צילום: יחצ

הדילמה של המדינה - דליה או OPC? התשובה ברורה

דליה הציעה לרכוש את תחנת הכוח אשכול ב-12.4 מיליארד שקל והיא מנסה להציע סכום חדש על רקע בעיות במימון העסקה - 9 מיליארד ותוספת של עד 2 מיליארד בהמשך; OPC שהציעה 7.1 מיליארד והיא שנייה בהצעות, כמובן מתנגדת; מה צפוי בהמשך?

נתנאל אריאל | 28/06/2023 07:54 (13)

נושאים בכתבה אבנר ארד או פי סי אנרגיה משק אנרגיה קרן נוי תחנת הכוח אשכול

1. משק אנרגיה ודליה טעו. השתיים הציעו לרכוש את תחנת הכוח אשכול ב-12.4 מיליארד שקל. לגישתם ההצעה כלכלית, אבל תעבורה שהיתה שותפה בהצעה (25%), ברחה ולטענת דליה גם המממנים ברחו. הסיבה - ההצעה השנייה בתור היא ב-7.1 מיליארד שקל.

תחנת הכוח אשכול

תחנת הכוח אשכול

איך גוף כמו דליה מגיש הצעה בהפרש כזה? איך החישובים הכלכליים מסתדרים לו במספרים האלו? וגם אם הוא חושב שיש כאן תשואה לטווח ארוך, האם הוא לא יכול היה לזהות שההצעות האחרות יהיו נמוכות בהינתן מצב הגופים המציעים והעלייה בריבית? זו נראית כמו הצעה רשלנית של דליה, והיא כעת כצפוי רוצה לברוח ממנה.

2. הסכמים צריך לכבד. במקרה הזה אם לא מכבדים את ההסכם מאבדים 200 מיליון שקל - כסף קטן לעומת ההפסד האלטרנטיבי העולה על 5 מיליארד שקל - ההבדל בין ההצעה של דליה להצעה השנייה.

הבעיה ש-200 מיליון שקל זה כסף קטן באופן יחסי. צריך לקבוע את הערבות על אחוזים בין 5% ל-10% מסכום ההצעה ואז זה יהיה כואב יותר למגיש. במצב הנוכחי הפסד של 200 מיליון שקל הוא כ-1.5% מההצעה כולה. לא סכום שאי אפשר לוותר עליו. האינטרס של דליה להמשיך בהצעה הגדולה הוא נמוך, אפילו אפסי.

3. ההצעה החדשה של דליה. דליה טוענת שאין לה מימון לעסקה בסכום המקורי. הבנקים המממנים ברחו לה. זה נראה הזוי שממנים - בנקים גדולים מתייחסים להצעות האחרות במכרז ומשם גוזרים חוסר כדאיות. הגיוני יותר שזה תירוץ. לאוצר כנראה אין דרך לבדוק את זה, גם לא בטוח שזה משנה.

דליה מציעה 9 מיליארד שקל ותוספת של 1-2 מיליארד שקל בהמשך. זו הצעה טובה יותר מההצעה השנייה בתור - של OPC בסך של 7.1 מיליארד שקל.

4. האינטרס של המדינה. חברת החשמל ומשרד האוצר מעוניינים כמובן בעסקה הגדולה. אבל הם מבינים שדליה לא תעמוד בה.

האוצר בדילמה - מצד אחד הסכמים צריכים לכבד ולכאורה אם דליה לא מסוגלת לעמוד מאחורי ההצעה שלה, הזכייה עוברת ל-או.פי.סי, מצד שני - ככה לוותר על כמה מיליארדים?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

או.פי.סי וקרן נוי שהציעו יחדיו את ההצעה השנייה לא יושבות בשקט - הם שלחו מכתבי עורכי דין לחברת החשמל ולאוצר לצד חוות דעת של מומחה בתחום המכרזים. הם לא מוכנים לשינוי תנאי המכרז, אבל לא בטוח שמשפטית למדינה אין מילוט, יש כאן אלמנט חשוב שהוא טובת המדינה ומדובר על כסף גדול, ושיקול דעתו של מפרסם המכרז לרבות יכולתו לפסול את המכרז, לשנות וכו', לרוב מעוגן במכרז עצמו. כלומר, משפטית המדינה יכולה להיות מותקפת, לא בטוח בכלל שאלו רעשי רקע בניסיונות להשיג עסקה טובה.

המדינה צריכה לקבל את ההצעה המקסימלית האפשרית. זה יכול להגיע מהתמחרות בין שני הגופים הראשונים, זה יכול להגיע מפסילת המכרז והגשה מחדש. זה יכול להגיע מלקבל את ההצעה של דליה שעשויה להיות קרובה עם תשלומים עתידיים להצעה המקורית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

13.
אלי 05/07/2023 08:35
הגב לתגובה זו
דליה הגישה הצעה גבוהה העיקר כדי לזכות ואז אחרי הזויה עושים חשיבה מחדש בטח כשההצעה הבאה היא כ5 מיליארד פחות וזה המון המון כסף
12.
שמוליק 28/06/2023 18:45
הגב לתגובה זו
יש למקסם את כל המכרזים בעתיד וזה מצריך חוק וסדר ומנהל תקין. משתתפים במכרסים גם שחקנים מחול וזה תקדים רע ביותר. מראה שאין במדינה חוק. תקדים רע כזה ישבש מכרזים לעד
11.
פלוני חבר של אלמוני 28/06/2023 16:37
הגב לתגובה זו
ככה פשוט
10.
הפער הוא הבעייה במימון . גם בנקים וגם מוסדיים לא י 28/06/2023 15:02
הגב לתגובה זו
הפער הוא הבעייה במימון . גם בנקים וגם מוסדיים לא יכולים להסביר פער כזה בועדות השקעה שלהם .טובת הציבור ברורה ואם מספר 2 מרגיש שנגרם לו עוול שישפר את הצעתו . אחרת כנראה הציבור יצא מופסד והוא יקבל תחנה בפחות משוויה . 2 מילארד שח כסף גדול !!!
9.
רוח וגשם 28/06/2023 11:58
הגב לתגובה זו
הרבה תגובות מטעם טוקבקיסטים של האחים עופר עובדים שעות נוספות
8.
אלון 28/06/2023 11:21
הגב לתגובה זו
המרכז היה צריך להיות מכרז מחיר שני, ככה היתה נמנעת הפארסה.
7.
כלכלן 28/06/2023 09:48
הגב לתגובה זו
השאלה הגדולה זה לא אם דליה תשלם יותר או פחות, אלא מה הסיגנל שהמדינה תתן למכרזים הבאים אם היא תאפשר לפתוח דיון מחודש במחיר כל פעם שתוציא מכרז. צריך לחשוב על ההשלכות להמשך כדי לקבוע אם שווה לשנות את הכללים בדיעבד או לא.ץ הרבה משתתפי מכרזים לא ישתתפו בעתיד במכרז אם הם מבינים שככה מתנהלים במדינה
6.
פסח 28/06/2023 09:21
הגב לתגובה זו
למהלך של חברה שמנסה לשנות את הסכום אחרי הזכיה במכרז שכל מהותו החיסיון כדי להגיע למיקסום מחיר. מעניין אם פתאום לא כלכלי להם, או זה ביזנס ומהלך אסטרגטי להוריד את המחיר. ומה יקרה ברגע שיוחלט שזה או המחיר המקורי או לאבד את העסקה. (שאז אם המהלך כלכלי עבורם הם צריכים להיות מטומטמים לאבד את הזכיה.
5.
החיים 28/06/2023 09:17
הגב לתגובה זו
אם הממשלה דרך חברת החשמל תשנה את תנאי המכרז בדיעבד רק כי אחד המציעים הציע הצעה לא שקולה.... אין יותר משמעות למכרזים בישראל כל המכרזים יהפכו לבדיחה בה המציעים יגישו הצעות לא סבירות למעלה/למטה ו"יתקנו" אותן בהמשך יזו חברה שקולה תרצה להתמודד במכרזים כאלה ? כל החלטה חוץ מהתעקשות על מלוא התשלום של דליה או העברת הזכיה ל OPC תביא לכאוס משפטי שישמך שנים התחנה לא תמכר הרפורמה בחברת חשמל תקרוס אבל בממשלה שחלק מהשטויות שהיא מפיצה שהמהפכה המשפטית תביא ודאות עסקית עושה בדיוק ההפך...
4.
לילי 28/06/2023 08:54
הגב לתגובה זו
תחנת הכוח שווה יותר מ12.4 מיליארד שהציעה דליה . 15% מייצור החשמל של המדינה +10% העתידים זה הכנסה שנתית מובטחת של מיליארדים . הממנים בדקו ואישרו .
3.
גדעון 28/06/2023 08:52
הגב לתגובה זו
ברור שדליה טעתה. צריך לעזור לה לסגת בקנס של 5-10% מהצעתה ואז לפתוח מכרז חדש. האינטרס של המדינה הוא לא לתפוס פתי בקלקלתו אלא להבטיח יציבות ארוכת טווח.
2.
סתם תוהה 28/06/2023 08:49
הגב לתגובה זו
לכבד הסכמים, ומשנה את החוקים בדיעבד
1.
זליג 28/06/2023 08:21
הגב לתגובה זו
לפי הערכתי גם 7 מיליארד עבור התחנה זה מחיר מופרז, כדאיות הפרוייקט היא ברווח נטו של 800 מיליון לשנה ולהערכת התחנה לא תחזיר גם 300 לשנה.

צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר | 21/12/2025 11:02

נושאים בכתבה בזק מניות בי קומיוניקיישנס

בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.

גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר | 21/12/2025 16:59

נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן