דקה מת"א: מגדלי משרדים של 24 קומות יוקמו במקום אזור תעשייה מוזנח
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז תל אביב במשרד הפנים החליטה לאשר להפקדה את תכנית ח-152-7 ברחוב המרכבה, באיזור התעשייה בחולון, לאחר שדנה בה. התכנית, המהווה סנונית ראשונה במערך המבנים המתוכנן בציר רחוב המרכבה, העתידים לשנות את פני האיזור כולו, תוך הוספת שטחי בניה נרחבים שמטרתה שיפור וחידוש איזור התעשייה, תוך הפיכתו לאיזור תעסוקה הכולל עסקים ובידור.
נציין שמתחם משרדים זה מצטרף לפרויקטי המשרדים של עזריאלי קבוצה 2.16% ושל גב ים 3.27% שהושלמו באזור לאחרונה.
התכנית כוללת שטחים עיקריים לתעסוקה בהיקף של 33,345 מ"ר במספר בניינים עד 24 קומות וכן, שטח לצרכי ציבור בהיקף של קומה טיפוסית. בקומות הקרקע ימוקמו שטחי מסחר אשר יהוו תחילתו של ציר מסחרי שישתרע לאורך רחוב המרכבה. בנוסף, יתאפשרו שימושים נלווים למסחר ולמשרדים כגון: חדרי כושר, מועדוני בריאות, בריכת שחיה ועוד.
התכנית קובעת הוראות להסדרת התנועה ולחניית כלי רכב וכן, פיתוח כיכר ורצועה ירוקה ברוחב 6 מטרים, אשר תשלב מדרכות רחבות ושבילי אופניים ברחוב ותתחבר בהמשך למערך כולל המוסדר בימים אלה בתכנית המתאר לעיר.
- הוועדה המקומית בחולון אישרה את תכנית הבינוי במתחם עין יהב
- "קניתי דירה להשקעה בחולון ב-1.65 מיליון שקל - למה זו עסקה מצוינת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית קודמה על רקע "מדיניות בינוי לרחוב המרכבה", כפי שאושרה בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה בחודש יולי 2013. מדיניות הבינוי עסקה בהגדרת הדופן הבנויה לכיוון כביש מספר 4, לכיוון כביש מספר 44, לכיוון הישוב אזור ופנימה אל תוך חולון, לכיוון רחוב המרכבה. כמו כן, עסקה המדיניות בנפחי הבנייה האפשריים בציר זה ובעיקר במרחב הציבורי.
- 3.בבעלות מי השטחים? (ל"ת)הזים 10/05/2015 18:38הגב לתגובה זו
- 2.בנצי1 10/05/2015 18:07הגב לתגובה זויש לאחד יחידות ייצור של מלאכה זעירה ליחידות ייצור משוכללות שיחליפו יבוא מחול ובעיקר יתרמו לתעסוקה של מי שאינם הייטקיסטים ואינם בנויים להיות סוחרים\ מתווכים .מותר גם ליצא לחול
- 1.משה 10/05/2015 16:43הגב לתגובה זוממש...
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
