קרן נוי גל-עד בושביץ ורן שלח
צילום: סיון פרג

רן שלח, מנהל שותף בקרן נוי באמירה אומללה: "מי שאמור לממן את דליה הם גם גופים מוסדיים ובעלים בקרן נוי. אני לא אתן להם לממן את דליה"

או.פי.סי וקרן נוי הציעו 7.1 מיליארד שקל על תחנת אשכול והפסידו לדליה ומשק אנרגיה שהציעו 12.4 מיליארד שקל; ההצעה של דליה גבוהה והיא התקפלה, אבל ההצעה של נוי ואו.פי.סי נמוכה; חברת החשמל החליטה על מכרז חדש עם רף של 9 מיליארד - בדרך מתברר כי שתי החברות ניהלו מאחורי הקלעים קרב יצרי
נחמן שפירא | (4)

או.פי.סי וקרן נוי הציעו 7.1 מיליארד שקל על תחנת אשכול והפסידו לדליה ומשק אנרגיה שהציעו 12.4 מיליארד שקל. ההצעה של דליה גבוהה ולמרות שהיא טוענת שהיא התקפלה בגלל שלא גייסה מימון, נראה שזה הדבר הנכון לעשות. הצעה של 5 מיליארד שקל מעל ההצעה השנייה, היא הפסד אלטרנטיבי של סכום כזה. דליה הציעה 9 מיליארד, אבל זה לא אפשרי כנראה שגם משפטית למרות שזה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לציבור. ככה גם יתקדמו מהר עם ההקמה ולא יצאו למכרז חדש וככה נקבל וודאות שתתגלגל גם להפחתה בחשבון החשמל.

וככה הגענו בעצם להחלטה של חברת החשמל לפתוח מכרז מחדש בסכום מינימום של 9 מיליארד שקל. אנחנו אומנם סבורים שהיה צריך ללכת עם דליה במקרה הזה, אבל כמובן שיש כאן נפגעים - ההצעה השנייה היתה אמורה להיות הזוכה, רק שככה הציבור היה מפסיד מינימום של 2 מיליארד שקל. ההחלטה של האוצר וחברת החשמל בהינתן מכלול האירועים היא נכונה. אבל כדי שבאמת המכרזים לא יהיו "צחוק מהעבודה", חייבים לתת קנס גבוה יותר בגין התקפלות. לא קנס שניתן לערער עליו ולא קנס של 200 מיליון שקל מהצעה של 12.4 מיליארד שקל שזה 1.6%. צריך להגדיר ערבות מלאה, מוחלטת ומחולטת של 10% לפחות. במצב כזה יהיה קושי לסגת מהעסקה. הקנס ינצח.

כך או אחרת, שני הגופים המתמודדים נאבקו בחודשים האחרונים זה בזה גם דרך מסרים לתקשורת, גם באופן משפטי וזה עולה מדרגה בימים האחרונים על רקע החלטת חברת החשמל והאוצר לצאת למכרז חדש. או.פי.סי ונוי דורשות את קיום החוזה, דליה ומשק אנרגיה מסבירות שפגעו בהם לאורך הדרך והם לא הצליחו להשיג את המימון ומבקשים את הערבות בחזרה. 

ממכתב שהגישו גולדפרב, גרוס זליגמן עורכי הדין של אשכול אנרגיות כוח (החברה שהתמודדה מטעם קבוצת דליה-משק אנרגיה), עולים טענות קשות כלפי הקבוצה שנייה - נוי-או.פי.סי וכלפי טענותיה. הדבר הכי מעניין במכתב זה ציטוטים לפרוטוקול של מנהל שותף בקרן נוי, רן שחר שאומר לוועדת המכרזים אחרי זכייתה של דליה-משק אנרגיה בתחנת אשכול - "אני אומר לכם, בנק הפועלים הבטיח לי שהוא לא ייתן לדליה הצעה יותר טובה מההצעה שהוא נתן לנו. דליה לא תעמוד בהצעה שלה, ואתם יודעים איך אני יודע? בגלל שמי שאמור לממן אותה הם גם גופים מוסדיים וגורמים שהם בעלים בקרן נוי, ואני לא אתן להם לממן את דליה".  

בתגובה לדברים אלו אמר עו"ד מימון שהשתתף בוועדה - "אני לא בטוח שזה נכון מבחינתך להגיד דבר כזה". שלח ענה " נכון, אני מבין".

זה הפרוטוקול, נציגי קרן נוי-או.פי.סי טוענים כי הפרוטוקול אינו משקף את הדברים שנאמרו, ועל זה תגובת עורכי הדין של קבוצת דליה - "קשה להאמין, כי דברים ברורים כל כך הם תוצאה של 'טעות פרוטוקול' והדברים מתחזקים נוכח דבריו של עו"ד מיימון מיד לאחר דבריו של מר שלח כאמור לעיל, שבזמן אמת הבהיר את החומרה שבהם – ונענה במילים 'נכון, אני מבין'. בנוסף, ברור שאין המדובר בטעות, נוכח האמור בפרוטוקול נוסף  מיום 18.7.23 שבו חוזרת ועדת המכרזים ואומרת: 'עוד ציין נציג OPC כי בנק הפועלים עומד בחזית סינדיקט מורכב ממספר גורמים מממנים בהם גם גופים מוסדיים וגורמים שהם משקיעים ובעלי מניות בקרן NOY ושהוא לא ייתן להם להשתתף במימון ההצעה של ESHKOL'".

אז כנראה ששני הצדדים רחוקים מלהיות תמימים וכשרים. דליה טעתה בתמחור וחיפשה סולם וקיבלה דווקא מהיריבה שלה - קרן נוי, וככה תרצה את היציאה מהמכרז בכך שאין לה מימון. אבל או.פי.סי וקרן נוי כנראה חיבלו בסיכויים של דליה ומעבר לכך וחשוב יותר - ניסו לקבל בצדק מבחינתם את התחנה בסכום נמוך. ואז באו בטענות למשרד האוצר וחברת החשמל כשהם מגובים בעורכי דין וזועקים שגנבו-לקחו מהם. זה הפוך - הסכמה לעסקה שלהם היתה בעצם מכשירה את המכירה הזולה וגזילת כסף ציבורי.

יחצ

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תחנת הכוח אשכול. צילום יח"צ

במכתב מטעם 'אשכול אנרגיה כוח' (דליה) לוועדת המכרזים הוסיפו עורכי הדין כי "היהירות, הזחיחות והכוחנות שמאפיינים את התנהלותן של או.פי.סי ונוי במכרז, לרבות בהתנהלותן באמצעי התקשורת מאז פורסם דבר זכיית מרשתנו בדרך של הפעלת לחץ והילוך אימים על ועדת המכרזים והכפשת מרשתנו ברבים, הם דרך התנהלות רגילה ומכוונת של אופיסי ונוי.

 "נוכח דברים אלה, אפילו היו עומדים לבדם, מתחייב לדחות את כל טענות או.פי.סי ונוי ולהביא באופן ברור וחד משמעי לפסילת הצעתה ויכולתה להשתתף במכרז, מניה וביה; למעשה, נוכח התנהלותן מתחייב היה לבטל את הכרזתה כמדורגת  שניה ולהעביר את הטיפול בעניינה לגורמים המוסמכים לדון בהיבטים הרלוונטיים של העניין; למצער, בכל מקרה, מתחייב לדחות את כל טענותיהן ובפרט לדחות על הסף את טענותיהן כנגד אי מימוש ההצעה המקורית של מרשתנו במכרז, וכן כל טענה שיש לה כנגד התנהלות הועדה עקב כך".

הפרקים הקודמים בפרשה

<<<<דליה ותעבורה הציעו 12.375 מיליארד שקל וזכו במכרז על תחנת אשכול - מניית משק אנרגיה נופלת כי מדובר בהפסד אלטרנטיבי של 3-4 מיליארד שקל

<<<<תעבורה יוצאת מהשותפות עם דליה במאגר אשכול - טיפסה על עץ גבוה מדי?

<<<<הדילמה של המדינה - דליה או OPC? התשובה ברורה

<<<<חברת החשמל דחתה את מועד פקיעת הערבות של דליה באשכול

<<<<דליה כן הפקידה את הערבות של 200 מיליון שקל

<<<<חברת החשמל לא רק ביטלה את המכרז אלא גם חילטה 100 מיליון שקל מתוך ערבות הביצוע של דליה.

לא הגישה הצעה לא ריאלית

עורכי הדין השיבו במכתב על טענות או.פי.סי וטענו כי אשכול "השקיעה אלפי שעות אדם ומיליוני שקלים, והיא כמובן לא הייתה מעלה בדעתה להגיש במכרז הצעה שאינה ריאלית או ברת מימוש. אשכול האמינה בעת הגשת הצעתה – והיא מאמינה גם היום – כי ההצעה שהגישה שיקפה שווי ריאלי וראוי של מתקן אשכול".

באשכול דוחים את הטענות של נוי שעלו במכתב שנשלח כי מדובר בהצעה "תכסיסנית" ובלתי ריאלית מלכתחילה, וכן לגבי הטענות המרמזות על "קנוניה" ועוד שלל טענות מהן משתמע כי ועדת המכרזים עשתה יד אחת עם דליה, עורכי הדין מציינים כי "טענות אלה הן חסרות שחר, ונעדרות בסיס במציאות. הכפשות מצוצות מן האצבע – ותו לא".

בנוסף, עורכי הדין מגולדפרב גרוס זליגמן טענו כי "ההצעה המקורית של אשכול הייתה מגובה בנכונות עקרונית של בנק הפועלים וכן בנקים נוספים וגופים מוסדיים, להעמיד לאשכול את המימון הנדרש, בשילוב עם העמדת הון עצמי משמעותי שהיה גם הוא בהישג ידה של אשכול.

לטענתם "הפער העצום בין הצעתה המקורית של של אשכול (דליה) לבין הצעת או.פי. סי ונוי הוא הגורם הישיר לקשיים שבהם נתקלה החברה בהבטחת המימון הנדרש. הגורמים הממנים שמרשתנו פעלה מולם בגיבוש הצעתה, הודיעו כי לאור הפער העצום בין ההצעות, הם לא יעמידו  את המימון הנדרש".

כמו כן טענו באשכול במכתב כי "או.פי.סי ונוי, מושתקות ומנועות מלהעלות כל טענה שהיא כנגד אי עמידת דליה במימוש הצעתה המקורית, ומכל טענה בדבר התנהלות לקויה של דיני מכרזים, הן בהיותה זו שגרמה (ולמצער תרמה) לסיכול אפשרות מרשתנו לעמוד בהצעתה והן בשל התנהלותה במכרז עצמו תוך הפרת כלליו".

עורכי הדין השיבו לעוד טענות של או.פי.סי ונוי שנשלחו במכתב לוועדה - כך בנוגע לטענה כי ביטול המכרז מהווה החלטה בלתי סבירה טוענים באשכול כי "ברור כי החלטת הוועדה הינה ההחלטה הסבירה ביותר בנסיבות העניין. מה שלא סביר בעליל הוא הניסיון הפסול של או.פי.סי ונוי בין היתר לכנות את הודעת ועדת המכרזים על דרוג הצעתה זכיה, לטעון כי הצעתה סבירה, על אף שלא נבחנה כלל על ידי ועדת המכרזים, ולצייר את מרשתנו כתכסיסנית, תוך הצגת תמונה מעוותת של המציאות, התעלמות מהוראות חוק משק החשמל, והכל כדי להתעשר על חשבון הציבור ולקבל לידיה נכס ציבורי אסטרטגי ורב ערך במחיר הנמוך במיליארדי שקלים משוויו הנכון".

לעניין הטענה כי יש לדרוש מאשכול אנרגיה את ההפרש שבין ההצעה המקורית לבין ההצעה של או.פי.סי ונוי – בסכום של 5.3 מיליארד שקל  השיבו באשכול כי "מדובר בטענה מופרכת וחסרת יסוד". לטענתם "לא נפל רבב בהתנהלותה של החברה, וממילא ודאי שלא קמה נגדה כל עילה. נסיבות סיכול האפשרות לממש את ההצעה הראשונה כרוכות לחלוטין בהתנהלות של או.פי.סי ונוי, וממילא, ככל שיש עילה נגד מאן דהו, הרי שמדובר בעילה נגד אופיסי ונוי".

עורכי הדין סיכמו כי "הוועדה פעלה ופועלת כדת וכדין בכל מהלכיה בקשר עם הפעולות הנעשות למכירת הנכס הנדון. טענות או.פי.סי ונוי אינן אלא טענות ה"קוזאק הנגזל", וכל מטרתן אינה שמירה והגנה על דיני המכרזים, אלא מטרה אחרת, אחת ויחידה: לנסות ולרכוש את הנכס הנדון ב"נזיד עדשים", תוך היבנות מפעולותיה הפסולות שהביאו לטרפוד ההצעה המקורית של אשכול".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 01/08/2023 20:52
    הגב לתגובה זו
    חח צריכה לחייב את דליה לקנות ב12B ש"ח המימון יגיע ממי שהתחייב לממן . דליה לא הגישה הצעה ללא התחייבות למימון
  • 2.
    פלילי? (ל"ת)
    עידן 01/08/2023 20:16
    הגב לתגובה זו
  • לא מגישים עם מימון סגור (ל"ת)
    01/08/2023 23:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 01/08/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    מישהו עובד לא חוקי.
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 3.36%   דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים. 

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.


איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".

עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית שמוערכת אחרי שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה בלפחות 400 מיליון שקל. בסה"כ מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל, הרוויח תשואה של 1,200% זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.