מבשרת ציון בהרחבה משמעותית: 5,500 יח"ד עד לשנת 2040

ענת דניאלי |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, בראשות דלית זילבר, החליטה להפקיד תכנית מתאר כוללנית ליישוב מבשרת ציון. תכנית המתאר מאפשרת תוספת של כ-5,500 יחידות דיור, שיתנו מענה לגידול הצפוי באוכלוסיית היישוב שמונה כיום כ-24 אלף תושבים וצפויה להגיע לכ-42 אלף תושבים עד לשנת 2040. מתוך כלל יחידות הדיור שאושרן בתכנית, כ-3,000 יחידות דיור יתווספו במסגרת עיבוי הבנייה הקיימת והתחדשות עירונית.

בתכנית נקבע, כי ציר התנועה הראשי ביישוב (שדרות הראל-החוצבים) יהפוך לרחוב עירוני ראשי פעיל עם חזית מסחרית והשכונות הוותיקות באזור יעברו תהליכי התחדשות עירונית. בנוסף, התכנית מציעה שדרוג של מערך התחבורה ביישוב הכולל: תוספת כבישים חדשים- ממחלף עין חמד לשד' החוצבים, חיבור כביש 1 לשכונת מבשרת ירושלים וחיבור נוסף בין החלקים הצפוני והדרומי  של היישוב.

 

ממנהל התכנון הוסיפו כי יוקם פארק עירוני שייקרא פארק "המבשר", על שטח של כ-200 דונם, במקום בו נמצאת כיום מחצבת הקסטל שעומדת ללא שימוש. שטח הפארק יהווה חלק משמעותי מכלל השטחים הפתוחים ביישוב, במסגרתו ישוקם אזור המחצבה שעתיד להפוך לאתר טבע עירוני.  

 

הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה, כי מדובר בתכנית חשובה שתחבר ותאחד את שני חלקי היישוב (משני צידי כביש מספר 1). בנוסף התכנית לטענת המנהל "תאפשר פיתוח מאוזן בין ערכי טבע ונוף לבין סביבת מגורים איכותית עבור כל תושבי היישוב".

ראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון:

"משנת 1973 לא היתה תכנית מתאר ליישוב מבשרת ציון. לאחר כניסתי לתפקיד, פניתי למשרד הפנים בבקשה לאשר מימון לתכנית מתאר ליישוב. לשמחתי משרד הפנים אישר את בקשתי וב-3 שנים האחרונות התכנית קודמה ואף הופקדה אתמול. אני מברך על ההחלטה לאשר את התכנית כאמור. 

בהחלטה זו, אושרו ליישוב מבשרת ציון תוספת של 240 אלף מטר לטובת אזורי תעסוקה. כיום ביישוב יש סה"כ 40 אלף מטר תעסוקה ומסחר, כך שהתוספת היא פי 6 מהשטח שיש היום ביישוב.

כמו כן, התכנית שאושרה תאפשר גידול במספר יחידות הדיור ביישוב בכ-2,200 יחידות דיור, ועם ההתחדשות העירונית, היישוב יגיע ל-4,500 יחידות דיור. גידול של 60% במספר יחידות הדיור עד שנת 2040. תכנית המתאר נותנת גם מענה לצרכים רבים נוספים, בהם פתרונות תחבורה, איכות סביבה, הקמת פארקים, בניית מוסדות ציבור, הקמת מוסדות חינוך, שביל עוטף מבשרת ציון ועוד.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.