שנת 2020 הייתה השנה של מניות האנרגיה הסולארית. בעוד רוב הענפים דשדשו על רקע התפשטות נגיף הקורונה, סולאראדג' הפכה להיות הישראלית הגדולה בניו יורק ו-אנלייט אנרגיה 0.43%  הוסיפה לשווייה עשרות אחוזים. בנוסף, לצד הנפקות של חברות חדשות דוגמת נופר אנרג'י -1%  ודוראל אנרגיה 0.41% , גם חברות אנרגיה ותיקות כמו משק אנרגיה -2.19% ונאוויטס פטר יהש 0.76% מבקשות להיכנס לתחום על רקע פריחתו והתנאים הרגולטוריים הנוחים. אבל המכרזים האחרונים של רשות החשמל מציגים תמונה מדאיגה מאוד.

התמונה שמצטיירת היא כזו של חברות שחותמות על חוזים לא כלכליים, רק משום שהשוק רותח והשחקנים בו נמצאים במצב של "חטוף ככל יכולתך". כלומר הצעות המחיר שחברות הסולאריות מגישות עבור האנרגיה שייצרו הן נמוכות מדי וייגרמו להן להפסדים בטווח הארוך. אלא אם כן תתרחש קפיצה טכנולוגית נוספת בתחום בדמות עליה משמעותית ביכולת אגירה. 

המכשול הוא אמיתי

"המכשול המשמעותי ביותר הוא צמיחה מהירה מדי של הענף שתוביל למצבור של היצע מבלי הבשלה של טכנולוגיה אלטרנטיבית". כך מסביר פול ריד, סמנכ"ל פיתוח בחברת Global Energy Generation. החברה בעלת פורטפוליו עם פרויקטים בסך של 1.5 ג'יגה - וואט של פרויקטים סולאריים ורוח שאחראים על אספקת אנרגיה ליותר ממיליון בתי אב. החברה גם מייעצת לכמה חברות ישראליות.  

על פי ריד, שמכהן גם במועצת המנהלים הצעירים כיו"ר פיתוח במועצת פילדלפיה: "אם הטכנולוגיה לא תבשיל בזמן, זה יחייב שינוי מדיניות והקלה רגולטורית שתאפשר הצבה של פרויקטים באזורים קרובים לעומס בחשמל, עם היתכנות כלכלית. בעשר השנים האחרונות נרשם זינוק אדיר בטכנולוגיית הקליטה, אך האגירה עדיין מפגרת". 

• שינויים בתחושת זמן בדמנציה
• פינרג'י תקיים פיילוט להטמעת המערכות בריקשות חשמליות בהודו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פול ריד: המכשול המשמעותי ביותר הוא צמיחה מהירה מדי של הענף

ריד יודע על מה הוא מדבר. מדינת פילדלפיה התחייבה להסתמך על 100% אנרגיה חלופית עד ל-2050. ישראל, כידוע, התחייבה להסתמך על 30% שימוש באנרגיה חלופית עד 2030. "אני רואה את ההתקדמות בדלוואר ובניו ג'רסי, שהן מדינות בערך בגודלן של ישראל ואני מאמין שגם ישראל תצליח להתגבר על המכשולים".

בישראל קיימת ייחודיות בנושא האנרגיה הירוקה. מערכת החשמל בנויה כך שמערכת האגירה אינה חלק ממערכת ההפעלה, בניגוד לשאר העולם בה האגירה היא חלק בלתי נפרד מהייצור. שירותי האגירה אמורים לשפר את מערכת הייצור הסולארית בשני מובנים. 

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מערכת אגירה תוכל להגדיל את שעות עבודת התחנה מ-6 שעות ל-8 עד 10 שעות באופן יומי. כלומר אנרגיה סולארית תצטבר במאגר בשעות השיא של השמש במשך היום והאנרגיה הזו תשתחרר בשעות הערב בהן השמש לא בעוצמתה המרבית. בנוסף המאגר יכול לאסוף אנרגיה בימים בהן אין האנרגיה הנוצרת הינה גבוהה יותר מהביקוש ותשוחרר למערכת.

ריד מודע למיזמי הענק שחברות הסולאריות מבצעות בישראל. "אני מאמין שהצעד הבא כאשר יכולת האגירה תשתפר, יהיה פיתוח של מתקנים קטנים לצד מוסדות כמו בתי חולים ועד לרמת הבתים הפרטיים" הוא מסביר.  

האם אתה חושב שיש מקום לאגירת אנרגיה בצורות אלטרנטיביות - דוגמת החברה אוגווניד? "אני מאמין בגיוון טכנולוגי, אבל לצערי אינני מכיר את החברה ואת פועלה ולכן לא אתייחס".

יעילות או למות

נחזור צעד לאחור. יריית הפתיחה שנתנה את האות למאניה בענף האנרגיה הסולארית, לפחות בארץ, היא ההכרזה של הממשלה לעבור ל-30% הסתמכות אנרגתית עד 2030. "אתה יודע איך הוחלט על יעד ה-30%? כי זה מתחרז עם 2030". כך מסביר לי בכיר בענף הגז, ענף שמורכב מפרשים שחשים היום הזנחה לנוכח העדיפות שמקבל ענף הסולאריות מצד הממשל ומצד המשקיעים. 

"זה פשוט לא הגיוני להסתמך על מתקן שמספק לך אנרגיה במשך 6 שעות מתוך היממה, כאשר שאר המתקנים שואפים לעבוד במשך 17-18 שעות. מערכת סולארית עובדת 1,900 שעות בשנה. עכשיו מנסים למצוא פתרון של אגירה כדי להרחיב את השעות מ-6 ל-10 שעות, אבל זה פתרון מלאכותי שהגיע רק בגלל שהממשל יצר צורך מלאכותי. אנרגיות מתחדשות כמו מים ורוח עובדות מסביב לשעון".

"יש בעיה נוספת שמחייבת אגירה. בימי שמש רגילים יהיו עודפי ייצור ולא יהיה מה לעשות איתם, אז לבטח יפתחו גם ביקוש מלאכותי. במקומות כמו גרמניה, מזרימים את האנרגיה הזו למדינות קרובות כמו פולין, צ'כיה וכולי, בישראל לא יהיה למי להזרים את זה. מכאן ניתן להבין שוב עד כמה הצורך באגירה הוא צורך מלאכותי שמדיניות בעייתית יצרה". 

עד כמה דברייך נובעים מהפוזיציה שלך בענף הגז?

"עם עובדות קשה להתווכח. יש כאלה שאומרים שהאגירה יכולה להחליף ייצור בגז. יש בעיה גדולה עם האמירה הזו. גז טבעי מזהם עם פליטת פחמן דו חמצני אך הוא מצליח לספק אנרגיה 24 שעות ביממה. כדי שהאגירה תחליף טורבינת גז אחת, אתה צריך אגירה שתתאפשר בטכנולוגיה הקיימת על ידי חמש מערכות אגירה שונות. בהצלחה עם זה". 

ישראל? "היא השלישית בעולם באנרגיה סולארית"

בסוף 2020 פורסמו תוצאות הליך תחרותי של אספקת אנרגיה פוטו וולטאית ואגירה מס' 2. התעריף שנקבע הוא 17.45 אגורות לקוט"ש. הזכייה הסתכמה בהיקף כולל של 608.95MW. דוראל אנרגיה הייתה מן הזוכות הבולטות במכרז וכמו השאר, היא מקווה לקפיצה בביכולת האגירה.

יקי נוימן מנכ"ל דוראל: ישראל היא השלישית בעולם מבחינת תפוקה

"האגירה תרחיב את שעות העבודה של תחנת הסולאר מ-6 שעות עד ל-10 שעות, זה יהיה חייב לקרות כחלק מהשאיפה של ממשלת ישראל להגיע ל-30% מתצרוכת החשמל מהאנרגיה המתחדשת. ללא אגירה אנחנו נגיע לייצור עודף ללא ביקושים". כך מודה יקי נוימן מנכ"ל דוראל.

ללא אגירה יהיו עיוותים של ממש במשק החשמל?

"בנקודת הזמן הזו, אין פתרונות ברמה העונתית. יש פתרונות לשמור אנרגיה מהיום למחר, אך לא מהקיץ לחורף. זה יגיע בעתיד".

אין פה הישענות עמוקה מדי על קפיצה טכנולוגית שלאף אחד אין ביטחון שאכן תתרחש?

"כדאי להבין שכבר היום ישראל נחשבת כאחד משחקני האגירה הגדולים בעולם ובעלי הכרה ככאלו. טסלה תופסת אותנו כאחד משלושת השחקנים הגדולים. בגלל השיטה שנקטה רשות החשמל. האגירה בעולם היא 20-25% מגודל המתקן, בישראל בעקבות הצורך להאיץ את התחום הוא 400%.

"​יש טכנולוגיות מוכחות בעולם ויש טכנולוגיות נוספות בפיתוח. אנרגיית יון, הנפוץ ביותר בו משתמשת טסלה, BYD מסין וסמסונג. אלא היצרנים הגדולים. בעולם משקיעים הרבה משאבים במחקר ורואים ירידה עקבית בעלויות סוללות ליטיום, בדומה לתהליך שעברו המתקנים הסולריים שירדו למשך שנים".

כיצד תתמודד עם הקביעה שמדובר בבזבוז משאבים לעומת שימוש בגז והממשל לבסוף ימלך בדעתו? 

"זה עניין של פרופורציות בין יכולת אגירה. מה הכמות שתחנת גז מייצרת לעומת אותה תחנה סולארית? ישראל היא לא היחידה עם השאיפות להסתמך על אנרגיה סולארית. השאיפות הן כבר רחוקות יותר מ-30%, אבל כדי להגיע לרמה גבוהה יותר נצטרך להציג קפיצה באגירה ובכמות הקמות חוות. מתקנים סולאריים יכולים להגיע לרמת יעילות כמו מתקני גז וללא הזיהום של גז". 

בדוראל לא עומדים מהצד. החברה מקדמת שיתוף פעולה עם חברות שמבקשות לפתח יכולות אגירה. שיתוף הפעולה של עם אוגווינד -1.9% בפרויקט פוילוט בקיבוץ יהל שבערבה לאגירה של 1 מגה וואט שעה בעלות של 3 מיליון שקל. דוראל צפויה להקים פרויקט בסמוך ולהתחבר למאגר. 

אנו גם משתפים פעולה עם חברות בעלי טכנולוגיות עתידניות כמו פינרג'י (שצפויה בקרוב לצאת להנפקה בבורסה) שמבקשת להציג יכולת אגירה תוך שימוש בטכנולוגיית אבץ ואוויר. "על פי מה ששמענו מהם מדובר בתהליך אטרקטיבי. למען גילוי הנאות, אנחנו מושקעים שם. דרשנו שההון שהושקע על ידנו יעניק לנו את האפשרות למעורבות כדי לפתח את הרעיון. אני חושב שגם השוק ישתכנע שהטכנולוגיה שלהם אפשרית ויעילה".