פול ריד מומחה אגירה לאנרגיות מתחדשות
צילום: יח"ץ
ראיון

ההזדמנות והסכנה: הענף הסולארי בשיא וכולם ממתינים לקפיצה ביכולת האגירה

פול ריד מומחה אנרגיה שמייעץ לחברות על אגירת אנרגיית פוטו וולטאית: "המכשול המשמעותי ביותר הוא צמיחה מהירה מדי של הענף שתוביל למצבור של היצע מבלי הבשלה של טכנולוגיה אלטרנטיבית". ראיון משולש
אלמוג עזר | (8)

שנת 2020 הייתה השנה של מניות האנרגיה הסולארית. בעוד רוב הענפים דשדשו על רקע התפשטות נגיף הקורונה, סולאראדג' הפכה להיות הישראלית הגדולה בניו יורק ו-אנלייט אנרגיה 0.43%  הוסיפה לשווייה עשרות אחוזים. בנוסף, לצד הנפקות של חברות חדשות דוגמת נופר אנרג'י -1%  ודוראל אנרגיה 0.41% , גם חברות אנרגיה ותיקות כמו משק אנרגיה -2.19% ונאוויטס פטר יהש 0.76% מבקשות להיכנס לתחום על רקע פריחתו והתנאים הרגולטוריים הנוחים. אבל המכרזים האחרונים של רשות החשמל מציגים תמונה מדאיגה מאוד.

התמונה שמצטיירת היא כזו של חברות שחותמות על חוזים לא כלכליים, רק משום שהשוק רותח והשחקנים בו נמצאים במצב של "חטוף ככל יכולתך". כלומר הצעות המחיר שחברות הסולאריות מגישות עבור האנרגיה שייצרו הן נמוכות מדי וייגרמו להן להפסדים בטווח הארוך. אלא אם כן תתרחש קפיצה טכנולוגית נוספת בתחום בדמות עליה משמעותית ביכולת אגירה. 

המכשול הוא אמיתי

"המכשול המשמעותי ביותר הוא צמיחה מהירה מדי של הענף שתוביל למצבור של היצע מבלי הבשלה של טכנולוגיה אלטרנטיבית". כך מסביר פול ריד, סמנכ"ל פיתוח בחברת Global Energy Generation. החברה בעלת פורטפוליו עם פרויקטים בסך של 1.5 ג'יגה - וואט של פרויקטים סולאריים ורוח שאחראים על אספקת אנרגיה ליותר ממיליון בתי אב. החברה גם מייעצת לכמה חברות ישראליות.  

על פי ריד, שמכהן גם במועצת המנהלים הצעירים כיו"ר פיתוח במועצת פילדלפיה: "אם הטכנולוגיה לא תבשיל בזמן, זה יחייב שינוי מדיניות והקלה רגולטורית שתאפשר הצבה של פרויקטים באזורים קרובים לעומס בחשמל, עם היתכנות כלכלית. בעשר השנים האחרונות נרשם זינוק אדיר בטכנולוגיית הקליטה, אך האגירה עדיין מפגרת". 

פול ריד: המכשול המשמעותי ביותר הוא צמיחה מהירה מדי של הענף

ריד יודע על מה הוא מדבר. מדינת פילדלפיה התחייבה להסתמך על 100% אנרגיה חלופית עד ל-2050. ישראל, כידוע, התחייבה להסתמך על 30% שימוש באנרגיה חלופית עד 2030. "אני רואה את ההתקדמות בדלוואר ובניו ג'רסי, שהן מדינות בערך בגודלן של ישראל ואני מאמין שגם ישראל תצליח להתגבר על המכשולים".

בישראל קיימת ייחודיות בנושא האנרגיה הירוקה. מערכת החשמל בנויה כך שמערכת האגירה אינה חלק ממערכת ההפעלה, בניגוד לשאר העולם בה האגירה היא חלק בלתי נפרד מהייצור. שירותי האגירה אמורים לשפר את מערכת הייצור הסולארית בשני מובנים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מערכת אגירה תוכל להגדיל את שעות עבודת התחנה מ-6 שעות ל-8 עד 10 שעות באופן יומי. כלומר אנרגיה סולארית תצטבר במאגר בשעות השיא של השמש במשך היום והאנרגיה הזו תשתחרר בשעות הערב בהן השמש לא בעוצמתה המרבית. בנוסף המאגר יכול לאסוף אנרגיה בימים בהן אין האנרגיה הנוצרת הינה גבוהה יותר מהביקוש ותשוחרר למערכת.

ריד מודע למיזמי הענק שחברות הסולאריות מבצעות בישראל. "אני מאמין שהצעד הבא כאשר יכולת האגירה תשתפר, יהיה פיתוח של מתקנים קטנים לצד מוסדות כמו בתי חולים ועד לרמת הבתים הפרטיים" הוא מסביר.  

האם אתה חושב שיש מקום לאגירת אנרגיה בצורות אלטרנטיביות - דוגמת החברה אוגווניד? "אני מאמין בגיוון טכנולוגי, אבל לצערי אינני מכיר את החברה ואת פועלה ולכן לא אתייחס".

יעילות או למות

נחזור צעד לאחור. יריית הפתיחה שנתנה את האות למאניה בענף האנרגיה הסולארית, לפחות בארץ, היא ההכרזה של הממשלה לעבור ל-30% הסתמכות אנרגתית עד 2030. "אתה יודע איך הוחלט על יעד ה-30%? כי זה מתחרז עם 2030". כך מסביר לי בכיר בענף הגז, ענף שמורכב מפרשים שחשים היום הזנחה לנוכח העדיפות שמקבל ענף הסולאריות מצד הממשל ומצד המשקיעים. 

"זה פשוט לא הגיוני להסתמך על מתקן שמספק לך אנרגיה במשך 6 שעות מתוך היממה, כאשר שאר המתקנים שואפים לעבוד במשך 17-18 שעות. מערכת סולארית עובדת 1,900 שעות בשנה. עכשיו מנסים למצוא פתרון של אגירה כדי להרחיב את השעות מ-6 ל-10 שעות, אבל זה פתרון מלאכותי שהגיע רק בגלל שהממשל יצר צורך מלאכותי. אנרגיות מתחדשות כמו מים ורוח עובדות מסביב לשעון".

"יש בעיה נוספת שמחייבת אגירה. בימי שמש רגילים יהיו עודפי ייצור ולא יהיה מה לעשות איתם, אז לבטח יפתחו גם ביקוש מלאכותי. במקומות כמו גרמניה, מזרימים את האנרגיה הזו למדינות קרובות כמו פולין, צ'כיה וכולי, בישראל לא יהיה למי להזרים את זה. מכאן ניתן להבין שוב עד כמה הצורך באגירה הוא צורך מלאכותי שמדיניות בעייתית יצרה". 

 

עד כמה דברייך נובעים מהפוזיציה שלך בענף הגז?

"עם עובדות קשה להתווכח. יש כאלה שאומרים שהאגירה יכולה להחליף ייצור בגז. יש בעיה גדולה עם האמירה הזו. גז טבעי מזהם עם פליטת פחמן דו חמצני אך הוא מצליח לספק אנרגיה 24 שעות ביממה. כדי שהאגירה תחליף טורבינת גז אחת, אתה צריך אגירה שתתאפשר בטכנולוגיה הקיימת על ידי חמש מערכות אגירה שונות. בהצלחה עם זה". 

ישראל? "היא השלישית בעולם באנרגיה סולארית"

בסוף 2020 פורסמו תוצאות הליך תחרותי של אספקת אנרגיה פוטו וולטאית ואגירה מס' 2. התעריף שנקבע הוא 17.45 אגורות לקוט"ש. הזכייה הסתכמה בהיקף כולל של 608.95MW. דוראל אנרגיה הייתה מן הזוכות הבולטות במכרז וכמו השאר, היא מקווה לקפיצה בביכולת האגירה.

יקי נוימן מנכ"ל דוראל: ישראל היא השלישית בעולם מבחינת תפוקה

"האגירה תרחיב את שעות העבודה של תחנת הסולאר מ-6 שעות עד ל-10 שעות, זה יהיה חייב לקרות כחלק מהשאיפה של ממשלת ישראל להגיע ל-30% מתצרוכת החשמל מהאנרגיה המתחדשת. ללא אגירה אנחנו נגיע לייצור עודף ללא ביקושים". כך מודה יקי נוימן מנכ"ל דוראל.

ללא אגירה יהיו עיוותים של ממש במשק החשמל?

"בנקודת הזמן הזו, אין פתרונות ברמה העונתית. יש פתרונות לשמור אנרגיה מהיום למחר, אך לא מהקיץ לחורף. זה יגיע בעתיד".

אין פה הישענות עמוקה מדי על קפיצה טכנולוגית שלאף אחד אין ביטחון שאכן תתרחש?

"כדאי להבין שכבר היום ישראל נחשבת כאחד משחקני האגירה הגדולים בעולם ובעלי הכרה ככאלו. טסלה תופסת אותנו כאחד משלושת השחקנים הגדולים. בגלל השיטה שנקטה רשות החשמל. האגירה בעולם היא 20-25% מגודל המתקן, בישראל בעקבות הצורך להאיץ את התחום הוא 400%.

"​יש טכנולוגיות מוכחות בעולם ויש טכנולוגיות נוספות בפיתוח. אנרגיית יון, הנפוץ ביותר בו משתמשת טסלה, BYD מסין וסמסונג. אלא היצרנים הגדולים. בעולם משקיעים הרבה משאבים במחקר ורואים ירידה עקבית בעלויות סוללות ליטיום, בדומה לתהליך שעברו המתקנים הסולריים שירדו למשך שנים".

כיצד תתמודד עם הקביעה שמדובר בבזבוז משאבים לעומת שימוש בגז והממשל לבסוף ימלך בדעתו? 

"זה עניין של פרופורציות בין יכולת אגירה. מה הכמות שתחנת גז מייצרת לעומת אותה תחנה סולארית? ישראל היא לא היחידה עם השאיפות להסתמך על אנרגיה סולארית. השאיפות הן כבר רחוקות יותר מ-30%, אבל כדי להגיע לרמה גבוהה יותר נצטרך להציג קפיצה באגירה ובכמות הקמות חוות. מתקנים סולאריים יכולים להגיע לרמת יעילות כמו מתקני גז וללא הזיהום של גז". 

בדוראל לא עומדים מהצד. החברה מקדמת שיתוף פעולה עם חברות שמבקשות לפתח יכולות אגירה. שיתוף הפעולה של עם אוגווינד -1.9% בפרויקט פוילוט בקיבוץ יהל שבערבה לאגירה של 1 מגה וואט שעה בעלות של 3 מיליון שקל. דוראל צפויה להקים פרויקט בסמוך ולהתחבר למאגר. 

אנו גם משתפים פעולה עם חברות בעלי טכנולוגיות עתידניות כמו פינרג'י (שצפויה בקרוב לצאת להנפקה בבורסה) שמבקשת להציג יכולת אגירה תוך שימוש בטכנולוגיית אבץ ואוויר. "על פי מה ששמענו מהם מדובר בתהליך אטרקטיבי. למען גילוי הנאות, אנחנו מושקעים שם. דרשנו שההון שהושקע על ידנו יעניק לנו את האפשרות למעורבות כדי לפתח את הרעיון. אני חושב שגם השוק ישתכנע שהטכנולוגיה שלהם אפשרית ויעילה". 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבל כמובן כתבה מקבילה ולא מפרגנת מחפישה אותה. בחיי 23/01/2021 22:54
    הגב לתגובה זו
    אבל כמובן כתבה מקבילה ולא מפרגנת מחפישה אותה. בחיים לא הייתה נולדת בארץ טסלה. היו גומרים אותה 1000 פעם בכתבות מחפישות
  • 6.
    חיפאי 23/01/2021 16:01
    הגב לתגובה זו
    שנאגרת בשאיבת מי ים בקיץ עבור החורף היא פתרון אפשרי. הרבה מדבריות עם חוף לידם יש בעולם...
  • 5.
    שכחתם אגירה שאובה (ל"ת)
    מוריס 23/01/2021 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חיים ישראל 22/01/2021 21:46
    הגב לתגובה זו
    מחשמל ומים היא 80% . יעילות תייצור חשמל ע"י תא דלק ששורף מימן היא 60% . נשארת עם חצי מהחשמל שהשקעת . זה משפיע על הכלכליות .
  • אנרגטי 24/01/2021 17:13
    הגב לתגובה זו
    החשמל מגיע מהשמש והרוח ונותן אפשרות לפרק את המימן מהמים ולאגור אותו!!!
  • 3.
    מישהו 22/01/2021 21:01
    הגב לתגובה זו
    נראה לי מעניין מאוד . אם דוראל ביפנים אז העתיד זה התחום הזה. מתי הנפקה ?
  • 2.
    ישראלי 22/01/2021 18:14
    הגב לתגובה זו
    ניתן ליצר בשעות עודף היצור גז מימן ובשעות השפל להפעיל בעזרתו תאי דלק ליצור חשמל. לדעתי הרעיון הזה כבר קיים ביפן.
  • 1.
    מהנדס בפנסיה 22/01/2021 18:04
    הגב לתגובה זו
    ברנמילר מציע טכנולוגיה פשוטה וחשובה שהיא העתיד הקרוב ללא פנטזיות של מימן, אבץ או כל חומר על אחר. לא מדברים עליה כי יש ניסיון כאן להוריד את המניה בשביל לקנות בזול..
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.