מבשרת ציון
צילום: גוגל מפס
מחירי הדירות לאן

המועצה המקומית נגד היזמים ורמ"י: מה קורה במבשרת ציון?

היישוב הקטן שקרוב לירושלים רוצה לצמוח, אך המועצה המקומית רוצה להגדיל הכנסות באמצעות הקמת שטחי מסחר ותעסוקה, ואילו היזמים ורמ"י רוצים בנייה למגורים. בינתים המחירים במבשרת ממשיכים לעלות
עוזי גרסטמן | (2)

מבשרת ציון היא מועצה מקומית ששוכנת קרוב לירושלים - 6 ק"מ ממערב לה. היא המועצה המקומית הרביעית בגודלה בישראל מבחינת מספר התושבים, והיישוב השלישי בגודלו, מבחינת אוכלוסייה, במחוז ירושלים. במבשרת ציון גרים כ-26 אלף תושבים, נכון לסוף פברואר 2024, לפי נתוני הלמ"ס. קצב הצמיחה של היישוב הוא 1.3% במונחים שנתיים.

מבחינת מחירי הדיור במבשרת ציון, ב-2021 הם נעו סביב 20-18 אלף שקל למ"ר, אבל ניתן למצוא עסקות בשנה הזו גם ב-12 אלף שקל למ"ר מצד אחד וב-27 אלף שקל למ"ר מצד שני. ב-2022 היה זינוק משמעותי במחירים, והם נעו בעיקר סביב 28-25 אלף שקל למ"ר בממוצע, אך עדיין ניתן הי למצוא עסקות שנסגרו לפי מחירים של 13-14 אלף שקל למ"ר. ב-2023 נשמרה רמת המחירים של השנה הקודמת, אך ניתן למצוא גם לא מעט עסקות במחירים חריגים למעלה ולמטה. ברף העליון מחירים של סביב 37-34 אלף שקל למ"ר. מתחילת 2024 נרשמה עלייה קלה במחירים במבשרת ציון, ל-29-26 אלף שקל למ"ר.

בינואר 2023 הודיע מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, כי משרדו בוחן את האפשרות לבנות רכבת תחתית בירושלים, כשבין השאר עלתה לדיון גם האפשרות לחבר את מבשרת ציון לעיר באמצעות הרכבת, כמו גם את מעלה אדומים ובית שמש.

באוקטובר האחרון הוגשו לוועדה המחוזית ירושלים שתי תוכניות העוסקות בהתחדשות עירונית במתחם מרכז הקליטה שבמבשרת ציון. תוכנית אחת הוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובעלי הזכויות על הקרקע של המתחם, ברזאני אמרלד נכסים, שבמסגרתה מוצע לבנות כ-950 יחידות דיור, כפי שמאפשרת תוכנית המתאר היישובית. התוכנית השנייה היא של המועצה המקומית, והיא מציעה היקף בינוי נמוך בכמחצית - כ-430 יחידות דיור בלבד. בכך נמשך המאבק סביב המתחם, שהגיע לפני כן למשרד מבקר המדינה ולבג"ץ (לאחר שהדיירים סירבו להתפנות ממנו - בית המשפט דחה את העתירה). מרכז הקליטה ביישוב פעל במשך שנים, וקלט עולים רבים. לפני כעשר שנים הוא נמכר, ועבר כמה ידיים עד שקרן ריאליטי מכרה אותו ל-י.ד ברזאני, שחברה לאמראלד, והשתיים ביקשו לקדם תוכנית התחדשות למתחם.

לקראת סוף 2022 היה מאבק בין מועצת מבשרת ציון לרמ"י. המועצה המקומית הזהירה אז יזמים שרצו להשתתף במכרז שפורסם לבניית 700 יחידות דיור בשטחה, שלא להשתתף בו ללא הסכמת המועצה. "לדעת המועצה, בהתנהגותה זו שוב מתנהלת רמ"י כגוף המתייחס למשאב הלאומי – קרקעות השייכות לציבור בישראל - כאל נכס מניב הון, ובכך פוגעת בצורכי הציבור ובתושבי מבשרת ציון", נכתב בהודעה שנשלחה אז מהמועצה ליזמים. המאבק התנהל סביב כ-300 דונם, שנחשבו עתודת הקרקע האחרונה של היישוב. רמ"י רצתה לשווק את השטח לבנייה למגורים, ואילו המועצה היתה מעוניינת להקים שם אזור תעסוקה, שיניב לה ארנונה גבוהה, בעיקר מכיוון שאין בשטחה כמעט מבני תעסוקה.

בסוף 2020 עברה האחריות על תחום התכנון והבנייה ביישוב מהוועדה המרחבית הראל, שאחראית גם על קריית יערים ואבו גוש, לוועדה עצמאית בתוך מבשרת ציון עצמה, שהוקמה באישור המועצה המקומית.

באפריל 2020, שלוש שנים לאחר שזכו במכרזים של תוכנית מחיר למשתכן, ולמרות ההתנגדות הממושכת מצד המועצה המקומית, קיבלה ועדת הערר של מחוז ירושלים את העררים שהגישו חמישה יזמים נגד המועצה המקומית מבשרת ציון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הראל. השתיים סירבו לאשר הקלות שביקשו היזמים, בהן הגדלה של מספר יחידות הדיור במתחמים שבהם זכו במכרזים בעד 20%, במסגרת תקנת שבס-כחלון. ועדת הערר קבעה כי על המועצה להנפיק את היתרי הבנייה שכונת המגרסה, שתכלול כ-900 יחידות דיור. התוכנית לשכונה כולה אושרה ביולי 2016, והיא כללה שכונת מגורים שתכלול כ-1,300 יחידות דיור, לרבות שטחי תעסוקה ומסחר. המועצה המקומית ערערה לבית המשפט המחוזי בירשולים על החלטת ועדת הערר, אך הערעור נדחה באוקטובר 2020.

הנה מקבץ של עסקות שבוצעו ביישוב בזמן האחרון:

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ברחוב תבור דירה בשטח של 109 מ"ר נמכרה תמורת 3.28 מיליון שקל, לפי 30 אלף שקל למ"ר

ברחוב השלום דירה בשטח של 98 מ"ר נמכרה תמורת 2.33 מיליון שקל, לפי 23.7 אלף שקל למ"ר

ברחוב מירון דירה בשטח של 95 מ"ר נמכרה תמורת 3.02 מיליון שקל, לפי 31.8 אלף שקל למ"ר. 

ברחוב מעלה הקסטל דירה בשטח של 44 מ"ר נמכרה תמורת 700 אלף שקל, לפי 15.9 אלף שקל למ"ר.

ברחוב אגוז דירה בשטח של 63 מ"ר נמכרה תמורת 2.25 מיליון שקל, לפי 35.7 אלף שקל למ"ר. 

בבדיקה שערכנו במרץ 2018, לגבי ההגרלה הרביעית של תוכנית מחיר למשתכן, ובהתאם לנתונים שפרסם משרד האוצר, עלה כי את ההנחה הגבוהה ביותר ביחס למחירי השוק קיבלו הזוכים בהגרלת הדירות במבשרת ציון. הם שילמו כ-10.9 אלף שקל למ"ר - מחיר המשקף הנחה של כ-46% לעומת המחיר הממוצע למ"ר באזור.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני 30/11/2024 22:04
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים מאוד קבלנים מוכרים ב-37 אלף ש"ח למטר
  • 1.
    משה 30/03/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
    היתה תקופה של מחירים נמוכים במבשרת. שנבעה רק ממחירי מחיר למשתכן שיועדה רק לציבור הזוכים. מלבד זה שאר המחירים תמיד היו גבוהים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.