תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

חברת החשמל מבטלת את מכירת תחנת אשכול לדליה ותבצע מכרז חדש

אחרי שדליה אנרגיה נסוגה מהצעתה המקורית במכרז בו זכתה והורידה אותו ביותר מ-3 מיליארד שקל, חברת החשמל החליטה לבצע הליך מכרזי חדש
דור עצמון | (5)

חברת החשמל מעדכנת כי ועדת המכרזים של החברה החליטה לבטל את המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד בו זכתה דליה אנרגיה.

בנוסף החליטה החברה לחלט סך של 100 מיליון שקל מתוך ערבות הביצוע של דליה עקב חזרתה מההצעה שהגישה במכרז על סך של 12.375 מיליארד שקל ל-9 מיליארד שקל, בכפוף למתן זכות שימוע, תוך שהערבות הנוספת תוחזר לידיה של דליה אנרגיה.

בחברת החשמל מתכוונים לערוך הליך תחרותי חדש בין המציעים שהגישו הצעות במכרז הכולל מחיר מינימום בסך של 9 מיליארד שקל.

הצעה נוספת שהוגשה למכרז המקורי הגיעה מאו.פי.סי וקרן נוי שמעדה על סך של כ-7.088 מיליארד שקל. כעת נראה שאו.פי.סי תתמודד מחדש על המכרז.

קבוצת דליה מסרה בתגובה: "חברת "אשכול אנרגיות כוח", הגישה הצעה בסך של 9 מיליארד שקלים לרכישת תחנת אשכול. קבוצת דליה מאמינה כי, מדובר בנכס אסטרטגי  ייחודי בעל פוטנציאל השבחה והיא נכונה להיכנס לכל הליך תחרותי והוגן, שמטרתו להבטיח שהציבור יקבל את השווי ההוגן והכלכלי ויביא להפחתה בתעריף החשמל לציבור הרחב".

מקבוצת OPC-נוי נמסר: "קראנו בתדהמה את הודעתה של חברת החשמל על ביטול פסול של מכרז אשכול ועל החלטתה התמוהה לערוך הליך תחרותי מומצא וחסר כל יסוד, תוך התעלמות גסה מכללי משחק הוגנים ומקובלים. מדובר בהתנהלות שערורייתית חסרת תקדים, העומדת בניגוד מוחלט לדיני המכרזים, לתום הלב ולשכל הישר. הודעת חברת חשמל פוגעת קשות באינטרס הציבורי להשלמה וודאית של מכירת תחנת הכוח, בתמורה מצוינת שהציעו או.פי.סי ונוי (העולה משמעותית על הערכת השווי של חברת חשמל עצמה ועל ההצעות האחרות במכרז), וזאת בלוחות הזמנים המהירים ביותר ולטובת משק החשמל. המהלכים של חברת חשמל חותרים תחת תשתית כללי המכרזים בישראל ומערערים את האמינות העסקית הבסיסית של הגופים הממשלתיים האמונים על עריכת מכרזים במדינה ולכך השלכות מרחיקות לכת. 

"קבוצת OPC-נוי מתנגדת נחרצות לביטול המכרז ולהליך המומצא של חברת החשמל, אשר מעלים יותר מתהיות שמא מדובר במהלך שנועד להכשיר את הצעתה הפסולה של דליה. כך אנו עדים בשבועות האחרונים להתנהלות תמוהה בלשון המעטה, הכוללת התעלמות מהכרזת חברת חשמל עצמה על הזוכה השני (אשר מיועד להיכנס בנעלי הראשון עם כישלון הצעתו), עיכוב סימולטני בדיווחים על הגשת הצעה "מעודכנת" (יצור שאינו קיים), הארכת מועדים לדליה כשברור שאין ביכולתה לעמוד בהצעתה המקורית, אי חילוט מלוא הערבות שהועמדה על ידי דליה, שימוש בסכום הצעתה "המעודכנת" כמחיר המינימום בהליך המומצא, אי פסילת דליה מהשתתפות בו ועוד ועוד.   

"עמדתנו העקבית והברורה היא כי מאחר וקבוצת דליה לא עמדה בהתחייבותה לממש את הזכייה בהתאם להצעתה המקורית במכרז, יש להכריז על קבוצת OPC-נוי כקבוצה הזוכה. חד וחלק. מעבר להוראות הדין, אלה הם גם כללי המשחק במכרזים בכלל ובמכרזי חברת חשמל בפרט, וכך נכון וצודק  לעשות. בכוונתנו למצות את כל הכלים העומדים לרשותנו, לרבות פניה לערכאות משפטיות, כדי לממש את זכותנו במכרז".

ממשרד האנרגיה והתשתיות, רשות החשמל ומשרד האוצר נמסר כי הם "מגבים את החלטת חברת החשמל ותומכים בה ובמאמציה של חברת החשמל להבטיח את קבלת התועלת המרבית לאזרחי ישראל ולמשק האנרגיה ממכירת תחנת הכח אשכול".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אי-אפשר לבטל מכרז. הזוכה הוא מס' 2, אחרי שמס' 1 פרש. (ל"ת)
    שופט מחוזי 19/07/2023 23:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    OPC צודקים ב-100%. (ל"ת)
    עורך דין 19/07/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מכרזים חחי 19/07/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
    של חברת החשמל,שהליך מכרז בוטך ועברו להליך של התמחרות בין מציעים שענו על תנאי סף
  • כאן מכרז לא "בוטל" אלא הזוכה חזר בו מהצעתו (ל"ת)
    עורך דין 19/07/2023 21:16
    הגב לתגובה זו
  • מכרזים חחי 20/07/2023 10:43
    היועצים המשפטיים שך חברת החשמל רשות החשמל ומשרד האנרגיה אישרו את ביטול המכרז
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.