בנוסף לבעיה החמורה במערכת הפיננסית, מתמודדת ספרד עם בעיה מבנית קשה שנובעת מהמבנה השלטוני המקשה על הממשלה המרכזית לקבל החלטות כלכליות הנוגעות ל-17 המחוזות הפדראליים העצמאיים. מחוזות אלו אחראים לכ-38% מתקציב המדינה, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות, שירות סוציאלי, תרבות שיטור ועוד, ונוהגים ברובם בחוסר אחריות פיסקאלית ומנהלים מדיניות גירעונית שהממשלה המרכזית מתקשה לרסן.

על פי הערכות, הממשלים המקומיים האוטונומיים נושאים על גבם חובות של כ-140 מיליארדי אירו, זאת כאשר האוטנטיות של החשבונאות במחוזות מוטלת בספק ויש המעריכים כי התמונה הפיסקאלית בהם קשה אף יותר. מדובר ב-13.1% מהתוצר הלאומי הספרדי, לאחר שרק בשנת 2008 עמד החוב המקומי ברמה של 6.8% תוצר ספרדי בלבד.

על מנת להדגיש את התלות של הממשלה המרכזית בנכונות הממשלים האוטונומיים המקומיים לקיצוצים, נאמר כי נכון לתום שנת 2010 כ-1.35 מיליון מהעובדים שהועסקו בשירות הציבורי, מועסקים על ידי הממשלים המקומיים. מדובר על כמחצית מכוח העבודה בסקטור הציבורי בספרד, כך שללא קיצוצים מוסכמים של הממשל המקומי, הדרך ליציבות פיסקאלית עוד ארוכה.

לאחרונה, הממשלה המרכזית מחוקקת חוקים שיאפשרו להפקיע מן הכוח הכלכלי במחוזות לטובת טיפול בבעיית הגירעון במחוזות. בין השאר נדרשים הממשלים המקומיים להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות ולגבות סכומים גבוהים יותר בגין טיפול רפואי. הממשלה הודיעה על רצונה לקצץ 10 מיליארד אירו בתקציב החינוך והבריאות השנתי, אולם חלק מרכזי מהמחוזות שסעיפי הוצאות אלו בתחום אחריותם, עושים כל שביכולתם על מנת למוסס החלטה זו.

לדוגמא, מחוז Andalusia אמור לקצץ לפי התוכנית 2.7 מיליארדי אירו בתקציב החינוך, אך מנהיגיו דורשים דווקא תוספת של 1.5 מיליארדי אירו לתקציב החינוך כפועל יוצא של יישום החלטות ממשלות קודמות. על מנת לעמוד בדרישות הקיצוץ בתקציב החינוך יצטרכו המחוזות לפטר 80 אלפי מורים מתוך 500 אלפי מורים קיימים וההתנגדות לצעדים שכאלו במחוזות קשה.

גם ממשלת המחוז קטלוניה סירבה בשנה שעברה להוראת השלטון המרכזי לעמוד ביעד גירעון שנתי של 1.3% מהכנסותיה, וקבעה לעצמה יעד גירעון שנתי של 2.6% מהכנסותיה, זאת כאשר בסופה של שנת 2011 לא עמדה ממשלת קטלוניה ביעד המתירני שהציבה לעצמה וסיימה את השנה ב-3.7% גירעון. לא פלא אם כך שאיגרות החוב של מחוז קטלוניה נסחרות בתשואות זבל של כ-10%.

בנוסף, התלות של השלטון המרכזי במחוזות באה לידי ביטוי במגבלות על הפרטת נכסים. בספרד כ-4,000 חברות בבעלות ממשלתית אשר לו חלקן היו מופרטות, הדבר היה מזרים לקופת המדינה מיליארדי אירו. אולם הבעלות של המחוזות על חלק מן המניות של אותן חברות מקשה על צעדי הפרטה נחוצים. בסופו של יום תפוח האדמה הפיסקאלי הלוהט של הגירעון במחוזות יתגלגל לשלטון המרכזי ויחייב אותו להשיג מקורות חיצוניים נוספים למימון החובות הנערמים.

ראוי לציין כי קיים סיכון ללכידות החברתית בספרד נוכח האבטלה המאמירה והמתח הנאגר בין המחוזות לשלטון המרכזי. יש לזכור כי כל המנגנון השלטוני הספרדי במתכונתו הנוכחית והאיזונים העדינים הכלולים בו בין השלטון המרכזי למחוזות ביחד עם המבנה הפוליטי הקיים - מסתירים תחתיהם לא מעט מתחים פוליטיים.

לסיכום, מזה תקופה אנו עסוקים בתיאור הבעיות הכלכליות באירופה בכלל ובספרד בפרט, ומובילים קו לפיו שיא המשבר האירופי עדיין לפנינו. הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש האירו הינה פצצת זמן אשר אי נטרולה במועד הנכון עלול להביא להתפוצצות חלום גוש האירו על כל ההשלכות החמורות הכרוכות בכך. המצב הרעוע של המערכת הבנקאית והמבנה הפוליטי מקשים על קבלת החלטות כלכליות ראויות ומדגישים את אתגרי הענק בפניהם ניצבת כלכלת ספרד ועימה כלכלת אירופה כולה.