רן שלח, מנהל שותף בקרן נוי באמירה אומללה: "מי שאמור לממן את דליה הם גם גופים מוסדיים ובעלים בקרן נוי. אני לא אתן להם לממן את דליה"
או.פי.סי וקרן נוי הציעו 7.1 מיליארד שקל על תחנת אשכול והפסידו לדליה ומשק אנרגיה שהציעו 12.4 מיליארד שקל. ההצעה של דליה גבוהה ולמרות שהיא טוענת שהיא התקפלה בגלל שלא גייסה מימון, נראה שזה הדבר הנכון לעשות. הצעה של 5 מיליארד שקל מעל ההצעה השנייה, היא הפסד אלטרנטיבי של סכום כזה. דליה הציעה 9 מיליארד, אבל זה לא אפשרי כנראה שגם משפטית למרות שזה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לציבור. ככה גם יתקדמו מהר עם ההקמה ולא יצאו למכרז חדש וככה נקבל וודאות שתתגלגל גם להפחתה בחשבון החשמל.
וככה הגענו בעצם להחלטה של חברת החשמל לפתוח מכרז מחדש בסכום מינימום של 9 מיליארד שקל. אנחנו אומנם סבורים שהיה צריך ללכת עם דליה במקרה הזה, אבל כמובן שיש כאן נפגעים - ההצעה השנייה היתה אמורה להיות הזוכה, רק שככה הציבור היה מפסיד מינימום של 2 מיליארד שקל. ההחלטה של האוצר וחברת החשמל בהינתן מכלול האירועים היא נכונה. אבל כדי שבאמת המכרזים לא יהיו "צחוק מהעבודה", חייבים לתת קנס גבוה יותר בגין התקפלות. לא קנס שניתן לערער עליו ולא קנס של 200 מיליון שקל מהצעה של 12.4 מיליארד שקל שזה 1.6%. צריך להגדיר ערבות מלאה, מוחלטת ומחולטת של 10% לפחות. במצב כזה יהיה קושי לסגת מהעסקה. הקנס ינצח.
כך או אחרת, שני הגופים המתמודדים נאבקו בחודשים האחרונים זה בזה גם דרך מסרים לתקשורת, גם באופן משפטי וזה עולה מדרגה בימים האחרונים על רקע החלטת חברת החשמל והאוצר לצאת למכרז חדש. או.פי.סי ונוי דורשות את קיום החוזה, דליה ומשק אנרגיה מסבירות שפגעו בהם לאורך הדרך והם לא הצליחו להשיג את המימון ומבקשים את הערבות בחזרה.
ממכתב שהגישו גולדפרב, גרוס זליגמן עורכי הדין של אשכול אנרגיות כוח (החברה שהתמודדה מטעם קבוצת דליה-משק אנרגיה), עולים טענות קשות כלפי הקבוצה שנייה - נוי-או.פי.סי וכלפי טענותיה. הדבר הכי מעניין במכתב זה ציטוטים לפרוטוקול של מנהל שותף בקרן נוי, רן שחר שאומר לוועדת המכרזים אחרי זכייתה של דליה-משק אנרגיה בתחנת אשכול - "אני אומר לכם, בנק הפועלים הבטיח לי שהוא לא ייתן לדליה הצעה יותר טובה מההצעה שהוא נתן לנו. דליה לא תעמוד בהצעה שלה, ואתם יודעים איך אני יודע? בגלל שמי שאמור לממן אותה הם גם גופים מוסדיים וגורמים שהם בעלים בקרן נוי, ואני לא אתן להם לממן את דליה".
- או פי סי מגייסת 810 מיליון שקל להקמת מגה-פרויקט בטקסס
- מנכ"ל או פי סי: "הצמיחה בארה"ב תמשיך, הדאטה סנטרס מייצרים גל ביקושים גדול לחשמל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתגובה לדברים אלו אמר עו"ד מימון שהשתתף בוועדה - "אני לא בטוח שזה נכון מבחינתך להגיד דבר כזה". שלח ענה " נכון, אני מבין".
זה הפרוטוקול, נציגי קרן נוי-או.פי.סי טוענים כי הפרוטוקול אינו משקף את הדברים שנאמרו, ועל זה תגובת עורכי הדין של קבוצת דליה - "קשה להאמין, כי דברים ברורים כל כך הם תוצאה של 'טעות פרוטוקול' והדברים מתחזקים נוכח דבריו של עו"ד מיימון מיד לאחר דבריו של מר שלח כאמור לעיל, שבזמן אמת הבהיר את החומרה שבהם – ונענה במילים 'נכון, אני מבין'. בנוסף, ברור שאין המדובר בטעות, נוכח האמור בפרוטוקול נוסף מיום 18.7.23 שבו חוזרת ועדת המכרזים ואומרת: 'עוד ציין נציג OPC כי בנק הפועלים עומד בחזית סינדיקט מורכב ממספר גורמים מממנים בהם גם גופים מוסדיים וגורמים שהם משקיעים ובעלי מניות בקרן NOY ושהוא לא ייתן להם להשתתף במימון ההצעה של ESHKOL'".
אז כנראה ששני הצדדים רחוקים מלהיות תמימים וכשרים. דליה טעתה בתמחור וחיפשה סולם וקיבלה דווקא מהיריבה שלה - קרן נוי, וככה תרצה את היציאה מהמכרז בכך שאין לה מימון. אבל או.פי.סי וקרן נוי כנראה חיבלו בסיכויים של דליה ומעבר לכך וחשוב יותר - ניסו לקבל בצדק מבחינתם את התחנה בסכום נמוך. ואז באו בטענות למשרד האוצר וחברת החשמל כשהם מגובים בעורכי דין וזועקים שגנבו-לקחו מהם. זה הפוך - הסכמה לעסקה שלהם היתה בעצם מכשירה את המכירה הזולה וגזילת כסף ציבורי.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- הראלי בבורסה הקפיץ את שורת הרווח של אנליסט יותר מפי 5
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו...
תחנת הכוח אשכול. צילום יח"צ
במכתב מטעם 'אשכול אנרגיה כוח' (דליה) לוועדת המכרזים הוסיפו עורכי הדין כי "היהירות, הזחיחות והכוחנות שמאפיינים את התנהלותן של או.פי.סי ונוי במכרז, לרבות בהתנהלותן באמצעי התקשורת מאז פורסם דבר זכיית מרשתנו בדרך של הפעלת לחץ והילוך אימים על ועדת המכרזים והכפשת מרשתנו ברבים, הם דרך התנהלות רגילה ומכוונת של אופיסי ונוי.
"נוכח דברים אלה, אפילו היו עומדים לבדם, מתחייב לדחות את כל טענות או.פי.סי ונוי ולהביא באופן ברור וחד משמעי לפסילת הצעתה ויכולתה להשתתף במכרז, מניה וביה; למעשה, נוכח התנהלותן מתחייב היה לבטל את הכרזתה כמדורגת שניה ולהעביר את הטיפול בעניינה לגורמים המוסמכים לדון בהיבטים הרלוונטיים של העניין; למצער, בכל מקרה, מתחייב לדחות את כל טענותיהן ובפרט לדחות על הסף את טענותיהן כנגד אי מימוש ההצעה המקורית של מרשתנו במכרז, וכן כל טענה שיש לה כנגד התנהלות הועדה עקב כך".
הפרקים הקודמים בפרשה
<<<<תעבורה יוצאת מהשותפות עם דליה במאגר אשכול - טיפסה על עץ גבוה מדי?
<<<<הדילמה של המדינה - דליה או OPC? התשובה ברורה
<<<<חברת החשמל דחתה את מועד פקיעת הערבות של דליה באשכול
<<<<דליה כן הפקידה את הערבות של 200 מיליון שקל
<<<<חברת החשמל לא רק ביטלה את המכרז אלא גם חילטה 100 מיליון שקל מתוך ערבות הביצוע של דליה.
לא הגישה הצעה לא ריאלית
עורכי הדין השיבו במכתב על טענות או.פי.סי וטענו כי אשכול "השקיעה אלפי שעות אדם ומיליוני שקלים, והיא כמובן לא הייתה מעלה בדעתה להגיש במכרז הצעה שאינה ריאלית או ברת מימוש. אשכול האמינה בעת הגשת הצעתה – והיא מאמינה גם היום – כי ההצעה שהגישה שיקפה שווי ריאלי וראוי של מתקן אשכול".
באשכול דוחים את הטענות של נוי שעלו במכתב שנשלח כי מדובר בהצעה "תכסיסנית" ובלתי ריאלית מלכתחילה, וכן לגבי הטענות המרמזות על "קנוניה" ועוד שלל טענות מהן משתמע כי ועדת המכרזים עשתה יד אחת עם דליה, עורכי הדין מציינים כי "טענות אלה הן חסרות שחר, ונעדרות בסיס במציאות. הכפשות מצוצות מן האצבע – ותו לא".
בנוסף, עורכי הדין מגולדפרב גרוס זליגמן טענו כי "ההצעה המקורית של אשכול הייתה מגובה בנכונות עקרונית של בנק הפועלים וכן בנקים נוספים וגופים מוסדיים, להעמיד לאשכול את המימון הנדרש, בשילוב עם העמדת הון עצמי משמעותי שהיה גם הוא בהישג ידה של אשכול.
לטענתם "הפער העצום בין הצעתה המקורית של של אשכול (דליה) לבין הצעת או.פי. סי ונוי הוא הגורם הישיר לקשיים שבהם נתקלה החברה בהבטחת המימון הנדרש. הגורמים הממנים שמרשתנו פעלה מולם בגיבוש הצעתה, הודיעו כי לאור הפער העצום בין ההצעות, הם לא יעמידו את המימון הנדרש".
כמו כן טענו באשכול במכתב כי "או.פי.סי ונוי, מושתקות ומנועות מלהעלות כל טענה שהיא כנגד אי עמידת דליה במימוש הצעתה המקורית, ומכל טענה בדבר התנהלות לקויה של דיני מכרזים, הן בהיותה זו שגרמה (ולמצער תרמה) לסיכול אפשרות מרשתנו לעמוד בהצעתה והן בשל התנהלותה במכרז עצמו תוך הפרת כלליו".
עורכי הדין השיבו לעוד טענות של או.פי.סי ונוי שנשלחו במכתב לוועדה - כך בנוגע לטענה כי ביטול המכרז מהווה החלטה בלתי סבירה טוענים באשכול כי "ברור כי החלטת הוועדה הינה ההחלטה הסבירה ביותר בנסיבות העניין. מה שלא סביר בעליל הוא הניסיון הפסול של או.פי.סי ונוי בין היתר לכנות את הודעת ועדת המכרזים על דרוג הצעתה זכיה, לטעון כי הצעתה סבירה, על אף שלא נבחנה כלל על ידי ועדת המכרזים, ולצייר את מרשתנו כתכסיסנית, תוך הצגת תמונה מעוותת של המציאות, התעלמות מהוראות חוק משק החשמל, והכל כדי להתעשר על חשבון הציבור ולקבל לידיה נכס ציבורי אסטרטגי ורב ערך במחיר הנמוך במיליארדי שקלים משוויו הנכון".
לעניין הטענה כי יש לדרוש מאשכול אנרגיה את ההפרש שבין ההצעה המקורית לבין ההצעה של או.פי.סי ונוי – בסכום של 5.3 מיליארד שקל השיבו באשכול כי "מדובר בטענה מופרכת וחסרת יסוד". לטענתם "לא נפל רבב בהתנהלותה של החברה, וממילא ודאי שלא קמה נגדה כל עילה. נסיבות סיכול האפשרות לממש את ההצעה הראשונה כרוכות לחלוטין בהתנהלות של או.פי.סי ונוי, וממילא, ככל שיש עילה נגד מאן דהו, הרי שמדובר בעילה נגד אופיסי ונוי".
עורכי הדין סיכמו כי "הוועדה פעלה ופועלת כדת וכדין בכל מהלכיה בקשר עם הפעולות הנעשות למכירת הנכס הנדון. טענות או.פי.סי ונוי אינן אלא טענות ה"קוזאק הנגזל", וכל מטרתן אינה שמירה והגנה על דיני המכרזים, אלא מטרה אחרת, אחת ויחידה: לנסות ולרכוש את הנכס הנדון ב"נזיד עדשים", תוך היבנות מפעולותיה הפסולות שהביאו לטרפוד ההצעה המקורית של אשכול".
- 3.לילי 01/08/2023 20:52הגב לתגובה זוחח צריכה לחייב את דליה לקנות ב12B ש"ח המימון יגיע ממי שהתחייב לממן . דליה לא הגישה הצעה ללא התחייבות למימון
- 2.פלילי? (ל"ת)עידן 01/08/2023 20:16הגב לתגובה זו
- לא מגישים עם מימון סגור (ל"ת)01/08/2023 23:42הגב לתגובה זו
- 1.המגיב 01/08/2023 14:25הגב לתגובה זומישהו עובד לא חוקי.
ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.
הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו.
סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.
ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 1.79% - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.
.jpg "רן עוז מנכל ישראכרט")
מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"
ישראכרט מסכמת רבעון עם שילוב בין נתונים תפעוליים חזקים לבין הפסד חשבונאי חריג. בעוד תיק האשראי של החברה הגיע לשיא של כ־10.9 מיליארד שקל ורשם עלייה של כ־12% מתחילת השנה והרווח מפעילות שוטפת בנטרול חד־פעמיות קפץ ב־29% ל־88 מיליון שקל, הדוחות כוללים גם
הוצאות חד־פעמיות גדולות בגלל שומות מס מע"מ ומס הכנסה, שהביאו להפסד מדווח של כ-150 מיליון שקל.
ישראכרט מרחיבה את הפעילות באשראי הצרכני והעסקי וגם השיקה חשבון עסקי חוץ־בנקאי, לצד כניסה זהירה למימון פרויקטי נדל"ן. המנכ"ל, רן עוז, בראיון פרישה לביזפורטל, מתייחס לשיא בתיק האשראי, מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות, מציג את תחזית הרווחיות לשנים הקרובות ומפרט על המהלכים האסטרטגיים שישראכרט מקדמת. עוז הודיע היום כי יסיים את תפקידו בישראכרט לאחר כ-4 שנים בתפקיד.
אנחנו רואים רבעון עם צמיחה בכל המגזרים, אבל יש כאן הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל מהוצאות חד פעמיות. איך אתם מגדירים את הרבעון הזה והאם הוא מבחינתכם מייצג?
"קודם כל, מהפעילות השוטפת אנחנו רואים את התוצאה של האסטרטגיה והמיקודים העסקיים בשנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. לפני שלוש וחצי שנים התחלנו עם תיק אשראי נמוך מ-5 מיליארד שקל, שהיה הכי קטן בתעשייה שלנו, והיום אנחנו כבר נוגעים ב-11 מיליארד. הצמיחה מגיעה משני קווי עסקים בולטים, ובמקביל לעלייה באשראי, שמייצרת עלייה בהכנסות, אנחנו עובדים בשנה וחצי האחרונות על שיפור איכות תיק האשראי, מה שמוריד את ההוצאות להפסדי אשראי רבעון אחרי רבעון. כל זה, יחד עם שמירה על רמת ההוצאות, מביא אותנו לרווחיות גבוהה מאוד, כמו שלא הייתה שנים רבות. הרווחיות השוטפת של 88 מיליון שקל מייצגת קצב שנתי של כ-350 מיליון שקל, מה שממקם אותנו במקום טוב בתוכנית הרב-שנתית שלנו, ואנחנו רואים איך מפה אנחנו ממשיכים לעלות".
- ישראכרט: תיק האשראי צמח-12%; הפסד של 150 מיליון משומות עבר - מה המכפיל שלה?
- דלק ברווח של 400 מיליון שקל על ישראכרט; מדרוג מעלה את הדירוג לקבוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דיברתם בעבר על יעד שנתי של 400-500 מיליון שקל. כמה אנחנו קרובים אליו?
"אמרנו בעבר שנגיע לתיק של 16 מיליארד שקל פלוס, כמו שאתה רואה, כבר בתיק של 11 מיליארד אנחנו בקצב של 350 מיליון שקל בשנה. אם לפני חצי שנה הערכנו שזה ייקח שלוש שנים, אז בקצב הנוכחי ייתכן שנגיע לכך מוקדם יותר. צריך לזכור שכאשר אנחנו צומחים באשראי, אנחנו קודם כל רושמים את ההפרשה במלואה ורק לאחר מכן מתחילות להגיע הכנסות הריבית. למשל, ברבעון השני צמחנו ב-600 מיליון שקל באשראי, אבל זה כמעט לא תרם להכנסות הריבית, בעוד שההפרשה להפסדי אשראי נרשמה במלואה. ולכן, אם בתיאוריה - ואני לא אעשה את זה - אני עכשיו לוחץ על ה'ברקס' ואומר: לא צומחים ברבעון שלישי באשראי ונשארים באותו מקום, אז פתאום נוכל לראות את ההפרשה רבעון מול רבעון יורדת והכנסות ריבית עולות. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מגדילים את מנועי הצמיחה, משקיעים גם במכירה, גם בשיווק, גם בהפרשה לאשראי, וכל פעם, בעיכוב של רבעון, אנחנו מתחילים ליהנות מהכנסות ריבית. לכן אנחנו אופטימיים - קצב הרווח הנוכחי מייצג ואפילו צפוי להשתפר".
ברבעון הבא צפויות הוצאות חד-פעמיות של 70–80 מיליון שקל - למה הן מיוחסות?
