מבשרת ציון בהרחבה משמעותית: 5,500 יח"ד עד לשנת 2040

ענת דניאלי |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, בראשות דלית זילבר, החליטה להפקיד תכנית מתאר כוללנית ליישוב מבשרת ציון. תכנית המתאר מאפשרת תוספת של כ-5,500 יחידות דיור, שיתנו מענה לגידול הצפוי באוכלוסיית היישוב שמונה כיום כ-24 אלף תושבים וצפויה להגיע לכ-42 אלף תושבים עד לשנת 2040. מתוך כלל יחידות הדיור שאושרן בתכנית, כ-3,000 יחידות דיור יתווספו במסגרת עיבוי הבנייה הקיימת והתחדשות עירונית.

בתכנית נקבע, כי ציר התנועה הראשי ביישוב (שדרות הראל-החוצבים) יהפוך לרחוב עירוני ראשי פעיל עם חזית מסחרית והשכונות הוותיקות באזור יעברו תהליכי התחדשות עירונית. בנוסף, התכנית מציעה שדרוג של מערך התחבורה ביישוב הכולל: תוספת כבישים חדשים- ממחלף עין חמד לשד' החוצבים, חיבור כביש 1 לשכונת מבשרת ירושלים וחיבור נוסף בין החלקים הצפוני והדרומי  של היישוב.

 

ממנהל התכנון הוסיפו כי יוקם פארק עירוני שייקרא פארק "המבשר", על שטח של כ-200 דונם, במקום בו נמצאת כיום מחצבת הקסטל שעומדת ללא שימוש. שטח הפארק יהווה חלק משמעותי מכלל השטחים הפתוחים ביישוב, במסגרתו ישוקם אזור המחצבה שעתיד להפוך לאתר טבע עירוני.  

 

הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה, כי מדובר בתכנית חשובה שתחבר ותאחד את שני חלקי היישוב (משני צידי כביש מספר 1). בנוסף התכנית לטענת המנהל "תאפשר פיתוח מאוזן בין ערכי טבע ונוף לבין סביבת מגורים איכותית עבור כל תושבי היישוב".

ראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון:

"משנת 1973 לא היתה תכנית מתאר ליישוב מבשרת ציון. לאחר כניסתי לתפקיד, פניתי למשרד הפנים בבקשה לאשר מימון לתכנית מתאר ליישוב. לשמחתי משרד הפנים אישר את בקשתי וב-3 שנים האחרונות התכנית קודמה ואף הופקדה אתמול. אני מברך על ההחלטה לאשר את התכנית כאמור. 

בהחלטה זו, אושרו ליישוב מבשרת ציון תוספת של 240 אלף מטר לטובת אזורי תעסוקה. כיום ביישוב יש סה"כ 40 אלף מטר תעסוקה ומסחר, כך שהתוספת היא פי 6 מהשטח שיש היום ביישוב.

כמו כן, התכנית שאושרה תאפשר גידול במספר יחידות הדיור ביישוב בכ-2,200 יחידות דיור, ועם ההתחדשות העירונית, היישוב יגיע ל-4,500 יחידות דיור. גידול של 60% במספר יחידות הדיור עד שנת 2040. תכנית המתאר נותנת גם מענה לצרכים רבים נוספים, בהם פתרונות תחבורה, איכות סביבה, הקמת פארקים, בניית מוסדות ציבור, הקמת מוסדות חינוך, שביל עוטף מבשרת ציון ועוד.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

מס רכוש: תמריץ לבנות או שוד של הציבור?

שבירו מודה בגלוי כי הייתה בין מי שדחפו למס רכוש על קרקעות פרטיות. "במשך שנים בעלי קרקעות פרטיים כמעט לא מכרו, במיוחד בתקופה של ריבית אפס וצניחת תשואות אלטרנטיביות. רוב העסקאות בשוק הקרקעות נעשו מול רשות מקרקעי ישראל, ובעלי קרקעות פרטיים ישבו “על הגדר”, לעתים במשך דורות. בלי תמריץ למכור, הקרקע לא נכנסת למחזור ולא מגדילה את היצע הקרקעות לבניה". מס רכוש, מבחינתה, אמור להכריח בעלי קרקע פרטיים שלא בונים ולא מקדמים תכנון להחליט אם הם חלק מהפתרון או חלק מהבעיה.

בריק מתנגד בחריפות: "מס רכוש הוא למעשה מס עקיף נוסף שיתגלגל לציבור. כ־60 אחוז ממחיר הדירה הולך למסים שונים. אין שום סיכוי שהקבלנים יספגו מס רכוש נוסף, ובסופו של דבר רוכשי הדירות הם אלה שישלמו".

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

מס רכוש: תמריץ לבנות או שוד של הציבור?

שבירו מודה בגלוי כי הייתה בין מי שדחפו למס רכוש על קרקעות פרטיות. "במשך שנים בעלי קרקעות פרטיים כמעט לא מכרו, במיוחד בתקופה של ריבית אפס וצניחת תשואות אלטרנטיביות. רוב העסקאות בשוק הקרקעות נעשו מול רשות מקרקעי ישראל, ובעלי קרקעות פרטיים ישבו “על הגדר”, לעתים במשך דורות. בלי תמריץ למכור, הקרקע לא נכנסת למחזור ולא מגדילה את היצע הקרקעות לבניה". מס רכוש, מבחינתה, אמור להכריח בעלי קרקע פרטיים שלא בונים ולא מקדמים תכנון להחליט אם הם חלק מהפתרון או חלק מהבעיה.

בריק מתנגד בחריפות: "מס רכוש הוא למעשה מס עקיף נוסף שיתגלגל לציבור. כ־60 אחוז ממחיר הדירה הולך למסים שונים. אין שום סיכוי שהקבלנים יספגו מס רכוש נוסף, ובסופו של דבר רוכשי הדירות הם אלה שישלמו".

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".