1. איך להפסיד 5 מיליארד שקל. דמיינו שאתם משתתפים במכרז לדירה. נכון, זה כנראה לא יקרה, אבל דמיינו. דירה דומה באזור שווה 2.5 מיליון שקל. אתם מאוד רוצים לקנות את הדירה. אתם יודעם שיש עוד מתחרים. כמה תציעו? 2.6 מיליון, אולי 2.7 מיליון. אולי בכלל לא תהיו מוכנים לשלם יותר מ-2.5 מיליון. נניח שהצעתם 2.6 מיליון שקל. פותחים את המעטפות ומסתבר שאיזה קיבוצניק שרצה לקנות דירה בעיר הציע 4.5 מיליון. זה לא סיפור אמיתי, אבל זה מה שקרה בשוק האנרגיה השבוע - באו משק אנרגיה ודליה (40% בהחזקת משק אנרגיה) שנשלטות על ידי הקיבוצים ויחד עם תעבורה רכשו את תחנת הכוח אשכול בסכום של 12.4 מיליארד שקל. ההצעה הבאה בתור - 7.1 מיליארד שקל. הפרש של מעל 5 מיליארד שקל - טעות של 5 מיליארד שקל. 

בין בעלי המניות המרכזיים במשק אנרגיה ובדליה יש אנשים מאוד רציניים - ג'ורג חורש  אחד מיבואני הרכב הגדולים בארץ, צבי ברק שעשה אקזיט בתחום המכשור הרפואי ואחר כך התחיל לקנות ביוקר (ראו את השקעתו בווישור) וגם קרן ההשתלמות של המורים והגננות. איכשהו קרן ההשתלמות הזו מבריקה ב"השקעות ייחודיות", מחוץ לקופסא. הם אלו שרכשו בערמות בהנפקת קוויק שגייסה על אוויר ונקברה כפי שהיה די צפוי מהכתבות-אזהרות שהתפרסמו וגם העובדה שגופים מוסדיים אחרים לא השתתפו בגיוס. 

2. ההבדל בין קיבוצניקים למנהלים. בעלי המניות מסתכלים מהצד על העסקה שבישלו מנהלי החברה ולצד בעלי המניות מהציבור אומרים לעצמם - איך זה ייתכן? שווי זה שווי, שחקו קצת עם ההערכות, תניחו הערכות אופטימיות יותר, יש גם יתרון לגודל (משק אנרגיה-דליה-אשכול יהיו הגוף המוביל בתחום תחנות הכח), יש בהחלט סיבות להגיש מחיר גבוה יותר, אבל ב-5 מיליארד שקל יותר, ב-80% מעל ההצעה השנייה?

הפער הזה הוא הפסד של בעלי המניות - בעיקר הקיבוצים. אבל המסר שיוצא מהחברות הזוכות הוא של הצלחה, של ניצחון. הם הולכים לכבוש את ישראל, הם הולכים לתת פייט לחברת החשמל. העסקה בעיניים שלהם מצוינת. זה ההבדל בין בעל מניות למנהל. האחרון היה שם, עכשיו הוא פה והוא יהיה בהמשך במקום אחר. בעל המניות תקוע עם ההפסדים. אז המנהלים יגידו לנו שאנחנו לא מבינים שזו באמת עסקה טובה. אנחנו לא מצפים מהם להגיד אחרת.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, עלויות המימון מכבידות על שורת הרווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתם יודעים מה - נניח רק בשביל המשחק המחשבתי שבשביל דליה רכישה ב-12.4 מיליארד שקל משתלמת עסקית בזכות הסינרגיות. גם אז זה כישלון מהדהד. איך המנהלים לא קראו את המפה, איך הם לא קראו את השוק. הם הלכו על זה בכל הכוח, בלי לחשוב כמה יציעו המתחרות? הם לא מבינים שלג'נריישן אין כסף גדול להציע, הם לא רואים ש-OPC שנכוותה בארה"ב בהשקעה כושלת (בינתיים) הפכה לזהירה יותר. האם הרצון להיות הכי גדול, האם החלומות על תחרות מול חברת החשמל, האם המצגות היפות שהם הכינו שכנעו אותם שזה נכון? אולי כן, אבל מה שבטוח שהם לא אלה שישלמו את המחיר.

הפשלה הזו כבר מתורגמת בבורסה לנפילה כוללת של כ-33% בשער של משק אנרגיה שמבטא שווי של 1.9 מיליארד שקל. המשקיעים מבינים שהלכו 5 מיליארד שקל לאיבוד, בעצם פחות - הרי אם תחנת הכוח היתה נרכשת ב-8 מיליארד שקל זה היה מחיר סביר, גם ב-8.5 מיליארד שקל זה היה נסלח. מעל זה כבר גבוה. אז השוק אומר - הלכו 4 מיליארד שקל לאיבוד. זה אול לא הפסד מידי, אבל זה כמו עלות אלטרנטיבית, זה הפסד אלטרנטיבי. קחו את ההפסד הכולל הזה ותרגמו אותו לחלקה של משק אנרגיה בהפסד (תזכרו שהעסקה היא 75% של דליה ו-25% של תעבורה ומשק אנרגיה מחזיקה ב-40% מדליה) ותקבלו שיש כאן 1.1-1.3 מיליארד שקל של הפסד למשק אנרגיה. השוק כבר הוריד אותה בכמיליארד שקל. 

3. לברוח מהעסקה - עכשיו. מסתבר שלדליה יש אפשרות לברוח. כנראה ש-100 מיליון שקל של ערבות יהפכו להפסד והיא בחוץ. השכל הישר אומר - לחתוך הפסדים. האגו אומר ההיפך - נראה לכולם שהצלחנו. האגו לא מבין שהוא כבר הפסיד ונשאר רק לצמצם נזקים. 

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

הדירקטוריון יכול להטיל החלטה על ההנהלה. בפועל, ההנהלה היא הגוף הביצועי, שמטפל בענייני היומיום. דירקטוריון מתווה אסטרטגיה. אבל ברור לכולם שעסקת רכישת תחנת הכוח אשכול היא אסטרטגיה. היא לא על הדרך, היא לא ניהול שוטף. ההנהלה של דליה עשויה להתבצר בעסקה, לזרוק בתקשורת שזו עסקה מצוינת, יש גם נדל"ן ששווה 2 מיליארד שקל, יש חיסכון אדיר בהוצאות בזכות הקמה במקביל של כמה תחנות וגם מחיר הגז יהיה נמוך יותר, ועדיין - מי שיחליט לכאן או לכאן, אלו הדירקטורים שהם הנציגים של בעלי המניות.