מבשרת ציון בהרחבה משמעותית: 5,500 יח"ד עד לשנת 2040
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, בראשות דלית זילבר, החליטה להפקיד תכנית מתאר כוללנית ליישוב מבשרת ציון. תכנית המתאר מאפשרת תוספת של כ-5,500 יחידות דיור, שיתנו מענה לגידול הצפוי באוכלוסיית היישוב שמונה כיום כ-24 אלף תושבים וצפויה להגיע לכ-42 אלף תושבים עד לשנת 2040. מתוך כלל יחידות הדיור שאושרן בתכנית, כ-3,000 יחידות דיור יתווספו במסגרת עיבוי הבנייה הקיימת והתחדשות עירונית.
בתכנית נקבע, כי ציר התנועה הראשי ביישוב (שדרות הראל-החוצבים) יהפוך לרחוב עירוני ראשי פעיל עם חזית מסחרית והשכונות הוותיקות באזור יעברו תהליכי התחדשות עירונית. בנוסף, התכנית מציעה שדרוג של מערך התחבורה ביישוב הכולל: תוספת כבישים חדשים- ממחלף עין חמד לשד' החוצבים, חיבור כביש 1 לשכונת מבשרת ירושלים וחיבור נוסף בין החלקים הצפוני והדרומי של היישוב.
ממנהל התכנון הוסיפו כי יוקם פארק עירוני שייקרא פארק "המבשר", על שטח של כ-200 דונם, במקום בו נמצאת כיום מחצבת הקסטל שעומדת ללא שימוש. שטח הפארק יהווה חלק משמעותי מכלל השטחים הפתוחים ביישוב, במסגרתו ישוקם אזור המחצבה שעתיד להפוך לאתר טבע עירוני.
הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה, כי מדובר בתכנית חשובה שתחבר ותאחד את שני חלקי היישוב (משני צידי כביש מספר 1). בנוסף התכנית לטענת המנהל "תאפשר פיתוח מאוזן בין ערכי טבע ונוף לבין סביבת מגורים איכותית עבור כל תושבי היישוב".
- המועצה המקומית נגד היזמים ורמ"י: מה קורה במבשרת ציון?
- מליסרון רוכשת את קניון "הראל" במבשרת ציון תמורת 189 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון:
"משנת 1973 לא היתה תכנית מתאר ליישוב מבשרת ציון. לאחר כניסתי לתפקיד, פניתי למשרד הפנים בבקשה לאשר מימון לתכנית מתאר ליישוב. לשמחתי משרד הפנים אישר את בקשתי וב-3 שנים האחרונות התכנית קודמה ואף הופקדה אתמול. אני מברך על ההחלטה לאשר את התכנית כאמור.
בהחלטה זו, אושרו ליישוב מבשרת ציון תוספת של 240 אלף מטר לטובת אזורי תעסוקה. כיום ביישוב יש סה"כ 40 אלף מטר תעסוקה ומסחר, כך שהתוספת היא פי 6 מהשטח שיש היום ביישוב.
כמו כן, התכנית שאושרה תאפשר גידול במספר יחידות הדיור ביישוב בכ-2,200 יחידות דיור, ועם ההתחדשות העירונית, היישוב יגיע ל-4,500 יחידות דיור. גידול של 60% במספר יחידות הדיור עד שנת 2040. תכנית המתאר נותנת גם מענה לצרכים רבים נוספים, בהם פתרונות תחבורה, איכות סביבה, הקמת פארקים, בניית מוסדות ציבור, הקמת מוסדות חינוך, שביל עוטף מבשרת ציון ועוד.
- שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
- האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?
תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות.
בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.
140 אלף זכאים מחפשים דיור
הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה.
ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי). כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
