מבשרת ציון בהרחבה משמעותית: 5,500 יח"ד עד לשנת 2040

ענת דניאלי |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, בראשות דלית זילבר, החליטה להפקיד תכנית מתאר כוללנית ליישוב מבשרת ציון. תכנית המתאר מאפשרת תוספת של כ-5,500 יחידות דיור, שיתנו מענה לגידול הצפוי באוכלוסיית היישוב שמונה כיום כ-24 אלף תושבים וצפויה להגיע לכ-42 אלף תושבים עד לשנת 2040. מתוך כלל יחידות הדיור שאושרן בתכנית, כ-3,000 יחידות דיור יתווספו במסגרת עיבוי הבנייה הקיימת והתחדשות עירונית.

בתכנית נקבע, כי ציר התנועה הראשי ביישוב (שדרות הראל-החוצבים) יהפוך לרחוב עירוני ראשי פעיל עם חזית מסחרית והשכונות הוותיקות באזור יעברו תהליכי התחדשות עירונית. בנוסף, התכנית מציעה שדרוג של מערך התחבורה ביישוב הכולל: תוספת כבישים חדשים- ממחלף עין חמד לשד' החוצבים, חיבור כביש 1 לשכונת מבשרת ירושלים וחיבור נוסף בין החלקים הצפוני והדרומי  של היישוב.

 

ממנהל התכנון הוסיפו כי יוקם פארק עירוני שייקרא פארק "המבשר", על שטח של כ-200 דונם, במקום בו נמצאת כיום מחצבת הקסטל שעומדת ללא שימוש. שטח הפארק יהווה חלק משמעותי מכלל השטחים הפתוחים ביישוב, במסגרתו ישוקם אזור המחצבה שעתיד להפוך לאתר טבע עירוני.  

 

הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה, כי מדובר בתכנית חשובה שתחבר ותאחד את שני חלקי היישוב (משני צידי כביש מספר 1). בנוסף התכנית לטענת המנהל "תאפשר פיתוח מאוזן בין ערכי טבע ונוף לבין סביבת מגורים איכותית עבור כל תושבי היישוב".

ראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון:

"משנת 1973 לא היתה תכנית מתאר ליישוב מבשרת ציון. לאחר כניסתי לתפקיד, פניתי למשרד הפנים בבקשה לאשר מימון לתכנית מתאר ליישוב. לשמחתי משרד הפנים אישר את בקשתי וב-3 שנים האחרונות התכנית קודמה ואף הופקדה אתמול. אני מברך על ההחלטה לאשר את התכנית כאמור. 

בהחלטה זו, אושרו ליישוב מבשרת ציון תוספת של 240 אלף מטר לטובת אזורי תעסוקה. כיום ביישוב יש סה"כ 40 אלף מטר תעסוקה ומסחר, כך שהתוספת היא פי 6 מהשטח שיש היום ביישוב.

כמו כן, התכנית שאושרה תאפשר גידול במספר יחידות הדיור ביישוב בכ-2,200 יחידות דיור, ועם ההתחדשות העירונית, היישוב יגיע ל-4,500 יחידות דיור. גידול של 60% במספר יחידות הדיור עד שנת 2040. תכנית המתאר נותנת גם מענה לצרכים רבים נוספים, בהם פתרונות תחבורה, איכות סביבה, הקמת פארקים, בניית מוסדות ציבור, הקמת מוסדות חינוך, שביל עוטף מבשרת ציון ועוד.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם

לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית נדל"ן

לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.

אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%. 

"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.


קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'

כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.