המועצה המקומית נגד היזמים ורמ"י: מה קורה במבשרת ציון?
מבשרת ציון היא מועצה מקומית ששוכנת קרוב לירושלים - 6 ק"מ ממערב לה. היא המועצה המקומית הרביעית בגודלה בישראל מבחינת מספר התושבים, והיישוב השלישי בגודלו, מבחינת אוכלוסייה, במחוז ירושלים. במבשרת ציון גרים כ-26 אלף תושבים, נכון לסוף פברואר 2024, לפי נתוני הלמ"ס. קצב הצמיחה של היישוב הוא 1.3% במונחים שנתיים.
מבחינת מחירי הדיור במבשרת ציון, ב-2021 הם נעו סביב 20-18 אלף שקל למ"ר, אבל ניתן למצוא עסקות בשנה הזו גם ב-12 אלף שקל למ"ר מצד אחד וב-27 אלף שקל למ"ר מצד שני. ב-2022 היה זינוק משמעותי במחירים, והם נעו בעיקר סביב 28-25 אלף שקל למ"ר בממוצע, אך עדיין ניתן הי למצוא עסקות שנסגרו לפי מחירים של 13-14 אלף שקל למ"ר. ב-2023 נשמרה רמת המחירים של השנה הקודמת, אך ניתן למצוא גם לא מעט עסקות במחירים חריגים למעלה ולמטה. ברף העליון מחירים של סביב 37-34 אלף שקל למ"ר. מתחילת 2024 נרשמה עלייה קלה במחירים במבשרת ציון, ל-29-26 אלף שקל למ"ר.
בינואר 2023 הודיע מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, כי משרדו בוחן את האפשרות לבנות רכבת תחתית בירושלים, כשבין השאר עלתה לדיון גם האפשרות לחבר את מבשרת ציון לעיר באמצעות הרכבת, כמו גם את מעלה אדומים ובית שמש.
באוקטובר האחרון הוגשו לוועדה המחוזית ירושלים שתי תוכניות העוסקות בהתחדשות עירונית במתחם מרכז הקליטה שבמבשרת ציון. תוכנית אחת הוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ובעלי הזכויות על הקרקע של המתחם, ברזאני אמרלד נכסים, שבמסגרתה מוצע לבנות כ-950 יחידות דיור, כפי שמאפשרת תוכנית המתאר היישובית. התוכנית השנייה היא של המועצה המקומית, והיא מציעה היקף בינוי נמוך בכמחצית - כ-430 יחידות דיור בלבד. בכך נמשך המאבק סביב המתחם, שהגיע לפני כן למשרד מבקר המדינה ולבג"ץ (לאחר שהדיירים סירבו להתפנות ממנו - בית המשפט דחה את העתירה). מרכז הקליטה ביישוב פעל במשך שנים, וקלט עולים רבים. לפני כעשר שנים הוא נמכר, ועבר כמה ידיים עד שקרן ריאליטי מכרה אותו ל-י.ד ברזאני, שחברה לאמראלד, והשתיים ביקשו לקדם תוכנית התחדשות למתחם.
- מליסרון רוכשת את קניון "הראל" במבשרת ציון תמורת 189 מיליון שקל
- נסגר תיק החקירה נגד רמי לוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת סוף 2022 היה מאבק בין מועצת מבשרת ציון לרמ"י. המועצה המקומית הזהירה אז יזמים שרצו להשתתף במכרז שפורסם לבניית 700 יחידות דיור בשטחה, שלא להשתתף בו ללא הסכמת המועצה. "לדעת המועצה, בהתנהגותה זו שוב מתנהלת רמ"י כגוף המתייחס למשאב הלאומי – קרקעות השייכות לציבור בישראל - כאל נכס מניב הון, ובכך פוגעת בצורכי הציבור ובתושבי מבשרת ציון", נכתב בהודעה שנשלחה אז מהמועצה ליזמים. המאבק התנהל סביב כ-300 דונם, שנחשבו עתודת הקרקע האחרונה של היישוב. רמ"י רצתה לשווק את השטח לבנייה למגורים, ואילו המועצה היתה מעוניינת להקים שם אזור תעסוקה, שיניב לה ארנונה גבוהה, בעיקר מכיוון שאין בשטחה כמעט מבני תעסוקה.
בסוף 2020 עברה האחריות על תחום התכנון והבנייה ביישוב מהוועדה המרחבית הראל, שאחראית גם על קריית יערים ואבו גוש, לוועדה עצמאית בתוך מבשרת ציון עצמה, שהוקמה באישור המועצה המקומית.
באפריל 2020, שלוש שנים לאחר שזכו במכרזים של תוכנית מחיר למשתכן, ולמרות ההתנגדות הממושכת מצד המועצה המקומית, קיבלה ועדת הערר של מחוז ירושלים את העררים שהגישו חמישה יזמים נגד המועצה המקומית מבשרת ציון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הראל. השתיים סירבו לאשר הקלות שביקשו היזמים, בהן הגדלה של מספר יחידות הדיור במתחמים שבהם זכו במכרזים בעד 20%, במסגרת תקנת שבס-כחלון. ועדת הערר קבעה כי על המועצה להנפיק את היתרי הבנייה שכונת המגרסה, שתכלול כ-900 יחידות דיור. התוכנית לשכונה כולה אושרה ביולי 2016, והיא כללה שכונת מגורים שתכלול כ-1,300 יחידות דיור, לרבות שטחי תעסוקה ומסחר. המועצה המקומית ערערה לבית המשפט המחוזי בירשולים על החלטת ועדת הערר, אך הערעור נדחה באוקטובר 2020.
הנה מקבץ של עסקות שבוצעו ביישוב בזמן האחרון:
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
ברחוב תבור דירה בשטח של 109 מ"ר נמכרה תמורת 3.28 מיליון שקל, לפי 30 אלף שקל למ"ר
ברחוב השלום דירה בשטח של 98 מ"ר נמכרה תמורת 2.33 מיליון שקל, לפי 23.7 אלף שקל למ"ר
ברחוב מירון דירה בשטח של 95 מ"ר נמכרה תמורת 3.02 מיליון שקל, לפי 31.8 אלף שקל למ"ר.
ברחוב מעלה הקסטל דירה בשטח של 44 מ"ר נמכרה תמורת 700 אלף שקל, לפי 15.9 אלף שקל למ"ר.
ברחוב אגוז דירה בשטח של 63 מ"ר נמכרה תמורת 2.25 מיליון שקל, לפי 35.7 אלף שקל למ"ר.
בבדיקה שערכנו במרץ 2018, לגבי ההגרלה הרביעית של תוכנית מחיר למשתכן, ובהתאם לנתונים שפרסם משרד האוצר, עלה כי את ההנחה הגבוהה ביותר ביחס למחירי השוק קיבלו הזוכים בהגרלת הדירות במבשרת ציון. הם שילמו כ-10.9 אלף שקל למ"ר - מחיר המשקף הנחה של כ-46% לעומת המחיר הממוצע למ"ר באזור.
- 2.דני 30/11/2024 22:04הגב לתגובה זומחירים גבוהים מאוד קבלנים מוכרים ב-37 אלף ש"ח למטר
- 1.משה 30/03/2024 09:23הגב לתגובה זוהיתה תקופה של מחירים נמוכים במבשרת. שנבעה רק ממחירי מחיר למשתכן שיועדה רק לציבור הזוכים. מלבד זה שאר המחירים תמיד היו גבוהים.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
