הדין ליאור מימון, הבקי מאוד בדיני מכרזים ובנבכי חח"י, כאשר חזקה שהפרוטוקול שרשם עו"ד מימון משקף את הדברים שנאמרו והדבר לא נסתר על ידי העותרת, שמנסה להתנער ולגמד את האמור, ולהתנער מהדברים החמורים שנאמרו שלשיטת דליה אף מהווים 'אקדח מעשן.

"ואכן נראה שמדובר לכאורה בדברים לא ראויים חמורים ובהתנהלות לא ראויה שיש לה גם משמעות והשלכה על העתירה. יש לציין ,כאמור, כי ועדת המכרזים בישיבתה מיום 18/7/23 היתה ערה לעניין הלחצים שהופעלו על הגורמים המממנים שתוארו כאמור בדברים שנאמרו בישיבה ביום 2/7/23 ,ואף ציינה שהדבר יכול להוות כשלעצמו טעם לפסילת הצעת העותרת. ברם לאור  ההחלטות שהתקבלו לא נדרשה לכך".

הדברים החמורים של רן שלח, שותף ומנהל בקרן נוי 

השופט ורדי ממשיך ומסביר באיזו אמירות מדובר - "מר שלח ציין בדיון זה כי בנק הפועלים הבטיח לו שלא ייתן לדליה הצעה יותר טובה מההצעה שנתן לעותרת, ובהמשך אמר כך: 'דליה לא תעמוד בהצעה שלה ואתם יודעים איך אני יודע בגלל שמי שאמור לממן אותה הם גופים מוסדיים שהם בעלים בקרן נוי ואני לא אתן להם לממן את דליה'. מדובר בדברים חמורים הנוגעים לסיכול המימון לדליה ,הנאמרים באופן מפורש ולא בכדי אמר מיד בהמשך, בזהירות המתבקשת, עו"ד מימון: 'אני לא בטוח שזה נכון מבחינתך להגיד דבר כזה' ומר שלח השיב: 'נכון, אני מבין'.

"דברים חמורים אלו מצטרפים לדברי מר מנצר מבנק הפועלים בדיון מיום 25/6/23 על הלחצים הכבדים שהופעלו עליו בבוקר הישיבה לא להגיע לישיבה זו ועם דברי מר דבי יו"ר אשכול ומנהל דליה בישיבה זו שיש גורמים אינטרסנטיים רבים שמנסים לפגוע בתהליך וכן לאמירות בתצהירו של דורון סט יו"ר דירקטוריון משק אנרגיה לגבי פעולות העותרת אצל הגורמים המממנים לטרפוד הצעת דליה לשכנועם שלא יעמידו את המימון הנדרש.

"די בדברי מר שלח שאני קובע שנאמרו ונרשמו בפרוטוקול כפי שהם ובדברי מר מנצר כדי להצביע לכאורה, כפי שראתה זאת  למעשה גם ועדת המכרזים בהחלטתה מיום 2/7/23 שציינה שזה היה יכול להוות כשלעצמו טעם לפסילת ההצעה של העותרת, על התנהלות פגומה ולא ראויה של העותרת שייתכן ותרמה בכך לטרפוד המימון של הבנק".

אולי כבוד השופט נותן יותר מדי קרדיט חיובי לדליה שבאמת ובתמים ניסתה להשיג מימון, אבל זה בצל לעומת השימוש ב"שכל ישר" וב"אינטרס הציבורי" כדי לגבור על כל המכשולים בדרך לפיסקה הגונה שמייצרת רווח לציבור. הנה החשבון - 200 שקל לכל תושב, 800-1,000 שקל למשפחה ממוצעת. מתנת חג לראש השנה. תודה לשופט ורדי.