טים קוק
צילום: יחצ

הרצת מניות בחסות החוק - הפד' רוכש אפל שרוכשת אפל

אפל נסחרת היום בשיא כל הזמנים ונמצאת במרחק נגיעה מלקבוע היסטוריה - להפוך לחברה האמריקנית הראשונה בשווי שוק של יותר מ-2 טריליון דולר. החברה מודיעה היום על רצון להנפיק אג"ח, שישמש בין היתר לרכישות חוזרות. הפד' צפוי להמשיך לרכוש את האג"ח של החברה
עמית נעם טל | (21)

ענקית הטכנולוגיה אפל (סימול:AAPL) לא מראה סימני עצירה: לאחר חולשה מסויימת מוקדם יותר השבוע, מניית החברה מטפסת כעת ב-1.5% וקובעת שיא כל הזמנים חדש. החברה נמצאת כעת המרחק נגיעה מהיסטוריה - החברה האמריקנית הראשונה עם שווי שוק של יותר מ-2 טריליון דולר. 

אפל הצליחה בסוף החודש שעבר להפתיע את השווקים עם דוחות טובים: החברה דיווחה על הכנסות של 59.7 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי של 11.25 מיליארד דולר או 2.58 דולר למניה, לעומת רווח של 10.04 מיליארד דולר או 2.2 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד (לכתבה המלאה). 

אך עם כל הכבוד לנתונים הכספיים, אחד הגורמים העיקריים לזינוק במחיר המניה הוא הרכישות החוזרות שמבצעת החברה בשנים האחרונות. כפי שכבר דיווחנו ב-2019 (לכתבה המלאה), אפל נחשבת כ"מלכת הרכישות החוזרות בשוק". ב-9 החודשים האחרונים ביצעה החברה רכישות חוזרות בהיקף עצום של 55.1 מיליארד דולר, לעומת נתון של 49.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. עם כוח קניה שכזה? מישהו מופתע מהעליות החדות?

היום (ה') מודיעה על רצון להנפיק עוד 4 סדרות אג"ח לתקופה של 40-5 שנים. מדובר בתשקיף ראשוני כאשר הסכומים עדיין לא פורטו. יש לצפות כי חלק ניכר מהסכומים שייגויסו ילכו שוב לביצוע של רכישות חוזרות. חשוב להדגיש כי גם אם ביצוע רכישות חוזרות הוא לגיטימי ביסטואציה רגילה, אבל מה קורה במקרה שהפד' מממן את אותן רכישות?

אחת התוכנית שהפד' השיק בחודשים האחרונים היא תוכנית להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני (The Secondary Market Corporate Credit Facility). בתוכנית זו, הפד' קונה באמצעות גוף מיוחד שנוצר לצורך המטרה (SPV) אגרות חוב קונצרניות בשוק המשני. בתחילה רכש הפד' בעיקר תעודות סל העוקבות אחר שוק האג"ח, אך בחודשיים האחרונים הבנק רוכש גם אג"חים של חברות בודדות. 

מבט על דו"ח הרכישות של הפד' מצביע כי הבנק רכש בחודשים האחרונים אגרות חוב  של אפל בהיקף של 56 מיליון דולר. ניתן לטעון כמובן שמדובר בסכומים זניחים, אך חשוב לזכור כי ל-SPV המיועד לשוק זה יש כוח קניה של לא פחות מ-750 מיליארד דולר. בנוסף, מדובר בגורם פסיכולוגי, ברגע שהפד' מאותת כי הוא רוכש אפל, שחקנים נוספים קונים אפל. אפל יכולה לקחת כמה חוב שהיא רוצה במטרה לבצע רכישות חוזרות, שכן אם התשואה תתחיל לעלות - הפד' יקנה את האג"ח של החברה. 

חשוב להדגיש כי אותה תופעה מתרחשת בכל מניות הטכנולוגיה הגדולות: אמזון, פייסבוק, אלפבית, מייקרוסופט. 5 חברות הטכנולוגיה אלו מהוות היום קרוב ל-40%! ממדד הנאסד"ק 100. המשמעות היא שמספיקה תנודה של 5 החברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד (והשוק).

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    בנצי 14/08/2020 23:33
    הגב לתגובה זו
    ציטוט "ש לצפות כי חלק ניכר מהסכומים שייגויסו ילכו שוב לביצוע של רכישות חוזרות." כלומר לכתב אין באמת מושג למה ישמש הסכום שיגוייס באג"ח... הוא מניח שישמש לרכישת מניות. היכן האקדח המעשן להרצת מניות?
  • 15.
    קש 14/08/2020 03:52
    הגב לתגובה זו
    הרצה נטו ללא שום סיבה המניות שיחטפו הכי הרבה הם :טסלה אפל אמזון ....
  • 14.
    דירה=קורת גג 14/08/2020 03:09
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • יפה 14/08/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    חזרת!!??
  • 13.
    ישראל 14/08/2020 00:40
    הגב לתגובה זו
    מסכנים פשוט שורפים את הכסף בניסיון לחפש מפולות כולל הכתב החובבן הזה עמית שעד היום לא מבין איך השוק שרף לו ולעוקבים אחריו כספים יום אחר יום.
  • 12.
    סודות המסחר בבורסה 13/08/2020 21:43
    הגב לתגובה זו
    הפד קונה מה שהוא מחליט.
  • 11.
    בבילון הבבלי 13/08/2020 20:23
    הגב לתגובה זו
    הסינים מחכים בשקט בפינה הם יכו בחוב האמריקאי בטאקט ובעוצמה.הירידות יהיו בדציבלים מפחידים
  • לרון 14/08/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    "יכו" בעזרת האג"ח האמריקאי שברשותם,אזי יכרתו הענף עליו הם יושבים
  • 10.
    שטויות 13/08/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
    החברה שווה 2 טרליון, 50 מליון שהפד רכש זה זניח בריבוע
  • 9.
    בלון 13/08/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
    כל עליות הבורסה בארה"ב בחודשים האחרונים בגלל הזרמות הפד. זה כמו הנשמה מלאכותית כי מצב הכלכלה האמריקאית גרוע מאוד. זו הרצת מני6ת מטורפת ע"י הפד וברגע אחד תסגור את השיבר והבורסה תצנח
  • 8.
    לא ברור 13/08/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    זו חברה מצליחה גם כך..למה הפד רוכש אג"חים שלה כלומר את החוב שלה ומריץ את המניה ?
  • 7.
    מגדל בבל מכירים.....מסופר בתנך (ל"ת)
    חנני 13/08/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זו הכלכלה החדשה (ל"ת)
    דנידין 13/08/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    למה שוק בשיא של כל הזמנים צריך נזילות? (ל"ת)
    א 13/08/2020 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פשע פשע פשע 13/08/2020 18:18
    הגב לתגובה זו
    אין שוק חופשי. הכל מהונדס. ניתן לגזור מזה שעושים קומבינות בהכל. מי פשיטת רגל מי יצליח בעזרת פרוטקציה. מי שמבין הכל ירד לטימיון האמון נשבר הצונמי בדרך....
  • 3.
    שחצנים 13/08/2020 18:16
    הגב לתגובה זו
    פעם הנגידים התריעו מבועה והיום מנפחים ומנפחים כדי להעשיר את העשירים
  • לרון 14/08/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
    אך העולם השתנה!!
  • 2.
    כותבי תרחישים 13/08/2020 18:06
    הגב לתגובה זו
    ב2008 חוב ארהב היה 6.3 טרליון $=והשוק צנח-החוב עלה ל 18 טרליון, בהווה עקב ההדפסה/הזרמה-החוב מעל 23 טרליון -מעל 23 השאלה- מתי השוק יהיה בבעיה אינהארטית- האם מ מספטמב/ אוקטוב?
  • 1.
    בחירות זה הכול 13/08/2020 17:58
    הגב לתגובה זו
    מה המשותף לשני הדברים? שליטים המוכנים לשפוך סכומים בלתי נתפסים על מנת להמשיך לשלוט. השיקול היחידי של הממשל בארה"ב ועושי דברו בפד הוא הבחירות
  • תום 13/08/2020 21:45
    הגב לתגובה זו
    אובססיה במיטבה
  • לרון 14/08/2020 15:12
    "אובססיה" זו המצאה של בן גוריון,והפרצה קוראת לגנב
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).