הביצועים של רוסיה במלחמה גרועים, אבל היא מצליחה הרבה יותר בהחזקת שטחים. לפי הוושינגטון פוסט, על אף מתקפות הנגד האוקראיניות, ברשותה עדיין 17% משטחי אוקראינה המקוריים (כולל קרים) ומזה כארבעה חודשים היא מייצבת את הקווים.

רוסיה גם הצליחה לייצב את כלכלתה, כאשר תחזיות קרן המטבע הבינלאומית צופות שהצמיחה הכלכלית שלה תהיה טובה יותר ב-2023 מאלו של בריטניה או גרמניה. איך זה בכלל יכול להיות? מסתבר שרוסיה סוחרת בחופשיות עם הענקים הכלכליים סין והודו, כמו גם עם טורקיה ומדינות בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. בגלל מדינות אלו ורבות נוספות, חוץ מחלקים ממגזר הטכנולוגיה המתקדמת, יש לה גישה לכל הסחורות וההון שהפסידה בעקבות החרם המערבי. יש כיום כלכלה עולמית ענקית שאינה כוללת את המערב ורוסיה יכולה לשחות במים הללו בחופשיות.

העלויות ארוכות הטווח של המלחמה והשפעת הסנקציות הן אמיתיות אך משפיעות לאט. מסתבר שסוג כזה של בידוד וכאב רק לעתים רחוקות משנה את המדיניות אצל דיקטטורות, מה עוד שהעם הרוסי השתכנע ברובו שמדובר במלחמה פטריוטית. ההיסטוריה כבר הוכיחה שהרוסים הם מהעמים הקשוחים, עם שבהחלט מסוגל ויודע לסבול, והרבה. בכל מקרה הם תמיד יכולים להגביר את הלחץ כאשר בפועל הם מאיימים על כמעט כל מדינות אירופה ועל ארה"ב ב-5,977 ראשי קרב גרעיניים, מתוכם 1,588 המוכנים לשיגור מיידי.

מבחינת האמריקאים הכל טוב

ההשפעה הזניחה על הכלכלה הרוסית היא כנראה אחת הסיבות העיקריות שקהילת המודיעין האמריקאית סבורה כעת, כי פוטין עלול להשאיר את צבאו על אדמת אוקראינה במשך שנים ולהמשיך בלחימה - כך עולה לפחות מהדוח השנתי של הערכת האיומים שפורסם לאחרונה בארה"ב.

• החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
• מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יחד עם זאת, ההערכה מציינת שרוסיה ככל הנראה לא תוכל להוציא לפועל את המבצעים ההתקפיים הפשוטים ביותר ללא גיוס כ"א נוסף והעברת תחמושת נוספת לכוחותיה על ידי צד שלישי. מכאן שהם עשויים לשנות את האסטרטגיה ולעבור למצב סטטי, בו הם מחזיקים בשטחים שנכבשו כעת ומגנים עליהם.

כל עוד לא משוגר טיל גרעיני כל זה מסתדר מצוין מבחינת ארה"ב. נכון, יש לזה מחיר, אך במונחי התוצר האמריקאי זה ממש כסף קטן, פיצוחים לסוף השבוע, מה עוד שתעשיות הנשק שלהם עושות את עסקאות חייהן, כנ"ל תעשיות הגז והנפט. הם גם לומדים בתנאי קרב על היכולת (הירודה יש לציין) של הנשק והאמל"ח הרוסי וזאת מבלי להקריב אפילו חייל אמריקאי אחד. הדב הרוסי ימשיך להישחק, חיילים רוסיים יוסיפו וימותו אבל זה מחיר שפוטין מוכן לשלם. נכון, גם האוקראינים ממשיכים למות אבל הרי זלנסקי גם מוכן להקריב, אז מה הבעיה?

צי הצללים

ההכנסות הגדולות ביותר לכלכלה הרוסית ממשיכות להגיע מהנפט, שעדיין מוצא ללא בעיה את דרכו לקונים ברחבי העולם, כאשר גם אלה המבלים את ימיהם במעקב אחר תנועתו על פני האוקיינוסים מתקשים להבין מי בדיוק מעביר אותו.

• מדד המחירים הכי קריטי בשנתיים האחרונות - מה ייחשב להפתעה ומה לאכזבה?
• מה עושים כשהשוק יקר? ההמלצה של מנהל קרן הגידור המוערך
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...

ככל שהסנקציות המערביות נגד רוסיה הסלימו, מיכליות נוספות הצטרפו לצי הפועל מתחת לרדאר, של מכליות מסתוריות, המוכנות לעזור ליצוא הנפט שלה. לפי הסי.אן.אן, מקורבים לתעשייה מעריכים את גודלו של צי ה"צללים" הזה במאות ספינות ומכליות והמספרים ממשיכים לטפס. מי הבעלים והמפעילים של רבות מהן נותר בגדר חידה. יחידות מודיעין צבאי ואזרחי ברחבי העולם המערבי מאמינות שאת האסטרטגיה להפעלת צי כזה הרוסים למדו מהאירנים, שלהם כבר הרבה שנות בית ספר בהתחמקות מסנקציות כלכליות ומכירה של נפט מתחת לרדאר לרוכשים המוכנים. וכאלו לא חסר, תמורת המחיר הזול המתאים, להקל ראש או להתעלם מהסנקציות.

ככל שהמסחר בנפט רוסי הפך מורכב יותר במהלך השנה האחרונה, מכליות מערביות רבות נסוגו מלתת את שירותיהן הטובים ושחקנים חדשים ועלומים נכנסו פנימה, כשחברות מדובאי והונג קונג מעורבות ברבים מהמקרים. חלק מהחברות הללו קנו מכליות מאירופה בעוד אחרות החזירו לים מכליות ישנות וחורקות שאחרת היו עלולות להגיע לגריטה. רובן של המכליות הן ותיקות בכגון דא, כי הן עזרו בעבר לנפט של איראן או וונצואלה לעקוף סנקציות מערביות.

רוסיה כיצואנית הנפט השנייה בגודלה, פיצלה בפועל את שרשרת אספקת האנרגיה בעולם לשניים. צי הצללים הזה גדל בחשיבותו עת היא מנסה להימנע מעבודה עם מכליות מערביות וכאשר לקוחות ממדינות עולם שלישי מחליפים את הלקוחות האירופאיים, שכעת נאסר עליהם לרכוש נפט רוסי ומוצרים מזוקקים כגון סולר. משלוח לקונים רחוקים יותר ברחבי הגלובוס אמנם מצריך מכליות הנחשפות לתוספת מורכבות תפעולית ולסיכון משפטי, אך עובדתית הסינים הגדילו את הרכישות ב-19% לעומת 2021, והיבוא ההודי של נפט רוסי גדל פי 8!

וגם הגז הרוסי מוצא קליינטים - חלק ממדינות אירופה ממשיכות לצרוך, מחוסר ברירה. זה קצת מוזר שיש סנקציות על נפט אך מעלימים עין בנושא רכישות גז, אך לפחות מזג האוויר שיחק לטובת האירופאים, היה להם חורף סלחני. מעניין אם גם האירופאים חושבים שהכול זה מלמעלה, כי נמנע מהם אפילו פחד קליל ממחסור באנרגיה לחימום בתיהם.

הברחות השבבים לרוסיה

רוסיה מצליחה לא רק להבריח נפט החוצה אלא גם שבבים פנימה. כידוע שבבים מופיעים באינספור צורות ואיכויות מהבסיסי ועד המתוחכם ביותר ובכל מכשיר אלקטרוני נתון יהיו מעשרות ועד אלפים מהם. כמעט כל הטכנולוגיות הרוסיות, אם הביטחוניות ואם האזרחיות מבוססות על שבבים שהיא ייבאה מארצות המערב. בעקבות הסנקציות צומצמה במידה ניכרת היכולת שלה לבצע רכישות אלו. המחסור הביא בתחילה לירידה חדה בייצור הרוסי הטכנולוגי ובעיקר נוצר מחסור ברכיבים שנועדו להחליף שבבים תקולים. בנוסף, לכל מוצר ישנם שבבים בעלי עיצובים שייחודיים לו, ולכן החלפת ספק השבבים המקורי הינו תהליך יקר וארוך שיכול לנוע בין 6 ל-12 חודשים והוא גם מצריך לעתים שינויים במוצר הסופי. קיימים גם שבבים מתוחכמים וייחודיים שהרוסים לא מצאו להם תחליף.

אך לרוסיה אין ברירה, וודאי כאשר היא מעוניינת להגדיל חזרה את היקף האמל"ח שלה. למזלה יכולת ההסתגלות של רשתות סחר גלובליות בתגובה לסנקציות ותעריפים אינה סיפור חדש. בסין, שסירבה להצטרף לסנקציות, יושב מרכז הסחר העולמי הגדול ביותר של שבבים. היא גם היבואן העולמי הגדול ביותר וגם יצרנית משמעותית בעצמה של שבבים באיכות בסיסית. אז הסינים עוזרים ורוסיה גם מקבלת ממדינות שלישיות שבבים מערביים "ארוזים מחדש", למשל מטורקיה שלא בוחלת בכך. רישומי מכס רוסיים שהודלפו מראים שאחרי צניחה בתחילת 2022 בעקבות הסנקציות, יבוא השבבים התקרב בסוף השנה לממוצע החודשי שקדם למלחמה, כאשר יותר ממחציתו מגיע מסין.

איומים גרעיניים רוסיים ושאר ירקות

לפי ניתוח של הוושינגטון פוסט, רוסיה החזיקה בכ-7% מהשטח של אוקראינה (מאז סיפוח קרים ב-2014) כשהחלה בפלישה בפברואר 2022. בתוך חודש היא הגיעה להחזקה בכ-22% מהמדינה. ואז הגיעו התקפות נגד אוקראיניות, שעד אמצע נובמבר החזירו כשליש מהנתח הרוסי החדש הזה. בארבעת החודשים האחרונים שום דבר משמעותי לא השתנה ורוסיה עדיין מחזיקה כעת בכ-17% מאדמתה המקורית של אוקראינה. יידרשו לאוקראינים ניצחונות מסיביים כדי לשנות את המצב מהיסוד. במילים אחרות, אוקראינה תצטרך לכבוש בערך פי שניים שטחים יותר ממה שהצליחה עד כה, רק כדי להחזיר את האדמות שנכבשו מממנה ב-2022. לפי מירב האנליסטים הצבאיים זה הרבה מעל לכוחותיה, וודאי כשמנהיגיה גם מעוניינים להחזיר לעצמם את השטחים הנוספים שרוסיה השתלטה עליהם עוד ב-2014. חיזוק לכך התקבל כאמור מהמודיעין האמריקאי שמעריך שהמלחמה תימשך עוד שנים רבות.

ב-1992 אוקראינה חתמה על "פרוטוקול ליסבון" והצטרפה לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, כמדינה שתתפרק מרצונה מנשקה הגרעיני (אותו קיבלה במקור מברה"מ ז"ל). ב-1994 היא קיבלה במסגרת "מזכר בודפשט" ערבויות ביטחוניות הן מרוסיה, כמה משעשע, והן מהמערב שזה גם משעשע, כי בסופו של דבר אף מדינה מערבית לא שלחה כוחות צבאיים לעזור לה. העברת כל החומר הגרעיני ארכה זמן אך עד 2001, כל הנשק הגרעיני הועבר לרוסיה, פורק והושמד וכל כני השיגור באוקראינה הושבתו. אילו לא היתה מתפרקת מהגרעין, קיימת הסכמה כמעט גורפת, שרוסיה לא היתה תוקפת מלכתחילה. יש לקו המחשבה הזה פן מאד קודר בכל הקשור למסקנות שאירן ומדינות נוספות יכולות להסיק מכך.

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, סיפר שכאשר ניסה לתווך עם תחילת המלחמה, פוטין איים עליו שימחק אותו עם טיל יחיד. זה מצטרף ככפפה ליד לאזהרות מצד בכירים רוסיים שניתן למחוק גם את כל לונדון עם כמה טילים גרעיניים, במידה ותמשיך לעזור לאוקראינה. כשנה מתחילת המלחמה ניתן להצביע על סדרה של נקודות בהן הרוסים איימו בהפעלת נשק גרעיני. נכון, רק גרעין טקטי, נשק חצי יום הדין בלבד. מדובר לא רק בבלוגרים רוסיים אלא בפוליטיקאים הרוסיים הבכירים ביותר, כולל פוטין עצמו, הנשיא לשעבר ומנהיג המפלגה מדבדב, ושר החוץ לברוב.

כך למשל, בתגובה להודעת גרמניה שהיא תעביר טנקים לאוקראינה, הודיע פוטין באספה המחוקקת הראשית של רוסיה שהוא עלול להגיב לכל פרובוקציה צבאית לוחמנית של מדינה מחוץ לאוקראינה ב"פעולת מניעה מיידית אפשרית". בפועל איום כזה ניתן למימוש מול מדינה חברה בנאט"ו רק עם ארסנל הנשק הגרעיני של רוסיה. הגרמנים בהחלט קיבלו את זה כאיום וזה דחף אותם להאיץ את המהלך לרכישת מכ"מי אורן ירוק וטילי חץ מישראל. מתברר שלאכול מילקי בברלין מעולם לא היה מסוכן יותר.

שר החוץ של פולין הצהיר ב-5 באוקטובר כי ביקש מארה"ב לפרוש נשק גרעיני גם על שטחי פולין, ייתכן ובתגובה לאחד האיומים הגרעיניים של רוסיה, או בתגובה לסיכון שרוסיה תפרוש נשק גרעיני בבלארוס, שלה גבול משותף וארוך עם פולין. בפועל הגענו למצב עולם חדש בו כמעט כל מדינות אירופה וארה"ב מאוימות כעת ע"י 5,977 ראשי קרב גרעיניים רוסיים, מתוכם 1,588 מוכנים לשיגור מיידי. לא נותר אלא להתפלל שפוטין יציב נפשית.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".