טים קוק
צילום: יחצ

רגע לפני הספליט - טים קוק מכר מניות בסך 130 מיליון דולר

המכירה אמנם בוצעה כחלק מתוכנית קבועה ומסודרת לניצול ההטבות שמקבל קוק בתור מנכ"ל אפל, ועדיין - בשורה התחתונה - המנכ"ל מוכר מניות; היום הספליט במניית אפל
עמית נעם טל | (2)
נושאים בכתבה אפל

מניית ענקית הטכנולוגיה אפל (סימול:AAPL) צפויה לרכז עניין לאחר שהספליט במניית החברה ביחס של של 1 ל-4 יוצא לפועל היום. חשוב להדגיש, ספליט במניה לא אמור להשפיע על ערך השוק של החברה. אחרי הכל מספר המניות גדל ומחיר המניה יורד באותו היחס. עם זאת, חלק מהערכות בשוק טוענות כי בעצם הפיכת המניה לזולה יותר, היא תמשוך משקיעים קטנים (עם קריצה לאפליקצית ההשקעות "רובין הוד"). נזכיר כי מתחילת אוגוסט שווי השוק של החברה זינק ביותר מ-500 מיליארד דולר והיא נסחרת כעת ברמה של 2.2 טריליון דולר - החברה הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק.  שווי השוק של החברה בשנים האחרונות: חלומו של כל משקיע כזכור, אפל הצליחה להכות את התחזיות לרבעון האחרון הכנסות של 59.7 מיליארד דולר. ההכנסות ממכירות מוצרי החברה הסתכמו ב-46.5 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 42.35 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מתחום השירותים הסתכמו ב-13.15 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 11.45 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, החברה רשמה רווח נקי של 11.25 מיליארד דולר או 2.58 דולר למניה, לעומת רווח של 10.04 מיליארד דולר או 2.2 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד.  אבל הזינוק במחיר המניה לא מגיע רק בגלל הצמיחה, אלא בעיקר בגלל פעולות הפד' בחודשים האחרונים. כפי שהסברנו השבוע בנוגע לזינוק האחרון של טסלה (לכתבה המלאה), פעולות הפד' יוצרות אינפלציה במחיר הנכסים. בנוסף, חשוב לזכור כי למעשה הפד' מממן חלק מהרכישות החוזרות שמבצעת המניה - לכתבה המלאה. בתוך כך, בסופ"ש האחרון דווח כי קרן הנאמנות של מנכ"ל החברה, טים קוק, מכרה בשבוע שעבר כ-265 אלף מניות של החברה, תמורת כ-131 מיליון דולר. יום אחד בלבד לאחר שקוק קיבל כ-560 אלף מניות כחלק מתוכנית התמלוגים הקבועה.  חשוב לציין כי מדובר במכירה שהיא חלק מתוכנית קבועה, המתייחסת גם למחיר ולפעולת המניה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 31/08/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אופק 31/08/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    קוק לא מכר ב 13.1 מליון דולראלא ב 131 מליון דולר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.