יקי נוימן דוראל אנרגיה
צילום: דניאל שטרית

דוראל אנרגיה נכנסת לדנמרק בהשקעה של 200 מיליון אירו

מדובר בהסכם מסגרת כאשר באמצעות חברת בת תקים דוראל יחד עם חברה דנית פרויקטים פוטו-וולטאיים בדנמרק בהיקף מצטבר של כ-360 מגה-וואט. הפרויקטים נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים
נתנאל אריאל | (3)

קבוצת דוראל אנרגיה 3.03%  מדווחת כי חתמה על הסכם מסגרת עם חברת ייזום וניהול דנית להקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים בדנמרק בהיקף מצטבר של כ-360 מגה-וואט (DC), ובעלות של 200 מיליון אירו.

במסגרת ההסכם, חברת הבת דוראל דנמרק רכשה מספר חברות פרויקט ייעודיות המחזיקות בזכויות על פרויקטים בסך מצטבר של 90 מגה-וואט אשר קיבלו אישורים מקדמיים לחיבור לרשת או שצפויים לקבלם בקרוב. בכוונת החברה לרכוש חברות פרויקט נוספות עד להשלמת היקף הייזום המתוכנן.

יצוין כי הפרויקטים נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים, ועל פי הדיווח הם יוחזקו במלואם על ידי 'דוראל דנמרק', זאת לצד הפעילות האירופאית של החברה בפולין, איטליה ורומניה.

 

דנמרק רוצה להגיע ל-100% צריכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050 וכן להפחית את פליטות גזי החממה מייצור חשמל ב- 70% עד שנת 2030. כמו כן האיחוד האירופי אישר השנה תכנית מכרזים וסובסידיות (במתווה של תעריף CFD  - Contract for Difference לתקופה של עד 20 שנה) ליצרני אנרגיה מתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית ) בהיקף של כ- 3 מיליארד קרונות דניות (כ-400 מיליון אירו).

 

דנמרק מבצעת השקעות ניכרות בשיפור תשתיות ההולכה הפנים-ארציות והחיבורים החיצוניים למדינות סמוכות, שצפויים לשפר את היכולת לקלוט לרשת החשמל כמות גדולה של מתקני אנרגיה מתחדשת. במקביל צפוי כי הדרישה לחשמל תגדל בשנים הקרובות עקב הקמת מרכזי מידע גדולים (Data centers) במדינה ותמיכת הממשלה במעבר לרכבים חשמליים.

יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל: "השוק הדני נחשב לאחד השווקים המתקדמים בעולם בתחומי האנרגיה המתחדשת, כפי שבא לידי ביטוי, בין היתר, ביעדי הייצור האגרסיביים שקבע הממשל, לצד יכולת חיבור המתקנים לרשת החשמל הגדולה באירופה, Nord Pool. אנו ממשיכים להרחיב את פעילותה הגלובלית של החברה באירופה ובארה"ב".

צבר הפרויקטים של דוראל עומד על כ-6 ג'יגה-וואט, מתוכו כ-3 ג'יגה-וואט בארה"ב והשאר בישראל ובאירופה (איטליה, פולין, רומניה ודנמרק).

לקריאה נוספת:

מגדל ביטוח תשקיע 1.2 מיליארד שקל בדוראל אנרגיה

דוראל משקיעה 2 מיליון דולר בסטארטאפ למחזור סוללות ליתיום

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פינרג'י נכנסת לתחום האגירה: הטכנולוגיה תשמש פרויקט של דוראל

> דוראל: הסכם למכירת חשמל - הכנסות של עד 345 מיליון דולר

> דוראל מחפשת קיבוצים להטמעת טכנולוגיית האגירה שלה

> ההזדמנות והסכנה: הענף הסולארי בשיא וכולם ממתינים לקפיצה ביכולת האגירה

> "דוראל רוצה להמשיך לגדול ולהיות כמו אנרג'יקס ואנלייט"

בתוצאותיה לרבעון הרביעי של 2020 דיווחה דוראל על מעבר לרווח נקי של 850 אלף שקל, לעומת הפסד של כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הרבעון זינקו במאות אחוזים הסתכמו ב-31.6 מיליון שקל, לעומת 1.4 מיליון שקל ב-2019.

מוקדם יותר דיווחה כי חברת הבת דוראל אירופה (100%), חתמה על הסכם לייזום והקמת פרויקטים בתחום הפוטו-וולטאי בהספק של 300 מגה-וואט ברומניה ובהיקף השקעות צפוי של 200 מיליון דולר. הפרויקטים, המצויים בשלבי ייזום שונים, יוקמו עם שותף מקומי באמצעות הקמת תאגיד משותף, ש-80% ממנו יוחזק על ידי החברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אהרן 18/05/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
    כל היום יוזמים ועובדים, יפה מאוד
  • 2.
    נורית 18/05/2021 12:04
    הגב לתגובה זו
    רוח בסדר ,שמש ?זה כמו להגיד הוריקן בישראל
  • 1.
    לכחחג 18/05/2021 11:58
    הגב לתגובה זו
    נכשלה בפריצת 1550 וחטפה חזק.כל עוד מעל 1300 ולא שוברת 1270 היא בסדר....אבל מאוד מאכזבת
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.14% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.