מבשרת ציון
צילום: גוגל מפס
מחירי הדירות לאן

המועצה המקומית נגד היזמים ורמ"י: מה קורה במבשרת ציון?

היישוב הקטן שקרוב לירושלים רוצה לצמוח, אך המועצה המקומית רוצה להגדיל הכנסות באמצעות הקמת שטחי מסחר ותעסוקה, ואילו היזמים ורמ"י רוצים בנייה למגורים. בינתים המחירים במבשרת ממשיכים לעלות
עוזי גרסטמן | (2)

מבשרת ציון היא מועצה מקומית ששוכנת קרוב לירושלים - 6 ק"מ ממערב לה. היא המועצה המקומית הרביעית בגודלה בישראל מבחינת מספר התושבים, והיישוב השלישי בגודלו, מבחינת אוכלוסייה, במחוז ירושלים. במבשרת ציון גרים כ-26 אלף תושבים, נכון לסוף פברואר 2024, לפי נתוני הלמ"ס. קצב הצמיחה של היישוב הוא 1.3% במונחים שנתיים.

מבחינת מחירי הדיור במבשרת ציון, ב-2021 הם נעו סביב 20-18 אלף שקל למ"ר, אבל ניתן למצוא עסקות בשנה הזו גם ב-12 אלף שקל למ"ר מצד אחד וב-27 אלף שקל למ"ר מצד שני. ב-2022 היה זינוק משמעותי במחירים, והם נעו בעיקר סביב 28-25 אלף שקל למ"ר בממוצע, אך עדיין ניתן הי למצוא עסקות שנסגרו לפי מחירים של 13-14 אלף שקל למ"ר. ב-2023 נשמרה רמת המחירים של השנה הקודמת, אך ניתן למצוא גם לא מעט עסקות במחירים חריגים למעלה ולמטה. ברף העליון מחירים של סביב 37-34 אלף שקל למ"ר. מתחילת 2024 נרשמה עלייה קלה במחירים במבשרת ציון, ל-29-26 אלף שקל למ"ר.

בינואר 2023 הודיע מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, כי משרדו בוחן את האפשרות לבנות רכבת תחתית בירושלים, כשבין השאר עלתה לדיון גם האפשרות לחבר את מבשרת ציון לעיר באמצעות הרכבת, כמו גם את מעלה אדומים ובית שמש.

באוקטובר האחרון הוגשו לוועדה המחוזית ירושלים שתי תוכניות העוסקות בהתחדשות עירונית במתחם מרכז הקליטה שבמבשרת ציון. תוכנית אחת הוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובעלי הזכויות על הקרקע של המתחם, ברזאני אמרלד נכסים, שבמסגרתה מוצע לבנות כ-950 יחידות דיור, כפי שמאפשרת תוכנית המתאר היישובית. התוכנית השנייה היא של המועצה המקומית, והיא מציעה היקף בינוי נמוך בכמחצית - כ-430 יחידות דיור בלבד. בכך נמשך המאבק סביב המתחם, שהגיע לפני כן למשרד מבקר המדינה ולבג"ץ (לאחר שהדיירים סירבו להתפנות ממנו - בית המשפט דחה את העתירה). מרכז הקליטה ביישוב פעל במשך שנים, וקלט עולים רבים. לפני כעשר שנים הוא נמכר, ועבר כמה ידיים עד שקרן ריאליטי מכרה אותו ל-י.ד ברזאני, שחברה לאמראלד, והשתיים ביקשו לקדם תוכנית התחדשות למתחם.

לקראת סוף 2022 היה מאבק בין מועצת מבשרת ציון לרמ"י. המועצה המקומית הזהירה אז יזמים שרצו להשתתף במכרז שפורסם לבניית 700 יחידות דיור בשטחה, שלא להשתתף בו ללא הסכמת המועצה. "לדעת המועצה, בהתנהגותה זו שוב מתנהלת רמ"י כגוף המתייחס למשאב הלאומי – קרקעות השייכות לציבור בישראל - כאל נכס מניב הון, ובכך פוגעת בצורכי הציבור ובתושבי מבשרת ציון", נכתב בהודעה שנשלחה אז מהמועצה ליזמים. המאבק התנהל סביב כ-300 דונם, שנחשבו עתודת הקרקע האחרונה של היישוב. רמ"י רצתה לשווק את השטח לבנייה למגורים, ואילו המועצה היתה מעוניינת להקים שם אזור תעסוקה, שיניב לה ארנונה גבוהה, בעיקר מכיוון שאין בשטחה כמעט מבני תעסוקה.

בסוף 2020 עברה האחריות על תחום התכנון והבנייה ביישוב מהוועדה המרחבית הראל, שאחראית גם על קריית יערים ואבו גוש, לוועדה עצמאית בתוך מבשרת ציון עצמה, שהוקמה באישור המועצה המקומית.

באפריל 2020, שלוש שנים לאחר שזכו במכרזים של תוכנית מחיר למשתכן, ולמרות ההתנגדות הממושכת מצד המועצה המקומית, קיבלה ועדת הערר של מחוז ירושלים את העררים שהגישו חמישה יזמים נגד המועצה המקומית מבשרת ציון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הראל. השתיים סירבו לאשר הקלות שביקשו היזמים, בהן הגדלה של מספר יחידות הדיור במתחמים שבהם זכו במכרזים בעד 20%, במסגרת תקנת שבס-כחלון. ועדת הערר קבעה כי על המועצה להנפיק את היתרי הבנייה שכונת המגרסה, שתכלול כ-900 יחידות דיור. התוכנית לשכונה כולה אושרה ביולי 2016, והיא כללה שכונת מגורים שתכלול כ-1,300 יחידות דיור, לרבות שטחי תעסוקה ומסחר. המועצה המקומית ערערה לבית המשפט המחוזי בירשולים על החלטת ועדת הערר, אך הערעור נדחה באוקטובר 2020.

הנה מקבץ של עסקות שבוצעו ביישוב בזמן האחרון:

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ברחוב תבור דירה בשטח של 109 מ"ר נמכרה תמורת 3.28 מיליון שקל, לפי 30 אלף שקל למ"ר

ברחוב השלום דירה בשטח של 98 מ"ר נמכרה תמורת 2.33 מיליון שקל, לפי 23.7 אלף שקל למ"ר

ברחוב מירון דירה בשטח של 95 מ"ר נמכרה תמורת 3.02 מיליון שקל, לפי 31.8 אלף שקל למ"ר. 

ברחוב מעלה הקסטל דירה בשטח של 44 מ"ר נמכרה תמורת 700 אלף שקל, לפי 15.9 אלף שקל למ"ר.

ברחוב אגוז דירה בשטח של 63 מ"ר נמכרה תמורת 2.25 מיליון שקל, לפי 35.7 אלף שקל למ"ר. 

בבדיקה שערכנו במרץ 2018, לגבי ההגרלה הרביעית של תוכנית מחיר למשתכן, ובהתאם לנתונים שפרסם משרד האוצר, עלה כי את ההנחה הגבוהה ביותר ביחס למחירי השוק קיבלו הזוכים בהגרלת הדירות במבשרת ציון. הם שילמו כ-10.9 אלף שקל למ"ר - מחיר המשקף הנחה של כ-46% לעומת המחיר הממוצע למ"ר באזור.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני 30/11/2024 22:04
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים מאוד קבלנים מוכרים ב-37 אלף ש"ח למטר
  • 1.
    משה 30/03/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
    היתה תקופה של מחירים נמוכים במבשרת. שנבעה רק ממחירי מחיר למשתכן שיועדה רק לציבור הזוכים. מלבד זה שאר המחירים תמיד היו גבוהים.
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.